מזרח בנגל
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה חוקתית פרלמנטרית |
| שפה נפוצה | בנגלית, אורדו ואנגלית |
| עיר בירה | דאקה |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| היסטוריה | |
| הקמה | חלוקת הודו |
| חלוקת הודו | 14 באוגוסט 1947 |
| פירוק | תכנית יחידה אחת |
| תכנית יחידה אחת | 14 באוקטובר 1955 |
| ישות קודמת |
 הראג' הבריטי |
| ישות יורשת |
 מזרח פקיסטן |
| אוכלוסייה בעבר | 44,251,826 (נכון ל־1951) |
מזרח בנגל (בנגלית: পূর্ববঙ্গ אורדו: مشرقی بنگال) הייתה פרובינציה של הדומיניון של פקיסטן שכיום בשטח בנגלדש. הייתה לה גישה למפרץ בנגל, וגבלה בהודו ובבורמה (כיום מיאנמר). בירתה הייתה דאקה.
חלוקת הודו, שחילקה גם את בנגל לפי קבוצות אתניות ודתיות, ייסדה את מזרח בנגל. היא הייתה הפרובינציה הכי מאוכלסת באיחוד הפקיסטני. הפרובינציה שינתה את שמה למזרח פקיסטן בעקבות תוכנית יחידה אחת שהועלתה על ידי מוחמד עלי בוגרה בשנת 1955.
היסטוריה
לפני חלוקת הודו
בין השנים 1905 ו-1911, פרובינציה בשם בנגל המזרחית ואסאם התקיימה בהודו הבריטית. הליגה המוסלמית של כל הודו הוקמה באותה השנה.
הליגה המוסלמית אימצה את החלטת לאהור ב-1940, שקראה להקמת מדינות מוסלמיות במערב ובמזרח הראג'. הליגה זכתה בבחירות בבנגל בשנת 1946.
תקופת שלטונם של ג'ינה ונזימודין
סר חוואג'ה נזימודין, ראש ממשלת בנגל לשעבר, היה ראש השרים הראשון של מזרח בנגל לאחר החלוקה. נזימודין היה חבר בכיר בליגה המוסלמית ואחד מ"האבות המייסדים" של פקיסטן.
ב-1948, המושל הכללי של פקיסטן מוחמד עלי ג'ינה ביקר במזרח בנגל. כשנאם בפני סטודנטים באוניברסיטת דאקה, הוא סירב להעלות את מעמדה של השפה הבנגלית לשפה רשמית או פדרלית. הסירוב עורר מחאות מזרח בנגליות כנגד ממשלתו.
כשג'ינה נפטר באותה השנה, חוואג'ה נזימודין נהפך למושל הכללי.
תוכנית יחידה אחת
דמוגרפיה
דת
למזרח פקיסטן היו כ-39,121,673 תושבים בשנת 1947, מתוכם כ-26,720,102 היו מוסלמים, שהיוו כ-68.3% מהאוכלוסייה, כ-11,736,501 היו הינדים שהיו 30% מהאוכלוסייה. קבוצות מיעוט (כגון נוצרים ובודהיסטים) היו רק 665,068 (1.7%) ממספר התושבים הכולל[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "אוכלוסייה", באתר Banglapedia
