מור בלאגי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. מור בלאגי, בשמו המקורי: מוריץ בלוךהונגרית: Ballagi Mór; אינוץ, 18 במרץ 1815בודפשט, 1 בספטמבר 1891), היה תאולוג, בלשן, יועץ מלכותי, ממוצא יהודי-הונגרי שהמיר את דתו לקלוויניזם פרופסור ב"אוניברסיטה הקלוויניסטית התאולוגית של פשט", שופט במועצה הקלוויניסטית באזור הדנובה, מראשי הכנסייה הקלוויניסטית בבודפשט, חבר בוועדת של הבירה בודפשט, החבר היהודי הראשון (עוד בטרם המיר את דתו) באקדמיה ההונגרית למדעים.[1]

קריירה

דיוקן בלאגי ב"עיתון של יום ראשון" (1856)

מור בלאגי נולד כאמור בשנת 1815 באינוץ, יישוב קטן במחוז זמפלן (לשעבר), במשפחה יהודית. היו לו ארבעה עשר אחים ואחיות. באמצעות אביו התוודע לשפה העברית ולתלמוד עוד בילדותו. משנת 1831 הפך לתלמיד ישיבה בית-המדרש בפאפא והתכונן להיות מורה לתלמוד. הוא למד לאחר מכן פילוסופיה בבית ספר באוראדיה. לאחר מכן הפך למורה פרטי בבתי תלמידיו במור (Mór) ובשוראני (Surány). במהלך תקופה זו החל ללמוד יוונית עתיקה ולטינית.

בשנים 18361837 למד פילוסופיה במכללה הקלוויניסטית של פאפא. בשנת 1837 נרשם לחוג המתמטיקה הגבוהה באוניברסיטת פשט (כיום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד). בנוסף ללימודיו באוניברסיטה פרסם בעיתונים ובמגזינים – במיוחד ב- "שעשועים מועילים" (Hasznos Mulatságok) וב-Pester Tageblatt.

כיוון שאז בהונגריה רק מספר קטן של מלומדים ממוצא יהודי יכלו לקבל תואר אקדמי, הוא עבר בשנת 1839 לפריז והמשיך שם את לימודיו. במהלך שהותו בפריז התכנסה האספה הלאומית של הונגריה ברטיסלאבה (היא הייתה בפועל בירת הונגריה וכתשעים אחוזים מתושביה היו אז הונגרים), אחד הנושאים שהיו על סדר היום היה מתן זכויות שוות ומלאות ליהודים. מוריץ בלוך, שהיה כבר ידוע כעיתונאי בעל השפעה, התבקש לכתוב מאמר בשנת 1840 בעידודו של הברון יוז'ף אטווש. אז כתב בלוך את העלון "על היהודים", שאיתו זכה להכרה גם בפרלמנט.

בהתבסס על קבלתו החיובית של הפמפלט שלו ביקש ממנו יוז'ף אטווש לחזור להונגריה ולהשתתף בתוכנית שהופעלה להפצת השפה ההונגרית בקרב היהודים.

בשובו בשנים 1840–1841 בלאגי (עדיין בלוך) הוציא לאור את "החומש", דהיינו את חמשת חומשי התורה במהדורה דו-לשונית, בהונגרית ובעברית גם יחד. הוא סיפק לתרגום הסברים שנלקחו מהתלמוד. בעקבות תרגומו של התורה, בחרה האקדמיה ההונגרית למדעים את מוריץ בלוך כחבר נספח, מה שהפך אותו לחבר היהודי הראשון באקדמיה ההונגרית למדעים. התחום האקדמי שלו היה בלשנות. הוא היה אז רק בן 25. בשנת 1841 הפיק ספר תפילה בשם "תפילות ישראל לכל השנה". בשנת 1842 יצא לאור ספרו "הנביאים הראשונים (ספר יהושע)" בעברית ובתרגום להונגרית. מכיוון ששיטת התרגום שלו לא זכתה להכרה חיובית וספגה ביקורת קשה, הוא חדל לתרגם טקסטים נוספים במהכתובים העבריים.

בנוסף לבלשנות, התעניין בלאגי גם במדעי הדת, ולכן נסע לטיבינגן בגרמניה ולמד תאולוגיה.[2][3] בשנת 1843 שב להונגריה, שם נקלע לסכסוך עם החוגים הדתיים המובילים של היהדות. כתוצאה מכך חזר לגרמניה ובמאי 1843 התנצר לדת הלותרנית, שאותה החליף אחר כך לקלוויניזם; הוא הפך לקלוויניסט.

