גוש עציון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בגוש התיישבות. אם התכוונתם למועצה אזורית, ראו מועצה אזורית גוש עציון.
גוש עציון (גוש)
סמל גוש עציון
סמל גוש עציון
מספר יישובים 29
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
חבל ארץ יהודה
תאריך ייסוד 1927
על שם שמואל צבי הולצמן
אוכלוסייה ‏
 ‑ בגוש 27,000 ללא ביתר עילית [1]
אזור זמן UTC +2
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית

גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא גוש התנחלויות מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות שבו נפלו כ-240 לוחמים ותושבים. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, וכיום מתגוררים בו כ-27,000 אזרחים ישראלים. כל יישובי הגוש, למעט אפרת וביתר עילית משתייכים למועצה אזורית גוש עציון.

האזור נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן (הולץ בגרמנית הוא עץ, מכאן המילה עציון).

גאוגרפיה

שלג בנווה דניאל

גוש עציון ממוקם דרומית לירושלים ומזרחית לעמק האלה ומשתרע מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון. מעלה רחבעם במזרח, נחל עציונה, הכולל בגוש את גבעות אך לא את ביתר עילית. גובה האזור כ-950 מ', ושיאו במצפור האלף המגיע לגובה של 1,000 מטרים מעל פני הים, בשטח היישוב נווה דניאל. מבחינה גאוגרפית נחשב צפון גוש עציון לחלק מהרי ירושלים, ורובו הגדול לחלק מהר חברון. חלקו המזרחי מצוי בספר מדבר יהודה. פני השטח באזור הגוש הרריים וכמו שאר הרי יהודה, ובניגוד לשומרון אין בהם תצורה בולטת של בקעות ורכסים, והבדלי הגובה בסביבה הקרובה לא גדולים מאוד.

במזרח גוש עציון עומד מבצר הרודיון – שרידיו של ארמון הקיץ המפואר והמבוצר שבנה המלך הורדוס על גבי תל מלאכותי, בתקופת השלטון הרומאי בארץ ישראל.

לגוש עציון ניתן להיכנס דרך צידו המזרחי – במרחק של שמונה דקות נסיעה על כביש 398 אשר מחבר את הר חומה ליישובי מזרח גוש עציון, דרך כביש 60 המגיע מירושלים דרך כביש המנהרות, ולשאר יישובי הגוש או ממערב – דרך כביש 375 העולה מבית שמש לכיוון ביתר עילית, או דרך כביש 367 מצומת עציונה.

באזור גוש עציון נובעים מספר מעיינות שכבה בספיקות שונות, המרכזיים שבהם נמצאים מסביב ליישוב בת עין – עין סג'מה, עין משואות, עין מסלע ועין ליבנה.

היסטוריה

ההתיישבות היהודית באזור בעת החדשה החלה בהקמת היישוב מגדל עדר ב-1927, ובתמיכת הרב מנחם מנדל כשר. אולם עקב מאורעות תרפ"ט ב-1929 עזבו המתיישבים את המקום. ניסיון התיישבות שני היה בשנת 1935 על ידי חברת "אל ההר" מיסודם של יצחק צבי רקובסקי, אברהם אפשטיין ושמואל צבי הולצמן, שרכשו אדמות רבות בהר חברון מערביי האזור. אולם גם ניסיון זה נכשל בשל מאורעות תרצ"ו. תנועת הקיבוץ הדתי העלתה למקום שלושה קיבוצים:

  1. קיבוץ כפר עציון שהקימו חברי קבוצת אברהם ב-כ"ח בניסן תש"ג (3 במאי 1943).
  2. משואות יצחק שהוקם ב-כ"ח בחשוון תש"ו (4 בנובמבר 1945).
  3. עין צורים שהוקם ב-כ"ז בתשרי תש"ז (22 באוקטובר 1946).

