מוזיאון גאורג שפר
 |
מוזיאון גאורג שפר (בגרמנית: Museum Georg Schäfer) הוא מוזיאון אמנות בעיר שוויינפורט שבבוואריה, גרמניה. המוזיאון מבוסס על אוסף האמנות הפרטי של התעשיין הגרמני גאורג שפר (1896–1975) ומתמקד בעיקר בציורים מהמאה ה-19 מאת אמנים ממדינות דוברות גרמנית.[1]
היסטוריה
התעשיין גאורג שפר ירש מאביו גרעין של אוסף ציורים גרמניים ואוסטריים מהמאה ה-19, ובשנות ה-50 של המאה ה-20 החל לרכוש באופן פעיל יצירות של אמנים ישנים וכן אמנות שנבזזה על ידי הנאצים. באותה תקופה, הוא התעניין במיוחד באמנים שנחשבו ל"משניים" ונשכחו, אשר לא זכו להכרה במרכזי האמנות השמרניים יותר של מינכן, ברלין, דרזדן ווינה. חלק ניכר מהאוסף נרכש מסוחרי אמנות במינכן, ובהם היינריך הופמן, הצלם האישי של אדולף היטלר, שהיה מעורב באופן משמעותי בסחר באמנות שנבזזה בתקופה הנאצית.[2]
כבר בשנת 1959, האדריכל אריך שלינג תכנן מבנה למוזיאון שיוכל לשכן את האוסף, אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.[3] מאוחר יותר הוצע תכנון חדש של האדריכל לודוויג מיס ון דר רוהה, אך עיריית שוויינפורט דחתה את התוכנית בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בתחזוקת המבנה. התכנון שנדחה הותאם מאוחר יותר למוזיאון הגלריה הלאומית החדשה בברלין.[4]
בשנת 1988 הגיעו עיריית שוויינפורט ומשפחת שפר להסכם על הקמת המוזיאון, אך המשבר הכלכלי של חברת "FAG Kugelfischer" עיכב את הפרויקט, שכן יורשיו של שפר נאלצו למשכן את אוסף האמנות. עד סוף 1997 הצליחה המשפחה להשיב לרשותה את מרבית האוסף והקימה קרן לשימורו. במקביל, גורמי העירייה גייסו משאבים להקמת המוזיאון, ובפברואר 1997 זכה האדריכל פולקר שטאב במכרז לתכנון המבנה.[5]
המוזיאון ממוקם בסמוך לבית העירייה בכניסה הדרומית למרכז שוויינפורט, ונפתח לציבור ב-23 בספטמבר 2000.
האוסף
במוזיאון שמורים 950 ציורים, מתוכם 270 מוצגים בתצוגה קבועה. המוזיאון מחזיק באוסף המקיף ביותר בעולם של יצירות האמן קרל שפיצווג (Carl Spitzweg), הכולל 160 ציורים ו-110 רישומים.[6]
בנוסף, האוסף כולל יצירות של אמנים בולטים נוספים, בהם:
- קספר דויד פרידריך
- פרדיננד גאורג ואלדמולר
- קרל רוטמן
- פריץ פון אוהדה
- וילהלם לייבל
- אדולף מנצל
- פרנץ פון לנבאך
- הנס תומה
- לוביס קורינת
- מקס ליברמן
- מקס סלפוגט
- מקס בקמן
עבודות באוסף
-
יעקב פיליפ האקרט : "משפחת פישר בלילה מדורה עם ים גועש", 1778 -
וילהלם פון קובל : "ציידים בהרי האלפים", 1828 -
קספר דייוויד פרידריך : "נוף שטוח במפרץ גריפסוואלד" (נוף ים, ערב בים הבלטי), בערך. 1830-1834 -
"תולעת הספרים" (גרסה ראשונה), בסביבות 1850 מאת קרל שפיצווג -
קארל שפיצווג : "ידיד הקקטוס", לפני 1858 -
אדולף פון מנזל : "גן הבירה", 1883
_-_Adolf_Friedrich_Erdmann_von_Menzel_(Museum_Georg_Sch%C3%A4fer).jpg)
השבת יצירות אמנות שנבזזו על ידי הנאצים
בשנת 2016 החל חקר מוצא היצירות (Provenance Research) לגבי הבעלות ההיסטורית של 1,000 יצירות באוסף גאורג שפר, בעקבות תביעות להשבת 23 יצירות שנבזזו בתקופה הנאצית.[7] החוקרת זיבילה ארינגהאוס חקרה את האוסף במשך שלוש שנים, אך התפטרה בשנת 2020, בטענה כי זיהתה מספר יצירות אמנות שנבזזו, אך הנהלת המוזיאון לא נקטה צעדים להחזרתן ליורשי הבעלים היהודים המקוריים.[8][9] "Klosterhof mit Kreuzgang" (חצר המנזר עם המנזר) של קרל בלשן הופיע כרכוש אבוד במאגר האמנות האבודה של Zentrum" für Kulturgutverluste" והיה לו תווית דבקה בגב המתעדת את בעלותו על ידי האספנים היהודיים ברטרנד ומרתה נותמן.[10] בשנת 2021 הציעה ממשלת גרמניה חקיקה חדשה שנועדה להקל על קרנות פרטיות להשיב יצירות אמנות שנבזזו בתקופת השלטון הנאצי.[11]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון גאורג שפר
הערות שוליים
- ↑ Museum Georg Schäfer online (אורכב 24.06.2014 בארכיון Wayback Machine): The Collection
- ↑ Hickley, Catherine (2020-03-17). "She Tracked Nazi-Looted Art. She Quit When No One Returned It". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-2020-03-22. נבדק ב-2021-05-13.
