מועדון פריז
 | |
מועדון פריז (בצרפתית: Club de Paris) הוא ארגון של נציגי 22 מדינות מפותחות, שתפקידו למצוא פתרונות מתואמים וברי קיימא לקשיי תשלום שחוות מדינות חייבות. כולל הקלת בחובות וביטול חובות בין מדינות חייבות ומדינות המספקות את האשראי. כאשר מדינות חייבות מבצעות רפורמות לייצוב ולשקם את מצבן המקרו-כלכלי והפיננסי, נושי מועדון פריז יישמו הסדר חוב מתאים[1].
מאז 1956, מועדון פריז חתם על 477 הסכמים עם 101 מדינות, על חובות של למעלה מ-612 מיליארד דולר[2].
היסטוריה
"מועדון פריז" נוצר בהדרגה החל משנת 1956, כאשר המשא ומתן הראשון בין ארגנטינה לנושיה הממשלתיים התקיים בפריז. "מועדון פריז" מטפל בתביעות ציבוריות (כלומר תביעות המגיעות ממשלות של מדינות חייבות ועל ידי המגזר הפרטי), המובטחות על ידי המגזר הציבורי של חברי מועדון פריז. תהליך דומה מתרחש לגבי חוב ציבורי המוחזק על ידי נושים פרטיים ב"מועדון לונדון", אשר אורגן ב-1970 על פי המודל של "מועדון פריז" כקבוצה לא רשמית של בנקים מסחריים, הנפגשת כדי לנהל משא ומתן מחדש על החוב שהם מחזיקים עם בעלי חוב ריבוני[2].
הארגון מתכנס אחת לשישה שבועות במשרדי האוצר הכלכלה והתעשייה של צרפת בפריז, המספק לו שירותי מזכירות. בנוסף, פקיד בכיר במשרד האוצר הצרפתי משמש כיושב ראש שלו.
בשנת 1998, בעקבות משבר הרובל ביקשה רוסיה לדחות פרעון חובות ברית המועצות לשעבר, אותם התחייבה לכסות במסגרת הסכמים כלכליים לאחר התפרקות ברית המועצות[3]. באותה עת סך חובה החיצוני של רוסיה עמד על כ-150 מיליארד דולר, מתוכם 38 מיליארד דולר הייתה חבה ל"מועדון פריז" ו-32 מיליארד דולר ל"מועדון לונדון " של נושים מסחריים. מקורם של כשני שלישים מהחובות אלו היה בהלוואות שניטלו על ידי ברית המועצות. באוגוסט 1999 הגיעה להסדר עם "מועדון פריז" לפריסת החוב[4]. בתחילת 2001 התקשתה רוסיה לשלם את החוב[5], אך בהמשך רוסיה התאוששה מהר מן החזוי, בין השאר לאור השיפור בתנאים החיצוניים כגון עלייה חדה במחירי הנפט, גז טבעי ומינרלים אחרים שהיא מפיקה[6]. באוגוסט 2017 רוסיה סיימה לפרוע את החובות שנותרו מתקופת ברית המועצות[7].
בשנת 2001 נכנסה ארגנטינה להסדר חוב עם המועדון[8], הסדר שהסתיים במאי 2014[9].
בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי החליט "מועדון פריז" על מחיקת חובות שלה בסך 215 מיליון דולר[10].
חברות
החברות הקבועות בארגון הן: אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, ברזיל, דרום קוריאה, קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, יפן, ישראל, הולנד, נורווגיה, רוסיה, ספרד, שוודיה, שווייץ, הממלכה המאוחדת וארצות הברית[11].
כמן כן, הארגון כולל גם חברים שאינם מן המניין (associate member), ממדינות כגון מקסיקו, דרום אפריקה, פורטוגל, ניו זילנד ועוד.
ישראל הצטרפה לארגון ביוני 2014[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קובי בלום, אג"ח של מדינות עולם שלישי: זהירות - עצור, באתר TheMarker, 3 במאי 2005
הערות שוליים
- ^
האקונומיסט, המדריך לממשלה בחובות: לגלגל את החוב, לגלגל שוב - ואז למחוק אותו, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2020
- ^ 2.0 2.1 "Club de Paris".
- ^ שירות "פייננשל טיימס", מוסקבה, רוסיה מבקשת מנושיה הבינלאומיים לדחות פרעון חובות בריה"מ לשעבר, באתר גלובס, 23 בנובמבר 1998
- ^ שירות רויטרס, פריז, רוסיה הגיעה להסדר עם נושיה לפריסת חוב של 8 מיליארד ד', באתר גלובס, 3 באוגוסט 1999
- ^ אליהו חסין, מחלוקת בקרמלין בדבר פירעון חוב לנושי מועדון פריז, באתר גלובס, 18 בינואר 2001
רוסיה מול מועדון פריז, באתר גלובס, 22 בינואר 2001 - ^ שרון קדמי, רוסיה: השוק התאושש כמעט לגמרי ממשבר 1998, באתר גלובס, 28 ביולי 2002
- ^ סוכנויות הידיעות, 26 שנים אחרי התפרקות ברית המועצות: רוסיה סיימה לפרוע חובותיה מהתקופה הסובייטית, באתר TheMarker, 22 באוגוסט 2017
- ^ שירות פייננשל טיימס, ארגנטינה ממשיכה להפתיע: תשתמש ביתרות המט"ח כדי לפרוע את חובותיה ל-19 ממשלות, באתר גלובס, 3 בספטמבר 2008
- ^ בלומברג, 13 שנה אחרי שמיטת החובות: ארגנטינה תפרע את חובותיה למדינות הנושות, באתר TheMarker, 29 במאי 2014
- ^ שירות פייננשל טיימס, רוב המדינות הנושות ימחקו את החובות של האיטי, באתר גלובס, 26 בינואר 2010
- ^ החברות הקבועות בארגון
- ^ מוטי בסוק, ישראל הצטרפה כחברה מלאה למועדון פריז להסדרי חוב, באתר TheMarker, 24 ביוני 2014