קיבוץ נוסף, קיבוץ רבדים הוקם על ידי חברי השומר הצעיר ב-כ"א בשבט תש"ז (11 בפברואר 1947).

במלחמת העצמאות

הלוויה של חללי גוש עציון – ירושלים 1949
ערך מורחב – הקרב על גוש עציון
בתוכנית החלוקה של האו"ם נכלל אזור גוש עציון בתחומי המדינה הערבית המוצעת. עם פרוץ מלחמת העצמאות הטילו הערבים מצור על יישובי הגוש וניתקו את דרכי האספקה אליהם. המתיישבים ניסו להחזיק מעמד, ונשלחו אליהם כמה פעמים תגבורות, בין השאר שיירת העשרה, שיירת נבי דניאל ומחלקת הל"ה.

ביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון. 242 חברי הקיבוץ, לוחמי הפלמ"ח והחי"ש נהרגו תוך כדי קרב. כמה עשרות לוחמים ואזרחים שנכנעו לכוחות סדירים של הלגיון הערבי, נטבחו על ידי חיילי הלגיון הערבי וערביי האזור. ארבעה לוחמים הצליחו להימלט. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגנים, כ-240 איש נלקחו בשבי, ונשלחו למחנות שבויים בירדן ששם הוחזקו כ-10 חודשים עד להחלפת שבויים. השטח נכבש על ידי ירדן, היישובים נחרבו כמעט לחלוטין, בשטחם הוקמו מחנות של צבא ירדן, ועל חורבות משואות יצחק הוקם מחנה פליטים פלסטינים.

ארבעת היישובים הוקמו מחדש במקומות אחרים בישראל, ניר עציון (על ידי תושבי כפר עציון) שבחוף הכרמל, משואות יצחק ועין צורים באזור מועצה אזורית שפיר, וקיבוץ רבדים באזור מועצה אזורית יואב.

לאחר מלחמת ששת הימים

טקס הנחת אבן הפינה למרכז התרבות בגוש עציון, 1969
טקס הנחת אבן הפינה למרכז התרבות בגוש עציון, 1969
בול הנצחה לחידוש היישוב היהודי בגוש עציון

כשעבר האזור לשליטה ישראלית ב-1967 לאחר מלחמת ששת הימים, הקימו מחדש בני הדור השני של מתיישבי כפר עציון, בהם חנן פורת, את הקיבוץ. בשנת 1969 קם הקיבוץ ראש צורים על השטח שבו היו עין צורים ורבדים. בשנת 1969 הוקם היישוב אלון שבות, שבו התגוררו התלמידים והרבנים של ישיבת הר עציון. מאז הוקמו עוד 14 יישובים בגוש, בין היתר היישוב בת עין שהוקם בשנת 1989 בסמוך לשרידי היישוב ההיסטורי משואות יצחק.

מרבית היישובים בגוש משתייכים למועצה אזורית גוש עציון. היישוב אפרת הוא במעמד של מועצה מקומית וביתר עילית היא במעמד של עיר.

סמלו של גוש עציון הוא האלון הבודד שעומד עד היום במרכז הגוש, ואליו היו משקיפים מתחום ישראל לפני 1967 כדי לציין את מקומם של היישובים הנטושים. על שמו של האלון נקרא היישוב אלון שבות.

ב-31 באוגוסט 2014 הכריזה המדינה, כתגובה לרצח שלושת הנערים, כי בכוונתה להכריז על כ-4,000 דונם בגבעות גוש עציון כאדמות מדינה[2]. ההכרזה גרמה ביקורת מצד גורמים פוליטיים בישראל, וכן מצד ארצות הברית והאיחוד האירופי.

יישובים

המועצה האזורית גוש עציון

סה"כ: 19.

היישוב קידר נמצא בשטח המועצה, אך נחשב חלק מגוש אדומים ולא מגוש עציון.

מאחזים בשטח המועצה

סך הכול: 12.

כלל יישובי הגוש: 33.

