מוריהי אואשיבה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| ספורט | |
|---|---|
| מאמן | סוקקו טקדה, אוניסבורו דגוצ'י |
| הישגים | |
| דרגה | מייסד, דאן 10 |
| תלמידים | קיסשומארו אואשיבה |
מוֹרִיהֶי אוּאֶשִׁיבָּה (ביפנית: 植芝盛平; 14 בדצמבר 1883 - 26 באפריל 1969) היה מפתח אמנות הלחימה היפנית אייקידו.
חייו המוקדמים
אואשיבה נולד למשפחת חקלאים באזור טנבה שבמחוז וקאיאמה שביפן. בתור ילד נכח באירוע שבו אביו הותקף ובוזה, ללא יכולת להתגונן. באותו הרגע, גמל בליבו כי יעשה כל שביכולתו כדי למנוע מצבים כאלו בעתיד.[1]
תחילת דרכו באמנויות הלחימה
בתחילה, הוא למד את אמנות הלחימה דאיטו ריו אייקי ג'וג'יטסו אצל טקדה סוקקו שהיה המורה הראשי של השיטה באותה תקופה, בהמשך התעמק בתורות לחימה נוספות. לאחר מכן, הוא התחיל לפתח על בסיס הידע שרכש, אמנות לחימה חדשה, בעלת אופי לוחמני בדומה לשאר אמנויות הלחימה שהיו נפוצות ביפן באותם ימים.
אואשיבה ואומטו
בשנת 1919 הצטרף אואשיבה לדת היפנית אומוטו, והפך לתלמידו של מנהיג הדת באותם הימים אוניסבורו דגוצ'י. הדת ומנהיגה שהטיפו לשלום ולאחווה, השפיעו רבות על אואשיבה ועל אמנות הלחימה שפיתח.
בתחילה, הורה לו דגוצ'י כי יתרחק מטקדה סוקקו, שהיה עד עתה המורה שלו לאומניות הלחימה. מאוחר יותר, בהשפעת המנהיג, עיצב אואשיבה מחדש את סגנון השיטה שנשא אופי לוחמני, לסגנון שונה החותר להרמוניה ושלום ומכונה אייקיקאי. סגנון זה מהווה עד היום את הזרם המרכזי באייקידו, ועיקרו "התמזגות עם אנרגיית היקום" (אי קי דו). הסגנון משלב את הידע שרכש אואשיבה בתורות הלחימה השונות, יחד עם התורות הרוחניות של דת האומוטו.
בהדרכת דגוצ'י, החל אואשיבה ללמד את הסגנון החדש בהומבו-דוג'ו (הדוג'ו הגדול) המפורסם ביפן.
אואשיבה ואייקידו
החל מהקמת ההומבו דוג'ו בטוקיו ועד יומו האחרון, התאמן ולימד אואשיבה בדוג'ו את שיטת האייקידו, השם שקיבלה השיטה בסביבות שנת 1942.
הוא כונה גם או סנסאי (大先生, המורה הגדול), ובשם זה הוא מכונה עד היום בפי מתאמני האייקידו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, אואשיבה היה בין המתנגדים להצטרפות יפן למלחמה בהשפעת השאיפה דת האומוטו השואפת לשלום.
מספרים כי למרות תחכום שיטתו וחדשנותה הרבה, שהציעה עקרונות מקוריים שחלקם הפוכים מאלו שהציעו שיטות הלחימה האחרות, כשנשאל על דרך האייקידו שפיתח, היה אואשיבה עונה: "הדרך היחידה היא ההליכה ללא דרך, רק להיות בהרמוניה עם היקום, אחד".
אמרות רבות טבע אואשיבה, וכן סיפורים רבים נקשרו בשמו, אשר ביטאו את ראיית עולמו המיוחדת, המבוססת בין השאר על התפתחותו הרוחנית, על הידע הרב שצבר ועל תפיסת המציאות המיוחדת שהייתה לו. אחת האגדות מספרת כי בשנת 1925 התעורר ויכוח בין אואשיבה לקצין בחיל הים, ואואשיבה הוזמן לקרב. אואשיבה התגונן ללא כלי נשק וניצח את הקרב על ידי התשת הקצין, אף על פי שזה היה חמוש בבוקן (חרב עץ המשמשת לאימונים). אואשיבה הסביר כי מהרגע שצפה את תנועותיו של הקצין לפני שיצאו לפועל, הייתה זו תחילתה של "הארה" - הבסת אויב חמוש מבלי לפגוע בו, מיזוג של הרוח והחומר. כך התמזגו אצלו, עקרונות הבודהיזם ודת השינטו אל נטרול התקפה תוך חמלה מוחלטת- אי קי דו.
כשנשאל אואשיבה מהו סוד האימון שהביא אותו לרמת שליטה כה גבוהה בגופו וברוחו, היה עונה, "הסוד האמיתי של אימון אייקידו, הוא עוד אימון..."
חיים אישיים
הוא היה נשוי לאצו אואשיבה ונולדו להם ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת אחת: קוניהרו, טקמורי, מצוקו וקיסשומארו שהיה לממשיכו כראש שיטת האייקידו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי הספר אייקידו שחיבר בנו קיסשומארו אואשיבה
