מדוזת רעמת האריה
 מדוזת רעמת האריה
| |
|---|---|
.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | צורבים |
| מחלקה: | מדוזות סוכך |
| סדרה: | פתוחי פה |
| משפחה: | Cyaneidae |
| סוג: | Cyanea |
| מין: | מדוזת רעמת האריה |
| שם מדעי | |
 Cyanea capillata
| |
מדוזת רעמת האריה (שם מדעי: Cyanea capillata) הוא מין המדוזה הגדול ביותר המוכר למדע. עד כה היא נצפתה במימי אוקיינוס הקרח הצפוני, בצפון האוקיינוס האטלנטי ובצפון האוקיינוס השקט. היא נפוצה בתעלת למאנש, בים האירי, בים הצפוני ובחלק המערבי של מימי סקנדינביה. המדוזה כמו כן עלולה להיסחף אל החלק הדרום מערבי של הים הבלטי (שם היא איננה יכולה להתרבות בשל מליחות נמוכה). מין מדוזה דומה, (אשר עשוי להתגלות כאותו המין) נצפה בים ליד אוסטרליה וניו זילנד. הפעם המתועדת הראשונה בה נצפתה המדוזה, הייתה כאשר מדוזה זו נשטפה אל החוף של מפרץ מסצ'וסטס בשנת 1870, היה לה ראש בצורת פעמון, בקוטר של 2.3 מטרים, וזרועות באורך של 37 מטרים.
תוחלת החיים של מין זה הוא שנה אחת. המדוזה משתמשת בזרועות הצורבות שלה על מנת ללכוד, למשות ולאכול את טרפה הכולל דגים, יצורי ים ומדוזות קטנות יותר.
תיאור
ראש הפעמון של מין זה יכול להגיע לקוטר של מעל ל-2 מטרים, אך קיים מגוון גדול בגודלם: אלה שנמצאים בקווי רוחב נמוכים יותר, קטנים הרבה יותר מאשר עמיתיהם הצפוניים, עם פעמון בקוטר של 50 סנטימטרים. לעומתם, הזרועות של הפרטים הגדולים במין זה יכולות להגיע לאורך של 30 מטר או יותר. הפרט הגדול ביותר שנמצא, עם אורך כולל של 37 מטרים, ארוך יותר מלווייתן כחול, ונחשב לאחד מבעלי החיים הידועים הארוכים ביותר בעולם.
ראש הפעמון מחולק לשמונה אונות. זרועות צבעוניות סבוכות יוצאות ממרכז הפעמון, וזרועות כסופות דקות יוצאות מ"תת המטריה" של הפעמון. בכל אונה יש מעל 100 זרועות קטנות, המסודרות בשורות.
הגודל מצביע על הצבע - לפרטים גדולים צבע ארגמן בהיר עד סגול כהה בעוד לפרטים קטנים יותר צבע כתום בהיר או כהה. המין נקרא על שם הזרועות הסגנוניות שלו, המזכירות רעמה של אריה.
סביבת המחיה
מדוזת רעמת האריה לא מסוגלת לחיות במים חמים, היא חיה בים הפתוח במשך רוב חייה, אך נוטה להתיישב במפרצים רדודים ומוגנים לקראת סוף חייה. בים הפתוח, מדוזה זו מתנהגת כ"נווה מדבר" צף עבור מינים מסוימים של דגים וסרטנים: היא מספקת מקור יציב וקבוע של מזון, וגם מספקת הגנה מפני טורפים.
הטורפים של מדוזת רעמת האריה כוללים עופות ים, דגים גדולים כגון דג השמש, מיני מדוזות אחרות, וצבי ים. צב ים גילדי ניזון כמעט באופן בלעדי ממדוזה זו, אותה הוא טורף בכמויות גדולות בעונת הקיץ באזור מזרח קנדה. המדוזה עצמה ניזונה בעיקר מזואופלנקטון, דגים, מדוזות קטנות ויצורי ים נוספים.
התנהגות ורבייה
מדוזת רעמת האריה נשארת בדרך כלל קרוב מאד לפני הים, לא יותר מעומק של 20 מטרים, הפעימות האיטיות שלה בקושי דוחפות אותה קדימה, היא תלויה בזרמי האוקיינוס עליהם היא רוכבת מרחקים גדולים. המדוזות נצפות לרוב במהלך סוף הקיץ והסתיו, לאחר שהגיעו לגודל גדול, והזרמים מתחילים לשטוף אותם לחוף.
כמו מדוזות אחרות, מדוזת רעמת האריה מסוגלת להתרבות ברבייה זוויגית בשלב המדוזה, ואל-זוויגיות בשלב הפוליפ. למדוזה יש ארבעה שלבים שונים בשנת חייהם היחידה: שלב הזחל, שלב הפוליפ, שלב האפירה, ושלב המדוזה. נקבת המדוזה נושאת ביצים מופרות בזרוע שלה שם הביצים יגדלו לזחלים. כאשר הזחלים גדולים מספיק, המדוזה מניחה אותם על משטח קשה שבו הזחלים יגדלו להיות פוליפים. הפוליפים מתחילים להתרבות ברבייה אל-זוויגית, הם יוצרים ערימות של יצורים קטנים בשם אופירות כל אפירה מתנתקת מהערימה, גדלה לשלב המדוזה ובסופו של דבר הופכת למדוזה בוגרת[1].
פגיעה בבני אדם
מדוזת רעמת האריה יכולה לצרוב כמו מדוזות אחרות. העקיצות גורמות לכאב זמני ואדמומיות מקומית. בנסיבות רגילות, ואצל אנשים בריאים, העקיצות שלהם אינן קטלניות. אפשר להשתמש בחומץ כדי לנטרל את הצריבה, אך בשל המספר הגדול של זרועות העקיצה, טיפול רפואי מומלץ לאחר חשיפה מוקדמת, על מנת למנוע מצב של אלרגיה לטיפול. ב-21 ביולי 2010, כ-150 אנשים נצרבו מהשרידים של מדוזת רעמת האריה שהתפרקה לאינספור חתיכות, בריי, ניו המפשייר, בארצות הברית. בהתחשב בגודל של המין, ייתכן כי האירוע ההמוני נגרם על ידי פרט בודד.
איזכור בספרות
מדוזת רעמת האריה מופיעה בסדרת "שרלוק הולמס", בסיפור הקצר "הרפתקאות רעמת האריה". הולמס מגלה בסוף הסיפור שהרוצח האמיתי של הפרופסור, שהתגלה מת זמן קצר לאחר שיצא לשחייה, היא בעצם המדוזה. בתוכנית הטלוויזיה הבריטית הפופולרית QI נטען כי מדוזה זו היא החיה הארוכה ביותר בעולם, בעוד היא אמנם ארוכה יותר מלוויתן כחול, היא לא הארוכה ביותר בעולם, כפי שאחר כך תוקן, החיה הארוכה בעולם היא תולעת שרוך הנעל (55 מטרים).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ האם מדוזות יכולות לחיות לנצח? 100ממת, באתר davidson.weizmann.ac.il