בשנת 1843 קיבל תואר דוקטור למדעי הרוח בגרמניה. אחר כך חזר להונגריה והפך למורה בבית הספר התיכון הלותרני בסרווש יחד עם המשורר פטר ויידה, שכתב הקדמה לחוברת של בלאגי "על היהודים". הוא הפיץ את השפה ההונגרית ביישובים שלא היו דוברי הונגרית באזור. באמונתו דגל בעקביות באיחוד הכנסיות הלותרניות והקלוויניסטיות. בשנת 1845 נשא לאישה נוצרייה; כתוצאה מכך הפרידה שלו מיהודים הפכה סופית. בשנת 1847 הופיעה ביקורתו ב"סקירת הספרותית ההונגרית".

במהלך מהפכת 1848 בהונגריה, מלחמת העצמאות של הונגריה מעול הקיסרות ההבסבורגית ניהל בצבא המהפכה את ענייני מחוז בקש. עד מהרה קיבל דרגת קפטן ושירת לצד לאיוש אאוליך (גנרל 4 כוכבים ושר ההגנה לאחר מכן) ואחר כך תחת ארתור גרגאי (גם הוא גנרל ושר הגנה וכמה פעמים רמטכ"ל הצבא ההונגרי). הוא נכח גם במעמד כניעת צבא הונגריה לאוסטריה באוגוסט 1949. לאחר כישלון מלחמת העצמאות הוא הוגלה לסרווש ונאסר עליו לעסוק במקצוע ההוראה. הוא חכר אדמות והתפרנס מחקלאות בקונדורוש עד 1851. אז מונה למורה לתאולוגיה קלוויניסטית בעיר קצ'קמט. משנת 1855 היה פרופסור במחלקה לתאולוגיה ולימודי כתבי הקודש באקדמיה התאולוגית הקלוויניסטית בבודפשט. בשנת 1858 נבחר כחבר מלא (מן המניין) באקדמיה ההונגרית למדעים. בשנת 1861 נבחר כחבר פרלמנט במפלגתו של פרנץ דיאק.

בלאגי חלה בשנת 1877, פרש ועסק רק בפעילות מדעית. באותה תקופה פרסם עבודות רבות שעסקו בבלשנות הונגרית, כמו גם מילונים (מילון שלם לשפה ההונגרית, מילון הונגרית-גרמנית וגרמנית-הונגרית, ספר לימוד יסודי לשפה העברית). ב-23 ביולי 1884 קיבל את התואר "יועץ מלכותי" מפרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ומלך הונגריה.[4]

בלאגי דיבר שש עשרה שפות, כולל שפות כמו עברית, לטינית, יוונית עתיקה וסנסקריט.

נישואיו וילדיו

בשנת 1845 התחתן עם אידה להוצקי (18261897) ממשפחת אצולה ההונגרית הרומית-קתולית,[5] לאיוש להוצקי (18081855) שופט ראשי במחוז בקש,[6] ושל מריה יוזפין נובאק גם היא ממשפחת אצולה (18051884). נולד מנישואיהם נולדו:

  • לאסלו בלאגי (18461867), שמת כסטודנט למשפטים.
  • ד"ר אלאדר בלאגי (18531928), פרופסור, היסטוריון, חבר נספח באקדמיה ההונגרית למדעים, חבר הפרלמנט.
  • יוזפין בלאגי (18491923), רעייתו של קארוי אייש (18351910) שופט הקוריה (בית המשפט העליון).
  • גזה בלאגי (18511907) היסטוריון, משפטן וחבר מן המניין האקדמיה ההונגרית למדעים.

עבודותיו

ספרים

מילונים

  • מילון כיס הונגרי-גרמני ממצה חדש וגרמני-הונגרי. 2 כרכים. (פשט, 1843–1844, מהדורה שנייה 1847–1848)
  • משלים הונגריים (אוסף פתגמים, פתגמים, I - II. סרווש, 1850)
  • המילון השלם של השפה ההונגרית (I - II., פשט, 1866–1873) חלק ראשון
  • מילון הונגרי-גרמני וגרמני-הונגרי (בודפשט, 1893–1894)
  • מילון משלים הכרחי לשפות ההונגרית והגרמנית. חלק 2. (פשט, 1846, מהדורה שנייה )
  • מילון עזר וזר של הונגרית וגרמנית. חלק 2 (פשט, 1852–1854).
  • המילים ההונגריות החדשות ביותר, חלק 2 (גרמנית-הונגרית והונגרית-גרמנית) (פשט, 1851)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מור בלאגי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "familysearch.org Ballagi Mór gyászjelentése".
  2. ^ Gaal György. "Zsidó és zsidó származású tanárok a kolozsvári egyetem tanári karában". Adatbank erdélyi magyar elektronikus könyvtár.
  3. ^ Bolvári-Takács Gábor. "Ballagi Géza és a pataki jogakadémia". Zempléni Múzsa. נבדק ב-2012-02-21.
  4. ^ K 19 - Király Személye Körüli Minisztérium Levéltára – Királyi könyvek – 68. kötet – 625. oldal
  5. ^ "familysearch.org Ballagi Mórné Lehóczky Ida gyászjelentése".
  6. ^ "familysearch.org - Lehoczky Lajos gyászjelentése".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0