גוש עציון
ערך זה עוסק בגוש עציון ההיסטורי. אם התכוונתם למועצה אזורית, ראו 
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, וכיום מתגוררים בו כ-105,000 אזרחים ישראלים (רובם בביתר עילית). יישובי הגוש, למעט ביתר עילית ואפרת, משתייכים למועצה אזורית גוש עציון.
האזור נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן (הולץ בגרמנית הוא עץ).
גאוגרפיה
גוש עציון ממוקם דרומית לבית לחם (וירושלים) ומזרחית לעמק האלה. גובה האזור כ-950 מ', ושיאו בפסגת רכס א-צלח המגיעה לגובה של 997 מטרים מעל פני הים, בשטח היישוב נווה דניאל. מבחינה גאוגרפית נחשב צפון גוש עציון לחלק מהרי ירושלים, ורובו הגדול לחלק מהר חברון. חלקו המזרחי מצוי בספר מדבר יהודה. פני השטח באזור הגוש הרריים וכמו שאר הרי יהודה, ובניגוד לשומרון אין בהם תצורה בולטת של בקעות ורכסים, והבדלי הגובה בסביבה הקרובה לא גדולים מאוד.
הגוש נבדל לשני אזורים עיקריים: גוש עציון המקורי, השוכן על קו פרשת המים ומערבה לו, וגבולותיו העיקריים הם אפרת ממזרח, ביתר עילית מצפון מערב וכפר עציון ובת עין מדרום, וגוש עציון מזרח, היושב על דרך סיעיר - יריחו ובו שוכנים היישובים תקוע, נוקדים, מעלה עמוס ומיצד.
במזרח גוש עציון עומד מבצר הרודיון – שרידיו של ארמון הקיץ המפואר והמבוצר שבנה המלך הורדוס על גבי תל מלאכותי, בתקופת השלטון הרומאי בארץ ישראל.
כבישי הגישה לגוש עציון הם: כביש 398 - דרך צידו המזרחי - המחבר את הר חומה ליישובי מזרח גוש עציון. כביש 60 המגיע מירושלים לצומת גוש עציון ולשאר יישובי הגוש. כביש 375 - דרך צידו המערבי - העולה מבית שמש לכיוון נס הרים. כביש 367 - דרך צומת עציונה מכיוון צומת האלה.
באזור גוש עציון נובעים מספר מעיינות שכבה בספיקות שונות, המרכזיים שבהם נמצאים מסביב ליישוב בת עין - עין סג'מה, עין משואות, עין מסלע ועין ליבנה.
גוש עציון בתקופת המנדט
ההתיישבות היהודית באזור בעת החדשה החלה בהקמת היישוב מגדל עדר ב-1927 על ידי הרב נח גד וינטרוב, אולם עקב מאורעות תרפ"ט ב-1929 עזבו המתיישבים את המקום. ניסיון התיישבות שני היה בשנת 1935 על ידי חברת "אל ההר" מיסודם של שמואל צבי הולצמן ("הולץ" ביידיש ובגרמנית - "עץ", ומכאן השם עציון), יצחק צבי רקובסקי ואברהם אפשטיין שרכשו אדמות רבות בהר חברון מערביי האזור. אולם גם ניסיון זה נכשל בשל מאורעות תרצ"ו. תנועת הקיבוץ הדתי העלתה למקום שלושה קיבוצים:
ב-כ"ח בניסן תש"ג - 3 במאי 1943 הקימו חברי קבוצת אברהם את קיבוץ כפר עציון.
ב-כ"ח בחשוון תש"ו - 4 בנובמבר 1945 עלו למקום חברי משואות יצחק.
ב-כ"ז בתשרי תש"ז - 22 באוקטובר 1946 עלו למקום חברי עין צורים.
ב-כ"א בשבט תש"ז - 11 בפברואר 1947 עלו למקום חברי השומר הצעיר והקימו את קיבוץ רבדים.
במלחמת העצמאות
ערך מורחב – הקרב על גוש עציון
בתוכנית החלוקה של האו"ם נכלל אזור גוש עציון בתחומי המדינה הערבית המוצעת. עם פרוץ מלחמת העצמאות הטילו הערבים מצור על יישובי הגוש וניתקו את דרכי האספקה אליהם. המתיישבים ניסו להחזיק מעמד, ונשלחו אליהם כמה פעמים תגבורות, בין השאר שיירת העשרה, שיירת נבי דניאל ומחלקת הל"ה.
