תולעת הספרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית יצירת אמנות ריקה

תולעת הספרים (המכונה גם "הספרן", בגרמנית: Der Bibliothekar) הוא אחד מהמוטיבים המוכרים ביותר ביצירתו של הצייר ממינכן קרל שפיצווג, וקיימים שלושה ציורים הנושאים כותרת זו.

היסטוריה

גרסת מילווקי

את הגרסה הראשונה צייר שפיצווג בסביבות 1845 (WVZ 540) ומכר אותה ב-1860; כיום היא בבעלות פרטית. בסביבות 1850 יצר גרסה נוספת, שרשם ברשימת המכירות שלו כ"הספרן" במס' 102 (WVZ 539); יצירה זו נמכרה ב-1852 לאיגנץ קורנדה בווינה ומשתייכת כיום לאוסף מוזיאון גאורג שפר בשוויינפורט. הגרסה השלישית (WVZ 541) צוירה שנה לאחר מכן ונשלחה למכירה לסוחר האמנות בניו־יורק הרמן שואס; עבודה זו עברה מאוסף רנה פון שלייניץ' אל ספריית מילוואקי הציבורית וכיום מוצגת כהשאלה קבועה במוזיאון גרוהמן במילווקי. בנוסף קיימות חמש יצירות נוספות של שפיצווג עם מוטיב דומה (WVZ 534–538).[1]

תיאור היצירה

הציור מציג איש ביבליופיל, הקרוי בעגה העממית “תולעת הספרים”, העומד על סולם בתוך ספרייה ובקריקטורה חיה של אחת מהדמויות הבודדות, הגחמניות והאקצנטריות, האופייניות לשפיצווג. תולעת הספרים נראית קוראת בריכוז בספר שהחזיקה קרוב לעיניה הקצרות, וביד ידה הימנית אוחזת בספר שני פתוח, כששני כרכים נוספים מהודקים בין ברכיה ותחת זרועה השמאלית. הספרייה מתוארכת למחצית השנייה של המאה ה-18, כשספריה מסודרים באופן שיטתי לפי תחומי ידע - שיטה שהוכנסה לספריית אוניברסיטת גטינגן ב־1737. קרן אור חודרת אל החלל, ככל הנראה דרך פתח דרכו חודרים אורת השמש, ומאירה את הסצנה באור טבעי. ברקע נראה שורה של מדפי ספרים, שבהם חסרים כמה כרכים.

פרשנות

גבולות הספרים מזכירים פרטים דומים בציורים הולנדיים מן המאה ה-17, והמקום שבו נמצא תולעת הספרים מתויג באזור ספרי "המטאפיזיקה", רמז אפשרי למלומד מנותק מן העולם, שאינו פוקח עין מימין או משמאל ובודד לחלוטין מן המציאות החיצונית. הקומפוזיציה נשענת בעיקר על שתי אלכסוניות: קרן אור החודרת משמאל למעלה דרך חלון גג מוסתר בציור התקרה הבארוקית עם רקע שמי כחול המשקף שעות הצהריים, מאירה את מדף הספרים ואת דמותו של תולעת הספרים, ומשייפת קלות רק את קצה הגלובוס שבפינה השמאלית התחתונה; האלכסונית השנייה מחברת את הכיתוב "מטאפיזיקה", הממוקם בפינה השמאלית העליונה של המדף, עם צידו התחתון הימני של סולם העץ המשופע, המוביל לעמק ערפל או אבק חסר תחתית. במרכז התמונה ניצבת דמותו של האדם המבוגר, מעט קריקטורית, עם מטפחת באפו, כתפיים שכמותיהן רפות וברור שהוא קצר־ראייה; בין ברכיו ובין המרפק השמאלי מהודקים ספרים שסכנת נפילתם מסמלת ניגוד עתיק בין הבנלי של הגוף לבין הפסגות הרוחניות שאליהן רוח האדם יכולה להתעלות.

האם מוצג כאן חובב־ספרים השולט במרחב כאילו הוא בביתו המוחלט? צמא־ידע המייחל שהמטאפיזיקה תספק לו אמת לחייו המתקרבים לקיצם? או שאנו רואים אדם שבע־עצמו, בור גמור, שמצא את אושרו המוגבל ובגלל כך מעורר חיוך במתבונן?

ינסן

גלריית תמונות

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תולעת הספרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Siegfried Wichmann: Carl Spitzweg. 2002, S. 277–279.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תולעת הספרים41250007Q468217