מועצה אזורית האלה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מועצה אזורית האלה הייתה מועצה אזורית באזור עמק האלה שבשפלת יהודה. ב-1964 אוחדה עם שכנותיה ליצירת מועצה אזורית מטה יהודה.

היסטוריה

ביולי 1953 הוקמה "מועצה אזורית הרי חברון"[1], והוחלט שהיא תיקרא "מועצה אזורית עציונה", לזכר יישובי גוש עציון הסמוך שנפלו במלחמת העצמאות[2]. כמה חודשים לאחר מכן הוכרז שמה הסופי "מועצה אזורית האלה"[3], על שם עמק האלה שבתחומיה, שבו נערך קרב דוד וגולית[4].

שלושה דו"חות של מבקר המדינה זיגפריד מוזס מהשנים 19531960 חשפו ליקויים בתחום הניהול הכספי במועצה[5].

עד ראשית שנות ה-60 מצב הכבישים היה רעוע ואוטובוסים להסעת תלמידים התקשו להתנייד בהם[6][7]. באותה תקופה בוצעו עבודות סלילה רחבות[8]

ב-1963 הוקמה במועצה ספרייה אזורית ראשונה מסוגה בארץ[9].

ב-1963 הועלתה הצעה לאחד את ארבע המועצות האזוריות במחוז ירושלים: הרי יהודה, גיזו, אבן העזר והאלה. ועדה שבחנה את הנושא קיבלה את דעתם של ראשי ארבע המועצות והמליצה לשר הפנים לאחד את המועצות. ביולי 1964 הוקמה מועצה אזורית מטה יהודה, וראש מועצת האלה, בנימין כהן נבחר לעמוד בראשה[10].

יישובי המועצה

המועצה כללה את היישובים שבאזור עמק האלה וחבל עדולם: נתיב הל"ה, צפרירים, בר גיורא, מבוא ביתר, מטע, נס הרים, עגור, נווה מיכאל, רוגלית, אדרת, גבעת ישעיהו, לוזית, אביעזר וכן המרכזים האזוריים שריגים (לי-און) וצור הדסה. בשנת 1960 צורף אליה היישוב נחושה שהשתייך לפני כן למועצה האזורית לכיש.

משרדי המועצה שכנו בצור הדסה[11].

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0