מוצב טייבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מכלית מים בדרך למוצב טייבה ברצועת הביטחון 1993

מוצב טייבה היה מוצב של צה"ל בגזרה המזרחית ברצועת הביטחון, בפאתי הכפר השיעי טייבה[1], השוכן ממערב למטולה. צפונית מזרחית למוצב שכנו המוצבים גלגלית ובופור והכפר דיר סרין, דרומית לו שכנו מוצבי צד"ל תל קבעה ו-627 שהגנו על הכפרים רב תלתין ומרכבה מזרחית למוצב שכן הכפר כילה. המוצב היה מוצב פלוגתי בגזרת גדוד רכס רמים. לרוב איישה את המוצב פלוגת חי"ר ותיקה, במוצב שירתו במשך השנים אלפי חיילי חי"ר, בעיקר מחטיבת גולני ומחטיבת הצנחנים[2], כמו כן שהו במוצב שני צוותי שריון, צוות של תצפיות, גששים, צוות של יחידת עוקץ, ורופא ששהה במוצב באופן קבוע, לעיתים שהו במוצב כוחות מיוחדים נוספים שיצאו ממנו למבצעים. בשנים האחרונות לשהיית צה"ל ברצועת הביטחון, הושקעו עשרות מיליוני שקלים בביצורו של המוצב, ושיגרת החיים בתוכו התנהלה תחת מעטה של בטון, שהגן על החיילים מפני פצצות המרגמה שירה חזבאללה כמעט מדי יום[3].

אירועים בגזרת המוצב

ב-3 ביולי 1994 התחשמלו למוות שני חיילי צה"ל מגדוד 12 (ברק), כאשר אנטנת הקשר של נגמ"ש שעמו נכנסו למוצב פגעה בכבל מתח חשמלי. מפקד הנגמ"ש, סמל ערן חודדה, נפגע כאשר יצא מתאו כדי לכוון את הנהג, והנהג עצמו, סמל אביקם הופמן, נהרג כאשר ניסה להצילו. מכיוון שחברת החשמל הלבנונית סירבה לטפל בקו המתח נכנסו למוצב עובדי חברת החשמל הישראלית על מנת לפתור את הבעיה. מפקד הפלוגה, אופק בוכריס הועמד לדין יחד עם מפקד הגדוד, משה תמיר, ומפקד הגזרה, יצחק גרשון[4]. הם זוכו מעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אך הורשעו בעבירה של התרשלות במילוי תפקידם[5].

ב-28 באוגוסט 1997 ארב כוח מגדוד 13 (גדעון) שאייש את המוצב, בפיקוד המ"פ, אופיר ליוויוס למחבלי החזבאללה בקרבת נחל סלוקי[6]. הכוח זיהה שתי חוליות נפרדות של מחבלים הנעות בקרבתם. הכוח פתח באש, הרג שלושה מחבלים וריתק למקומם שניים נוספים באש מקלעים ונשק קל. שני מסוקי קרב מסוג קוברה הוזעקו לנקודת ההיתקלות כדי לספק סיוע באש ובתצפית. בסיוע המסוקים הרג הכוח את שני המחבלים הנוספים[7]. בעקבות זיהוי המחבלים, טיווח צה"ל אש ארטילרית לאזור אפיק נחל הסלוקי, שהיה סבוך ומכוסה בצמחייה שהייתה יבשה בעונה זו של השנה. עם פגיעת הפגזים באפיק הנחל ניצתה דליקה. הפצועים וההרוגים חולצו לבסוף בידי יחידת החילוץ של חיל האוויר - 669 ושאר הכוח נסוג בחזרה למוצב. בדליקה שנודעה לימים כאסון השרפה בוואדי סלוקי נספו חמישה מלוחמי חטיבת גולני וחמישה לוחמים נוספים נפצעו ואושפזו. בדצמבר 1998 יצא מן המוצב כוח מחלקתי מגדוד 51 למארב[8]. במהלך התנועה ליעד שגה מפקד המחלקה, בשל נתק שנוצר בכוח, וזיהה חלק מן הכוח שהוביל כפעילי חזבאללה. הוא ירה על חייליו וכתוצאה מן הירי נהרג החייל אוהד זך[9].

ב-15 במאי 2000 פונה מוצב טייבה והועבר לידי גדוד 70 של צד"ל. מבחינת צד"ל הכניסה לתוך המוצב הייתה חלק משינוי הפריסה שלו באותה תקופה. באותם חודשים פינה צד"ל חמישה מוצבים ובמקביל להתבססות במוצב טייבה, פינה צד"ל שני מוצבים שרמת המיגון שלהם הייתה נמוכה יותר. ב-21 במאי 2000 נכנסה שיירה של תומכי חזבאללה לכפר טייבה,שמרחקו מהגבול הוא כשלושה ק"מ בלבד, יום לפני הגיעו מחבלי חזבאללה לאזור המוצב ככל הנראה בבגדים אזרחיים, כשעתיים לאחר תחילת התהלוכה הגיעו המחבלים אל המוצב השולט על הכפר כאשר הבחינו חיילי צד"ל במחבלים מיהרו לנטוש את מוצבם כשהם לוקחים עימם אמצעי לחימה, בהם טנק ונגמ"ש. מסוקי צה"ל הוזנקו ושיגרו טילים לעבר המוצב שבשנים האחרונות צה"ל השקיע בו מיליוני שקלים [10].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אביחי בקר, "שילם את המחיר", הארץ, ‏ 16.02.2001.
  2. ^ אביחי בקר, אייזן פטון, הארץ, ‏ 10 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ כתבה מידיעות אחרונות ממאי 2000, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=594532 פרש.
  4. ^ אביחי בקר, למה דווקא ג'רי, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2001‬.
  5. ^ עמוס הראל, לחנך את צ'יקו, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2003.
  6. ^ חן קוטס-בר, בו בוערת אש, באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2005.
  7. ^ עמרי אסנהיים, אש צולבת, מעריב, כפי שהועלה באתר פרש.
  8. ^ חייל נהרג ושניים נפצעו בחילופי אש בין שתי יחידות גולני בלבנון, באתר גלובס.
  9. ^ אביחי בקר, גדוד המוות חוזר לשגרה, הארץ, ‏ 31.10.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
  10. ^ כתבה מידיעות אחרונות מ-22 במאי 2000, כפי שהועלה באתר http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=586838#post4567130 פרש.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0