תרבות ואמנות

שרידי בית המרגוע במשואות יצחק

אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים

  • גן לאומי הרודיון – ארמון הקיץ של המלך הורדוס. באתר הארכאולוגי, התגלה לאחרונה, על ידי פרופ' אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית – קברו של המלך הורדוס. המבקרים באתר נחשפים לשרידים מרשימים של הארמון, יורדים במחילות תת-קרקעיות ולומדים על התקופה.
  • אמת ה"ביאר"/"נחל הפירים" – מפעל נוסף של הורדוס ששוכן אף הוא בלב גוש עציון. אמת מים תת-קרקעית אשר הובילה מים מגוש עציון לבית המקדש ואשר נבנתה באופן הנדסי יוצא דופן בדיוקו, על פי הנחיותיו של המלך.[דרוש מקור] כיום ניתן לרדת לאמה אשר שופצה ונוקתה.
  • בית עדות למורשת גוש עציון – חיזיון אור-קולי שמספר את סיפורו של גוש עציון במלחמת העצמאות, עת עמד במצור, כמגן דרומי לירושלים עד ערב הכרזת העצמאות – בד' אייר, אז נפל ואיתו 240 לוחמים, ביניהם גם לוחמי השיירות דוגמת מחלקת הל"ה.

קולינריה

  • בית בד בתקוע המשלב מרכז מבקרים לשמן הזית ומסעדה כפרית
  • יקב ומרכז מבקרים הכולל טעימות יין ומסעדה חלבית במרכז גוש עציון
  • ייצור גבינות עיזים בחוות שדה בר – תקוע

חקלאות וטבע

  • חוות "ארץ האיילים" – חי בר גדול וספורט אתגרי. במקום מתקן אומגה באורך 600 מטרים – הארוך ביותר בישראל.
  • גן חיות טיפולי-תיירותי באלעזר
  • סיורים מודרכים של בית ספר שדה
  • פסטיבל דובדבנים המתקיים ביוני מדי שנה בקיבוץ ראש צורים ופסטיבלים נוספים בחיק הטבע
  • חוות משואות יצחק – מציעה סיורים במרחבי גוש עציון

ראו גם

  • דוד בן דוד – מוכתר כפר עציון בעת נפילתו בידי הלגיון הערבי

לקריאה נוספת

  • מרדכי נאור (עורך), גוש עציון מראשיתו עד תש"ח, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1986
  • יוסי כץ, ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש עציון 1940 - 1947, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1992
  • דב קווסטלר, העץ הבודד לא נגדע, בתוך "שנה בשנה" תשכ"ט.
  • דב קנוהל, גוש עציון במלחמתו, 1950
  • יוחנן בן יעקב, גוש עציון, חמישים שנות מאבק ויצירה, הוצאת בית ספר שדה כפר עציון, 1983
  • אנדה פינקרפלד, למד הא : אשר נפלו בהר חברון בחושם לעזרת גוש עציון ביום חמישה בשבט שנת ה'תש"ח. ירושלים: הוצאת ראובן מס.
  • יעקב אבן חן, בדרך לחברון, ירושלים: כרטא, 1973
  • Yossi Katz, Between Jerusalem and Hebron: Jewish Settlement in the Hebron Mountains and the Etzion Bloc in the Pre-State Period, Bar-Ilan University Press, 1998, 295 pp[3].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: גוש עציון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גוש עציון

הערות שוליים

  1. ↑ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2025 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ↑ החל סיפוח 4,000 דונם בגוש עציון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 באוגוסט 2014‏
  3. ↑ ביקורת: חנינא פורת, ‏ההתיישבות בהר – חלום או מציאות?, קתדרה 93, עמ' 170-159
תצפית פנורמית על גוש עציון מגגו של מוזיאון כפר עציון
תצפית פנורמית על גוש עציון מגגו של מוזיאון כפר עציון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

גוש עציון40534917Q990664

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גוש_עציון&oldid=3052314"