מחמוד ריאד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחמוד ריאד, 1969

מחמוד ריאדערבית: محمود رياض; 8 בינואר 1917 - 25 בינואר 1992) שר החוץ של מצרים בשנים 1964–1972 ומזכיר הליגה הערבית בשנים 1972–1979.

חייו

במלחמת העצמאות היה ריאד קצין תותחנים[1]. בינואר 1949 נתמנה לנציג מצרים לשיחות שביתת הנשק עם ישראל[2], תפקיד בו כיהן עד שנת 1953[3]. לאחר מהפכת הקצינים החופשיים מונה ליועץ לענייני ישראל במשרד ההגנה המצרי[4] ובאמצע 1954 מונה למנהל המחלקה הערבית במשרד החוץ המצרי[5]. במקביל היה בשנים 1953–1954 במשלחת מצרים לעצרת האו"ם[6][7].

בינואר 1955 מונה לשגריר מצרים בסוריה[8]. הוא הצליח לקשור קשרים הדוקים עם הנהגת סוריה והיה מאבות הרפובליקה הערבית המאוחדת[1].

בינואר 1962 מונה לשגריר מצרים באו"ם[9], ובמסגרת זאת היה החל מנובמבר 1962 נשיא תורן של מועצת הביטחון[10]. בשנת 1964 מונה לשר החוץ של מצרים. ככזה היה זה שמסר באופן רשמי לאו תאנט את הבקשה לפינוי כוח החירום של האומות המאוחדות מסיני לפני מלחמת ששת הימים. לאחר עליית סאדאת לשלטון הועלה ריאד לדרגת סגן ראש הממשלה[11].

במסגרת תפקידו ניהל בשנת 1971 שיחות שלום למזרח התיכון עם אבא אבן, שר החוץ של ישראל, בתיווכו של שליח האו"ם השוודי גונאר יארינג. ריאד נחשב למייצג הקו הנצי בממשלת מצרים[12] והביע עמדה נגד הסדר ביניים עם ישראל[1].

בינואר 1972, במסגרת שינוי בממשלת מצרים הוחלף ריאד ומונה ליועץ לענייני מדיניות חוץ[13]. באמצע 1972 מונה למזכיר הכללי של הליגה הערבית[14][15]. כמצרי הוא התפטר מהתפקיד בעקבות החרם של רבות ממדינות ערב על מצרים אחרי חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים.

הערות שוליים