ביום חמישי, ד' באייר תש"ח (13 במאי 1948), יום אחד בלבד לפני הכרזת המדינה, נפל כפר עציון. 242 חברי הקיבוץ, לוחמי הפלמ"ח והחי"ש נהרגו תוך כדי קרב. כמה עשרות לוחמים ואזרחים שנכנעו לכוחות סדירים של הלגיון הערבי, נטבחו על ידי חיילי הלגיון הערבי וערביי האזור. ארבעה לוחמים הצליחו להימלט. שאר שלושת הקיבוצים נכנעו והמגינים, כ-240 איש נלקחו בשבי, ונשלחו למחנות שבויים בירדן. השטח נכבש על ידי ירדן, היישובים נחרבו כמעט לחלוטין, בשטחם הוקמו מחנות של צבא ירדן, ועל חורבות משואות יצחק הוקם מחנה פליטים פלסטינים.
ארבעת היישובים הוקמו מחדש במקומות אחרים בישראל, ניר עציון (על ידי תושבי כפר עציון) שבחוף הכרמל, משואות יצחק ועין צורים באזור מועצה אזורית שפיר, וקיבוץ רבדים באזור מועצה אזורית יואב.
גוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים
כשעבר האזור לשליטה ישראלית ב-1967 לאחר מלחמת ששת הימים, הקימו מחדש בני הדור השני של מתיישבי כפר עציון, בהם חנן פורת, את הקיבוץ. בשנת 1969 קם הקיבוץ ראש צורים על השטח שבו היו עין צורים ורבדים. בשנת 1969 הוקם היישוב אלון שבות, שבו התגוררו התלמידים והרבנים של ישיבת הר עציון. מאז הוקמו עוד 14 יישובים בגוש, בין היתר היישוב בת עין שהוקם בשנת 1989 בסמוך לשרידי היישוב ההיסטורי משואות יצחק.
מרבית היישובים בגוש משתייכים למועצה אזורית גוש עציון. היישובים אפרת וביתר עילית הם במעמד של מועצה מקומית ועיר בהתאמה.
סמלו של גוש עציון הוא האלון הבודד שעומד עד היום במרכז הגוש, ואליו היו משקיפים מתחום ישראל לפני 1967 כדי לציין את מקומם של היישובים הנטושים. על שמו של האלון נקרא היישוב אלון שבות.
ב-31 באוגוסט 2014 הכריזה המדינה, כתגובה לרצח שלושת הנערים, כי בכוונתה להכריז על כ-4,000 דונם בגבעות גוש עציון כאדמות מדינה[1]. ההכרזה גרמה ביקורת מצד גורמים פוליטיים בישראל, וכן מצד ארצות הברית והאיחוד האירופי.
יישובי המועצה האזורית גוש עציון
- אלון שבות
- אלעזר
- בת עין
- גבעות
- הר גילה
- כפר עציון
- כרמי צור
- מגדל עוז
- מעלה עמוס
- מיצד
- נווה דניאל
- נוקדים
- קדר
- ראש צורים
- תקוע
מאחזים בשטח במועצה
- אבי הנחל
- שדה בעז
- מרחבי דוד
- שדה בר
- גבעת החי"ש
- משואות יצחק הישנה
- צור שלום
- פני קדם
- תקוע ד
- שמורת עוז וגאו"ן
תרבות ואמנות
- אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים
- גן לאומי הרודיון – ארמון הקיץ של המלך הורדוס.
- אמת ה"ביאר"/"נחל הפירים" - מפעל נוסף של הורדוס ששוכן אף הוא בלב גוש עציון. אמת מים תת-קרקעית אשר הובילה מים מגוש עציון לירושלים ובית המקדש ואשר נבנתה באופן הנדסי יוצא דופן בדיוקו.
- בית עדות למורשת גוש עציון - חיזיון אור-קולי שמספר את סיפורו של גוש עציון במלחמת העצמאות, עת עמד במצור, כמגן דרומי לירושלים עד ערב הכרזת העצמאות – בד' אייר, אז נפל ואיתו 240 לוחמים, ביניהם גם לוחמי השיירות דוגמת מחלקת הל"ה.
