מוזיאון קרנגי לאמנות
 |
מוזיאון קרנגי לאמנות (באנגלית: Carnegie Museum of Art) הוא מוזיאון לאמנות בשכונת אוקלנד בפיטסבורג, פנסילבניה. המוזיאון היה ידוע במקור בשם המחלקה לאמנויות יפות - מכון קרנגי, ושכן בעבר במה שהוא כיום הסניף הראשי של ספריית קרנגי בפיטסבורג. הגלריה הראשונה של המוזיאון נפתחה לקהל הרחב ב-5 בנובמבר 1895. במהלך השנים, הגלריה גדלה באופן משמעותי ובניין חדש נבנה בשדרת פורבס בשנת 1907. בשנת 1963 שונה השם למוזיאון האמנות - מכון קרנגי. גודל הגלריה שולש עם הזמן, ובשנת 1986 שמה שונה רשמית לשמה הנוכחי, כדי להדגיש את היותו חלק ממוזיאוני קרנגי לצד מוזיאון קרנגי להיסטוריה של הטבע, מרכז המדע קרנגי על שם קמין, ומוזיאון אנדי וורהול.[1]
היסטוריה
אנדרו קרנגי הגה לראשונה את רעיון הקמת המוזיאון בשנת 1886, במטרה לשמור "תיעוד של התקדמות והתפתחות האמנות הציורית באמריקה". הגלריה, שנחנכה ב-5 בנובמבר 1895, שכנה בתחילה בסניף הראשי של ספריית קרנגי בפיטסבורג.קרנגי תיאר בתחילה את אוסף המוזיאון ככזה שיכלול את "הציירים הגדולים של המחר".[2] המוזיאון הורחב משמעותית בשנת 1907 עם תוספת של אולם האדריכלות, אולם הפיסול וגלריות ברוס.
המוזיאון גם מארגן את תערוכת קרנגי הבינלאומית כל כמה שנים. יצירות חשובות רבות מהתערוכה הבינלאומית נרכשו לאוסף הקבוע של המוזיאון, כולל "ההריסות" מאת וינסלו הומר (1896) ו"הסידור בשחור: דיוקן של סניור פאבלו דה סראסאטה" מאת ג'יימס אבוט מקניל ויסלר (1884).
בשנת 2023, התובע המחוזי של מנהטן החרים מהמוזיאון רישום מאת אגון שילה שכותרתו "דיוקן של אדם" במסגרת חקירה פלילית בנוגע לביזת אוסף פריץ גרונבאום, שנרצח בשואה. [3] [4]
גלריות
- גלריית איילסה מלון ברוס (1907) – נבנתה במקור כדי להציג רפרודוקציות של יציקות ברונזה מפומפיי והרקולנאום.[5] הגלריה שופצה בשנת 2009, וכיום מוצגים בה יותר מ-500 פריטי אמנות דקורטיבית אמריקאית ואירופאית מתקופות הרוקוקו והנאו-קלאסית של המאה ה-18.[6]
- היכל האדריכלות (1907) – מכיל כמעט 140 יציקות גבס בגודל מלא של אלמנטים ממבנים שנמצאו בתרבויות העתיקות והקלאסיות של מצרים, יוון ורומא, ומתקופות הרומנסק, הגותיקה והרנסאנס. זהו האוסף הגדול ביותר של יציקות גבס של יצירות מופת אדריכליות באמריקה ואחד משלושת הגדולים בעולם, יחד עם אלו של מוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון והמוזיאון הלאומי למונומנטים צרפתיים בפריז.[7]
- אולם הפיסול (1907) – אולם הפיסול עוצב על פי מקדש הפרתנון ונוצר במקור כדי לאכלס את 69 יציקות הגבס של המוזיאון, המציגות פיסול מצרי, מזרח קרוב, יווני ורומי.
- מרכז היינץ לאדריכלות (1993) – מוקדש לאיסוף, חקר ותצוגה של שרטוטים ודגמים אדריכליים.[8]
- גלריות סקייף (1974) – גלריות סקייף מציגות את האוסף הקבוע והעיקרי של המוזיאון,[9] וכוללות ציורים, פסלים, עבודות על נייר, סרטים ועבודות וידאו. הגלריות ממוקמות במבנה מודרניסטי שנבנה בשנת 1974 על ידי אדוארד לאראבי בארנס.[10]
- גלריית הפורום – ממוקמת בקומה הראשונה של המוזיאון, ומוקדשת לתערוכות יחיד מתחלפות של אמנות עכשווית. היא נפתחה ב-3 בנובמבר 1990, בתמיכת הקרן הלאומית לאמנויות – התערוכה הראשונה, פורום 1, הייתה תערוכת יחיד של ג'ף וול כאשר מאז התערוכות ממוספרות ברצף, כך לדוגמה, ביולי 2025 מוצגת התערוכה פורום 90.[11]
גלריה
-
כלי פולחני מברונזה, 1300–1150 לפנה"ס, שושלת שאנג, סין -
אגרטל יווני-רומי עתיק -
ארון קבורה לשרידים של קדוש (châsse), המאה ה-13, צרפת -
שריון, עם קסדה, c. 1555, מאת אנטון פפנהאוזר -
השריפה הגדולה של פיטסבורג, 1846, שמן על בד, מאת ויליאם קובנטרי וול -
האי פארלון, 1887, שמן על בד, מאת אלברט בירסטדט -
שדות חיטה אחרי הגשם (מישור אובר), 1890, שמן על בד, מאת וינסנט ואן גוך -
Place des Lices, 1893, שמן על בד, מאת פול סינאק -
שושני המים, 1915–1926, שמן על בד, מאת קלוד מונה -
מיניאטורה, רות מק'צ'סני
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון קרנגי לאמנות
מוזיאון קרנגי לאמנות, ברשת החברתית פייסבוק
מוזיאון קרנגי לאמנות, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מוזיאון קרנגי לאמנות, ברשת החברתית אינסטגרם
מוזיאון קרנגי לאמנות, חברה ברשת החברתית LinkedIn
מוזיאון קרנגי לאמנות, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ↑ "History". Carnegie Museum of Art (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-12-21.
- ↑ About Carnegie Museum of Art: History (אורכב 13.10.2008 בארכיון Wayback Machine)
- ↑ "Egon Schiele art seized in US over Holocaust claim". BBC News (באנגלית בריטית). 2023-09-14. נבדק ב-2023-11-08.
- ↑ Mashberg, Tom (2023-09-14). "Schiele Works Believed to Be Stolen Are Seized From U.S. Museums". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-11-08.
- ↑ Gangewere, Robert J. (2011). Palace of culture : Andrew Carnegie's museums and library in Pittsburgh. Pittsburgh, Pa. ISBN 978-0-8229-7969-2. OCLC 871325567.
- ↑ "Carnegie Museum of Art Announces the Redesign of the Ailsa Mellon Bruce Galleries". artdaily.
- ↑ "Hall of Architecture". Carnegie Museum of Art.
- ↑ "Hall of Sculpture". Carnegie Museum of Art.
- ↑ Crosby, Eric (2018). "Museum Collections and the Stories They Tell". Carnegie Museums of Pittsburgh.
- ↑ Our Building, Carnegie Museum of Art (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Forum Series Archives, Carnegie Museum of Art (באנגלית אמריקאית)
מוזיאון קרנגי לאמנות41480780Q1043967