מחקר חקלאי בישראל
המחקר החקלאי בישראל הוא מחקר מדעי-חקלאי, המבוסס על שיתוף פעולה בין מדענים וחקלאים בישראל. ישראל ידועה ביכולת לפתח שיטות חקלאיות מתקדמות; לישראל מוניטין רב בתחום החקלאות; שיטות השקיה, קומפוסט מועשר, יבולים מהונדסים וחקלאות מדבר.
המקומות העיקריים שעוסקים בישראל במחקר חקלאי הם המכון הוולקני, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב והאחרון שבהם הוא המכון לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין (אנ') שנמצא במדרשת בן-גוריון ושייך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
הִיסטוֹרִיָה
חקלאות היא ענף שמתקיים בארץ ישראל כבר למעלה מ-2,000 שנים, מחלוצי ענף המחקר החקלאי בישראל היו המורים והמדריכים בבית הספר החקלאי במקוה ישראל[1]. ב-1906 גילה האגרונום היהודי אהרון אהרונסון את "אם החיטה" באזור הגליל[2].
ב-1942 החליטה האוניברסיטה העברית בירושלים להקים את המכון ללימודי חקלאות, שלימים יורחב ויהפוך לפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית, השלטונות הבריטים ששלטו באזור החליטו להקים גם מחלקת מחקר חקלאית עם מספר תחנת מחקר באזורים הערביים והאזורים היהודים שבמנדט הבריטי, עם הקמת מדינת ישראל ב-1948 הוחלט לאחד את כל גופי החקר החקלאי ולהכפיפם כחלק ממשרד החקלאות ופיתוח הכפר
המחקר במקווה ישראל
בשנות הארבעים של המאה העשרים הוקמה במקוה ישראל תחנת ניסיונות חקלאית, שניהל הכימאי מאיר ויניק. התחנה עסקה בעיקר בשתי בעיות:
בשני התחומים הגיעה התחנה לידי מסקנות מעשיות חשובות[3]. המהנדס ויניק שימש כמורה לתורת הקרקע במקוה ישראל ובגימנסיה הרצליה. הוא נחשב למומחה לחקר קרקעות הארץ. בין השאר פנו אליו הבריטים לבדוק האם קרקעותיה של אל עריש מתאימות לחקלאות עבור תוכנית להתיישבות יהודית בחבל ארץ זה. ליד ביתו הקים את התחנה לחקר החקלאות. ויניק עסק במשך תקופה ארוכה בחקר תורת הדשנים להדרים להשבחת פרי הדר. פעילותו המדעית מוצגת ב"בית ויניק" שבמקום[4]
המכון הוולקני
ערך מורחב – המכון הוולקני
עם הקמתו, תפקידו המרכזי של המרכז הוולקני היה לסייע לפתח את ענף החקלאות הישראלי, זאת בעזרת שימוש יעיל במשאבי המים במדינה וייצוא ייבולים לשווקים בעולם. המרכז הוולקני כלל כ-6 מכונים (המכון למדעי הצמח, המכון לחקר בעלי חיים, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, המכון לטכנולוגיה ואחסון של תוצרת חקלאית, המכון להנדסה חקלאית והמכון להגנת הצומח) במתחם הראשי של המכון שבאזור ראשון לציון-בית דגן ("דרך המכבים") ואף 2 מכונים נוספים במושב גילת שבדרום ומכון "נווה יער" שבצפון.