- קולינריה
- בית בד בתקוע המשלב מרכז מבקרים לשמן הזית ומסעדה כפרית
- יקב ומרכז מבקרים הכולל טעימות יין ומסעדה חלבית במרכז גוש עציון
- ייצור גבינות עיזים בחוות שדה בר - תקוע
- חקלאות וטבע
- חוות "ארץ האיילים" – חי בר גדול וספורט אתגרי. במקום מתקן אומגה באורך 600 מטרים - הארוך ביותר בישראל.
- גן חיות טיפולי-תיירותי באלעזר
- סיורים מודרכים של בית ספר שדה
- פסטיבל דובדבנים המתקיים ביוני מדי שנה בקיבוץ ראש צורים ופסטיבלים נוספים בחיק הטבע
- חוות משואות יצחק - מציעה סיורים במרחבי גוש עציון
ראו גם
לקריאה נוספת
- מרדכי נאור (עורך), גוש עציון מראשיתו עד תש"ח, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1986
- יוסי כץ, ההתיישבות היהודית בהרי חברון ובגוש עציון 1940 - 1947, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1992
- דב קווסטלר, העץ הבודד לא נגדע, בתוך "שנה בשנה" תשכ"ט.
- דב קנוהל, גוש עציון במלחמתו, 1950
- יוחנן בן יעקב, גוש עציון, חמישים שנות מאבק ויצירה, הוצאת בית ספר שדה כפר עציון, 1983
- אנדה פינקרפלד, למד הא : אשר נפלו בהר חברון בחושם לעזרת גוש עציון ביום חמישה בשבט שנת ה'תש"ח. ירושלים : הוצאת ראובן מס.
- Yossi Katz, Between Jerusalem and Hebron: Jewish Settlement in the Hebron Mountains and the Etzion Bloc in the Pre-State Period, Bar-Ilan University Press, 1998, 295 pp[2].
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גוש עציון |
|---|
- רשימת מאמרים על גוש עציון באתר רמב"י
- אתר המועצה האזורית (אורכב 15.09.2008 בארכיון Wayback Machine)
- אתר ההנצחה והמורשת בכפר-עציון
- מפת גוש עציון
- גוש עציון, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- טיול במרכז גוש עציון - מתוך אתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- יוסי כץ, רכישת הקרקעות בגוש עציון ומדרום לבית-לחם (1948-1840), קתדרה 56, יוני 1990, עמ' 135-109
- יוסי כץ, שלום רייכמן, ההתיישבות היהודית בגוש-עציון 1967 – 1970: סוף מעשה במחשבה תחילה?, עיונים בתקומת ישראל 3, 1993, עמ' 154-144
- דובי זכאי, הדובדבן שבקצפת: טיול מעיינות וקטיף דובדבנים בגוש עציון, באתר nrg, 16 ביוני 2011
- חוזרים הביתה, באתר ynet, 6 באוגוסט 2008
(חידוש ההתיישבות היהודית בגוש עציון ב-1967) - זיו ריינשטיין, גוש עציון: הטבע אינו מבדיל בין ימין לשמאל, באתר ynet, 24 באוגוסט 2011
- מרדכי נאור, צבי צמרת (עורכים), עין לעציון, בהוצאת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תשע"ה/2015.
- הארכיון לתולדות גוש עציון באתר "אז - רשת ארכיוני ישראל" של הספרייה הלאומית
- "קרוב לבית גוש עציון" - המהדורה המרכזית של ערוץ 10, 29.6.2017
- מיטל שרעבי, טיול בגוש עציון: היסטוריה, ג'יפים ואומגה עוצרת נשימה, באתר מעריב אונליין, 5 בינואר 2018
- גוש עציון במלחמת העצמאות, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, נובמבר 2020
הערות שוליים
- ^ החל סיפוח 4,000 דונם בגוש עציון, באתר מאקו, 31 באוגוסט 2014
- ^ ביקורת: חנינא פורת, ההתיישבות בהר – חלום או מציאות?, קתדרה 93, עמ' 170-159
