אדרת (מושב)
 רחוב באדרת הצופה לגבעה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע[1] | 433 מטר |
| תאריך ייסוד | 1961 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 895 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.9% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   אדרת (מושב) | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
אדרת הוא מושב שממוקם ביער מעל עמק האלה. נמצא דרומית־מזרחית לעיר בית שמש מול קיבוץ נתיב הל"ה בחבל עדולם. משתייך למועצה אזורית מטה יהודה.
היסטוריה
בשנת 1959 נעשה ניסיון ראשון על ידי המדינה להקים את היישוב והוא יושב בעולים מרומניה. המושב הוכן מראש עם בתים מוכנים לקראת הגעת המתיישבים, שיועדו להתפרנס מגידול טבק וגפנים[3]. התושבים היו חסרים כל רקע חקלאי והתפרנסו מעבודה בקק"ל או בעבודות מחוץ למושב. בזו אחר זו עזבו כל המשפחות את המושב, חלקן אף וויתרו על הזכויות שהיו להן על הבתים והנחלות שניתנו להן על ידי הסוכנות היהודית. ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין כל טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[4]. בשנת 1963 הוקם המושב מחדש ויושב על ידי עולים ממרוקו. העולים עסקו בחקלאות, בעיקר בענף הלולים, עד לשנות התשעים. תושבי המושב עובדים בירושלים, בית שמש, גוש עציון, קריית גת, דורות, גוש דן ועוד.
בהשראת הכרמים בסביבה, נלקח שם המושב מספר יחזקאל[5], בו מופיע הביטוי "גפן אדרת".[דרוש מקור] גפן אדרת היא גפן אדירה וענפה.
בשנת 1997 נבנתה במושב אחת מהרחבות המושבים הראשונות בארץ (במסגרת החלטת מ.מ.י 612). ההרחבה הייתה חלק מתוכנית "מפנה 97" שיזמה הסוכנות היהודית במטרה להזרים דם חדש למושבים, במסגרת התוכנית הסוכנות ומשרד השיכון השתתפו במימון עליות הפיתוח דבר שאיפשר לזוגות צעירים לרכוש מגרשים. במסגרת זו נוספו למושב 49 יחידות של חצי דונם שאוכלסו על ידי זוגות צעירים ישראלים (בעיקר מירושלים ומגוש עציון) וכן עולים מארצות הברית, בריטניה וקנדה.[דרוש מקור]
בשנת 1999 תושבי הרחבה א' יזמו והקימו (בהובלתם של שמריהו בן פזי, גיל מסטיי, איתן הוניג ודני פרטקין) מכינה קדם צבאית אשר פעלה ברצף במושב עד לשנת 2016. המכינה עזבה את המושב ב-2016 בשל העדר תמיכה מצד הוועד החקלאי אשר מנע מהמכינה מושב קבע וטירפד תוכניות שעמדו על הפרק.
בשנת 2005 יזמו תושבי ההרחבה ביצוע של הרחבה נוספת בת 71 מגרשים. חברי ההרחבה הראשונה פעלו כייזמים במסגרת מלכ"ר, השקיעו את הכספים הנדרשים ושיווקו בעצמם את המגרשים, וזאת במטרה לשמר את אופיו הייחודי של המושב המתאפיין בקהילה דתית פתוחה ובזוגות מעורבים. במסגרת ההרחבה השנייה הגיע דור צעיר למושב. בין התושבים החדשים, ישראלים ותיקים, משפחה שגרה באוטובוס וכן עולים מצרפת, גרמניה, ארגנטינה ואורוגוואי.[דרוש מקור]
ביולי 2019 התחוללה באזור שרפת יער גדולה, שחרבה חלקים נרחבים מהיער הסובב את המושב. המושב פונה מתושביו[6] ולוחמי האש הצליחו לעצור את הלהבות בקו הבתים הראשון. לא היו פגיעות בנפש או ברכוש.
בסביבת המושב
מושב אדרת נמצא כ-300 מטר ממערב למערת עדולם, בה, לפי המסורת, נחבא דוד בזמן בריחתו משאול, ולחורבת עדולם. מתחתיה משתרע עמק האלה. כשני ק"מ מערבית שוכנת חורבות שוכה המקראית, הידועה היום כגבעת התורמוסים, וכחמישה ק"מ מערבית לה נמצאת מקום המאבק בין דוד וגוליית. בקרבת המושב אתרים ארכאולוגיים נוספים, ובהם חורבת עתרי, חורבת ריבוא, חורבת בורגין וחורבת מדרס. חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית נמצאת מטרים ספורים מהשער הדרומי של המושב.
דרומית למושב, בסמוך למערת עדולם, ישנה נביעה השופעת מים בחורף גשום ויוצאת אל נחל עציונה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אפרים תלמי, דרך לאורך הגבול, דבר, 26 במאי 1959
- ^ מנחם תלמי, 4 כפרים שהוקמו בטעות, מעריב, 30 בינואר 1961
- ^ ספר יחזקאל, פרק י"ז, פסוק ח'
- ^ אור רביד, יואב איתיאל , מאיה הורודניצ'אנו, שלומי גבאי ודנה ירקצי, תושבים פונו, רכבים ומבנים ניזוקו: שריפות ברחבי הארץ בשל השרב, באתר וואלה!, 17 ביולי 2019
| ||||||||||||||||