מימון
אחד ממקורות המימון המשמעותיים של המחקר החקלאי בישראל מגיעים דווקא מקרנות דו-לאומיות או אפילו בין-לאומיות, אחת מהן היא "הקרן למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל" שמנוהלת על ידי מדענים אמריקאים וישראילם כאחד. קרן זו הוקמה ב-1980 ולאורך השנים השקיעה הקרן סכומים של כ-315 מיליון דולר בכ-1200 מחקרי תשתית חקלאיים בישראל ובארצות הברית[5]. הקרן מתגמלת מחקרים חדשניים בפרסים בשווי של כ-9.5 מיליון דולרים מדי שנה. מרבית המחקרים אותם מעודדת ומתגלמת הקרן נמשכות כ-3 שנים והכספים שמקבל המחקר מתחלקים שווה בשווה בין המדענים האמריקאי לחבריהם הישראלים[6]. בעקבות הצלחתה של קרן זו הוקמו גם קרנות אחרות בין ישראל למדינות ברחבי העולם, החל מהפורום ההולנדי-ישראלי לשיתוף פעולה שהוקם ב-2013 ומתרכז בשיתוף פעולה בין המדינות בתחום חדשנות בניהול מים, טכנולוגית מים וחקלאות[7] ועד תוכנית עם מדינת קווינסלנד שבאוסטרליה
ההצלחה של BARD הובילה להקמת קרנות דו-לאומיות נוספות כתוכנית המדע והטכנולוגיה החקלאית ההולנדית-ישראלית המשותפת, תוכנית דו-לאומית עם קווינסלנד (אוסטרליה) וקנדה. אלה האחרונים נמצאים ברמת מימון נמוכה בהרבה מ- BARD. בנוסף, מימון מתקבל גם מהאיחוד האירופי, קרן המדע הדו-לאומית של ארצות הברית-ישראל (BSF) ואחרים.
פרסים
ב-2010 קיבל יונתן גרסל מהמחלקה למדעי הצמח במכון ויצמן למדע את פרס ישראל בחקר החקלאות, לדברי ועדת הפרס הבחירה בגרסל נעשתה לאור היותו "מומחה בעל שם עולמי בביוטכנולוגיה של צמחים, פורץ דרך בחקר המנגנונים המולקולריים המאפשרים הדברת עשבים בחקלאות ובעל תגליות המיושמות בארץ ובעולם"[8][9]. פרס ישראל לחקלאות הוענק בעבר לכ-10 מדענים שונים, רובם מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ומהמכון הוולקני.
ב-2012 קיבל דניאל הלל את פרס המזון העולמי על עבודתובטכניקות מיקרו-השקייה[10].
בנובמבר 2017 התווספה קטגוריה לפרס ישראל לצד פרס ישראל לחקר החקלאות, הפרס נקרא "פרס ישראל להתיישבות" שיינתן לאישים שמקדמים את מפעל ההתנחלויות[11]. ההחלטה להוסיף את הקטגוריה הנ"ל ספגה ביקורת רבה מצד מספר זוכי פרס ישראל לחקלאות[12].
הערות שוליים
- ^ Oren, 1993
- ^ Peng, J.; Korol, A. B.; Fahima, T.; Röder, M. S.; Ronin, Y. I.; Li, Y. C.; Nevo, E. (באוקטובר 2000). "Molecular Genetic Maps in Wild Emmer Wheat, Triticum dicoccoides: Genome-Wide Coverage, Massive Negative Interference, and Putative Quasi-Linkage". Genome Research. Cold Spring Harbor Laboratory Press. 10 (10): 1509–31. doi:10.1101/gr.150300. PMC 310947. PMID 11042150. נבדק ב-2008-07-01.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ מקור: משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב- ספר חמישי, הוצאת דביר - תל אביב, 1959 עמ' 149 ,
- ^ בית ויניק
- ^ בשיתוף קרן BARD, העתיד בתחום בטחון המזון: המחקרים של קרן BARD מובילים לשינוי בחקלאות, באתר כלכליסט, 2 בדצמבר 2020
- ^
"The United States - Israel Binational Agricultural Research and Development Fund". בדצמבר 1999. אורכב מ-המקור ב-2008-06-05. נבדק ב-2008-07-01.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ הצהרה משותפת על הקמת הפורום ההולנדי-ישראלי לשיתוף פעולה, באתר Gov. il, 17 ביוני 2013
- ^ חתן פרס ישראל לחקלאות: פרופ' יונתן גרסל, חוקר הדברת עשבים, באתר ynet, 3 בפברואר 2010
- ^ Professors win Israel Prize for agriculture and chemistry
- ^ Israeli irrigation expert wins world food prize
- ^ אמנון אברמוביץ', לראשונה: פרס ישראל על התיישבות, באתר מאקו, 14 בנובמבר 2017
- ^ רעות רימרמן, פרס ישראל להתיישבות: "טעות שיצטערו עליה", באתר ynet, 16 בנובמבר 2017
