מוטי דריאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוטי דריאל.jpg

מוטי (מרדכי) דריאל (נולד ב-21 באפריל 1940 בבוקרשט, רומניה) הוא פרופסור לכימיה, צייר, פסל ופעיל חברתי ישראלי.

ביוגרפיה

בבית הוריו, ז'אן ואליזבט דוידוביץ, דיברו צרפתית, גרמנית והונגרית. עלה עם משפחתו לישראל ב-1950. סיים בית ספר תיכון בקריית מוצקין, התגייס לצה"ל כעתודאי בשנת 1958 והשלים תואר ראשון בכימיה בטכניון. בחופשות הקיץ גויס לקורסים צבאיים כולל קורס קצינים. עם חיולו לאחר תום לימודיו בטכניון, הוצב במעבדות המחקר של הוועדה לאנרגיה אטומית. במהלך 15 השנים הבאות, במקביל לעבודתו כחוקר, השלים תואר שני ותואר שלישי בתרמודינמיקה לא-הפיכה במכון ויצמן.
שירת במילואים במלחמת יום כיפור בדרגת סרן.

בשנים 1984-1977 עבד בתעשייה הכימית בנגב כמנהל אגף המחקר בחברת הברום וככימאי ראשי בפוספטים בנגב.
ב-1984 חזר לוועדה לאנרגיה אטומית עד לשנת 2004.
ב-1997 הקים עם חברים את עמותת "נגב שלום" ושימש כיו"ר העמותה עד לשנת 2004. לצד כנסים וצעדות לקירוב השלום עסקה העמותה במתן שיעורי עזר לעולים בבאר שבע ולילדים מהפזורה הבדואית באבו כף.
בשנים 2011-2004 הקים במכללת ספיר את היחידה לפרויקטי גמר.
בשנת 2005 העניקה לו המועצה להשכלה גבוהה דרגת פרופסור חבר בכימיה.
למוטי דריאל שני בנים ושתי בנות. מתגורר בתל אביב עם אשתו קטי.

קריירה אמנותית

דריאל עוסק לאורך שנים בציור. החל מ-2012 מצייר בעיקר בטכניקה משולבת במכחול ובמחשב לוח. לאחרונה החל גם לפסל בברזל ובאבן.

יורי כץ, זוכה בפרס שרת התרבות באמנות פלסטית ב-2014 וראש ועדת שיפוט פרס אוסקר הנדלר, שאצר את התערוכה "סמוראי חיוור" בספרייה העירונית בבאר שבע, כתב על מוטי דריאל:

בתערוכה הנוכחית של מוטי דריאל מוצגות עבודות מתקופות שונות בחייו, במגוון גישות ציור ובנושאים שונים: ציורי שמן מסורתיים לצד רישומים בטכניקות אחדות, עבודות מחשב מודפסות, עבודות פיסול ושילובים בין כל אלה. מוטי מחפש. הוא בודק וחוקר כיוונים חדשים. נוגע ללא פחד, בסקרנות ובהתלהבות, בכל דבר. הנושאים רחבים ומגוונים: סצנות יום יומיות לצד עבודות העוסקות בנושאים חברתיים, פוליטיים וכלל אנושיים. מוטי עושה שימוש בכל דבר כטריגר ליצירה - צילום, חפץ, מילה או טקסט שלם. יש בו רצון לגעת בחומר, לחקור אותו, לגלות ולברוא ממנו עולם חדש. תוך כדי כך הוא לומד, מגלה גילויים טכניים חדשים ופותח כיווני יצירה חדשים. מן התערוכה עולה ניחוח רטרוספקטיבי מקיף, כזה המתבונן אחורה, אך ללא נוסטלגיה או געגוע. מתבונן בהווה, מנסה למקם אותו ברצף חייו, תוהה לגבי העתיד, לגבי חיים ומוות.

תערוכות יחיד

  • "שמן ומים במחשב", גלריה דפנה עומר, 2.3.2014 (פדיון העבודות שנמכרו הועבר כתרומה לעמותת "באר שובע" שמחלקת ארוחות לנזקקים).
  • "מכן הציור למסך המגע",[1] בית האמנים באר שבע, 6.4.2015
  • "ממגע הבד-למגה בייט",[2] גלריה עמליה ארבל תל אביב 4.7.2015
  • "סמוראי חיוור", גלריית הספרייה העירונית באר שבע 27.6.2016. אוצר: יורי כץ.

תערוכות קבוצתיות

  • "עולם הצלילים", גלריית הספרייה העירונית ב"ש, 14.4.2015
  • תערוכת יום העצמאות, גלריה דפנה עומר, 18.5.2015
  • "מדרום", גלריה דיאגילב ת"א, 29.5.2015
  • "מרקם יחסים", גלריית באר שבע ב"ש, 15.6.2015
  • "עונות", הגלריה על הצוק נתניה, 15.8.2015
  • "כן תספור ותמנה", גלריית הספרייה העירונית ב"ש, 26.8.2015
  • "מזוודות", גלריית המועצה נתניה, 21.10.2015
  • "צבע ואור", גלריית הספרייה העירונית ב"ש, 17.2.2016
  • "אמנים חדשים", גלריית המועצה נתניה, 6.4.2016
  • "פריחה מאוחרת", גלריית בית אזמרגד פ"ת, 16.6.2016

מוטי דריאל חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל ובאגודת אמני האמנות הפלסטית בנתניה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוטי דריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "במשיכת אצבע", ידיעות הנגב, 3 באפריל 2015
  2. ^ "כשאמנות פוגשת טכנולוגיה", ידיעות הנגב, 3 ביולי 2015
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0