Mr. Schäfer, the industrialist whose collection is displayed there, had bought much of the art in the 1950s in Munich, then a hub for dealers who had had relationships with the Nazis. Among those from whom he purchased works was Adolf Hitler's personal photographer.
- ↑ "Ein Tempel fuer die Schaefer Bilder". Main-Post.de (בגרמנית). במרץ 2005. נבדק ב-16 באוקטובר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Lambert, Phyllis (2001). Mies in America. Montreal: Canadian Centre for Architecture. p. 488.
- ↑ Museum Georg Schäfer online (אורכב 24.06.2014 בארכיון Wayback Machine): The Building
- ↑ "The Museum". The Georg Schaefer Museum. נבדק ב-2020-05-17.
- ↑ "The Georg Schaefer Museum, Schweinfurt". www.museumgeorgschaefer.de. ארכיון מ-2021-05-13. נבדק ב-2021-05-13.
Professional provenance research was launched in November 2016, initially focused on examination of the 1,000 paintings constituting the collection. From 2018 onwards digitalization began to take place of the appurtenant image data. As a matter of priority, NS restitution claims involving 23 works were subjected to careful scrutiny, the expertise report afterwards being presented to the owner i.e. the Georg Schäfer Foundation.
- ↑ Hickley, Catherine (2020-03-17). "She Tracked Nazi-Looted Art. She Quit When No One Returned It". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. אורכב מ-המקור ב-2020-03-22. נבדק ב-2021-05-13.
After she had identified several plundered works, she said, no one seemed to have any plans to return them to the heirs of the original Jewish owners. Increasingly, she said, she began to feel her work was unwelcome. She was denied access to historical documents vital for her research, she said, and forbidden to contact colleagues at another museum with a research inquiry. So in December she rejected an offer to extend her contract for another year. “I got the impression they didn't want me there — they really made things difficult for me,” Ms. Ehringhaus, 60, said at a meeting in a Berlin cafe. “They needed me for appearances. I felt as though I was being used as a fig leaf.”
- ↑ "Rückgabe mit Hindernissen - Restitution with obstacles". www.lootedart.com. Sueddeutsche Zeitung. נבדק ב-2021-05-13.
- ↑ Zeitung, Süddeutsche. "Rückgabe mit Hindernissen". Süddeutsche.de (בגרמנית). נבדק ב-2021-10-17.
Seit 2007 steht das bereits erwähnte Gemälde "Klosterhof mit Kreuzgang" des Landschaftsmalers Carl Blechens als Suchmeldung in der Lost-Art-Datenbank des Zentrums für Kulturgutverluste. Berthold Nothmann, Vorbesitzer, Kunstsammler jüdischer Herkunft und lange Geschäftsführer der Oberschlesischen Stahlwerksgesellschaft, hatte das Bild 1930 gekauft und - zur Freude der Provenienzforscherin - auf der Rückseite einen Klebezettel mit allen Angaben angebracht. Nothmann und seine Frau Martha wanderten 1939 nach London aus.
- ↑ "Germany proposes law change to ease Nazi-loot returns from private foundations". www.lootedart.com. The Art Newspaper. ארכיון מ-2021-02-28. נבדק ב-2021-05-13.
Some private foundations based in Bavaria have argued that state rules barring them from divesting assets prevent them from restituting Nazi-looted cultural items in their possession. The clarification to the foundation law, which must still be approved by parliament after the cabinet signed off on it on 4 February, creates more uniform conditions across Germany's 16 states, the culture ministry said in a press release. “I hope that this will contribute to the fulfilment of restitution obligations,” Culture Minister Monika Grütters said in a statement. “Because this is also in the interest of the affected foundations. The restitution of cultural property lost due to Nazi persecution is a key element of our efforts to address the terror of the Nazi regime and is of outstanding importance to the government.”
מוזיאון גאורג שפר41234215Q880898