מטבעות שושלת בית הורדוס
מטבעות שושלת בית הורדוס משקפים את תולדותיה של הארץ תחת שלטון שושלת זו אשר החליפה את בית חשמונאי. עם עלייתו של הורדוס לשלטון בירושלים, ועוד קודם לכן בשבתו בשומרון טבע מטבעות כדי לבטא את היותו שליט סוברני, וכדי לפרסם את קבלת התואר "מלך" מידי הרומאים. עם כיבוש ירושלים טבע בה מטבעות שהיו המשך למסורת החשמונאית ווזאת מסיבות פוליטיות. שלושת בניו אשר ירשו את ממלכתו המשיכו את מסורת הטבעת המטבעות כל אחד במחוז שלטונו. המטבעות משקפים את הלכי הרוח באותם מקומות בהם נטבעו ואת מהות האוכלוסייה הנשלטת. שושלת זו המשיכה עד לנינו של הורדוס המלך אשר מטבעותיו איבדו כל סממן יהודי והם מספרים את תולדות השושלת וקשריה עם רומא.
הורדוס המלך (40–4 לפנה"ס)
הורדוס קבע את אופי מטבעותיו תוך התייחסות לאופיה של האוכלוסייה הנשלטת מחד, והכרת תודה והבעת נאמנות לשלטון הרומי שבחסותו שלט, מאידך. ניתן לחלק את המטבעות לשתי קבוצות.[1] הקדומים שבהם נטבעו בשומרון בשנים 37-40 לפנה"ס כאשר בירושלים שלט אחרון הכוהנים הגדולים בשושלת החשמונאית - מתתיה אנטיגונוס. המטבעות מהקבוצה השנייה נטבעו בירושלים בשנים 4-37 לפנה"ס לאחר שהורדוס הכריע את אנטיגונוס ושלט על יהודה.[2]
הטביעה בשומרון (40–37 לפנה"ס)
בשנת 42 לפנה"ס מונה הורדוס בידי מרקוס אנטוניוס לטטררך השומרון (TETPAPXHΣ = שליט חבל ארץ). ובשנת 40 לפנה"ס בהיותו טטררך בשומרון קיבל מן הרומאים את מִישֹרָת מלך יהודה למרות שירושלים הייתה בידי אנטיגונוס. הוא הגיע מרומא לשומרון והחל בארגון הממלכה: גייס צבא, וטבע בשומרון מטבעות הנושאים את מניין הטטררכיה (רק את שנת 3). מטבעות אלה הם רק כ-23% מכלל מטבעות הורדוס והם לא נמצאים בירושלים ובמצדה אלא בשומרון.[3]
הטביעה בשומרון כוללת 4 עריכים, שכל אחד חצי ממשנהו, אולי 8, 4, 2, 1 פרוטות. הסמלים, למעט הפרג, שאובים מדגמי מהעולם הרומי.[4] ארבעת הדגמים הם: אפקס וחצובה הקשורים לפולחן הרומי: האפקס הוא קובע טקסי של האאוגורים (כהנים) הרומאים אותו חבשו בטקסים ופולחנים. על החצובה מונחת קערה - סמלם של אפולו ודיוניסוס. אלה פריטי פולחן וטקסים של כוהנים רומיים. הדגם הבא הוא קובע מלחמה ומגן מייצגים כוח ושלטון: בהצגתם הביע הורדוס את הערכתו לצבא הרומי ממנו קיווה לקבל עזרה במלחמתו באנטיגונוס. הדגם השלישי - קדוקאוס מכונף ופרג על גבעול סמלים הקשורים לפולחן. הפרג שימש ליצור חומרים משכרים בפולחן דמטר וקורה-פרספונה שהיה להן מקדש בשומרון. פולחנן ידוע מממצאים נומיסמטים וארכאולוגים מאוחרים יותר. על העריך הנמוך תוארו אפלסטון וכף תמר קשורים לעוצמה וניצחון: האפלסטון הופיע על מטבעות סלבקים ועל דינרים רומיים. הוא ניצב בירכתי האוניות למדידת עוצמת וכוון הרוח והפך סמל המבטא עוצמה ימית. כף התמר עם סרט קשור מתנפנף הוא סמל ניצחון.
בחירת סמלים רומיים מבטאת את הערכתו ותודתו של הורדוס לרומאים ומדגישים את מקור סמכותו וכוחו. כל המטבעות מברונזה באיכות גבוהה ועליהם מופיע הכיתוב ביוונית שתרגומו "המלך הורדוס". כמו כן מופיעות עליהם האותיות LГ שמשמעותן שנת 3, ותשליב האותיות היווניות TP, שככל הנראה הם קיצור המילה "טטררכיה", שתרגומה "חבל ארץ". הכתובת בכללותה היא אפוא "בשנת 3 לטטררכיה של הורדוס המלך". כיוון שהורדוס קיבל את הטטררכיה בשנת 42 לפנה"ס, שנת טביעת מטבעות אלה הייתה ב־39/40 לפנה"ס. מטבעות אלה נמצאו בעיקר באזור שומרון.[5]
במצעות הדגמים הפגין הורדוס את קשריו והכרת תודתו לרומאים שבזכותם זכה לתואר ולנחלה.[6]
הטביעה בירושלים (37–4 לפנה"ס)
משכבש הורדוס את ירושלים בשנת 37 לפנה"ס, הוא החל לטבוע בה מטבעות, כנראה במטבעה בה טבעו קודם לכן החשמונאים. בשנת 37 לפנה"ס. הטביעה הירושלמית נעשתה בעריכים נמוכים, ללא תאריכים וללא סמלים פגאניים. על אף היותו מלך חשוב הוא טבע בירושלים מטבעות ברונזה קטנים וחסרי כל ייחוד אשר אינם עולים בקנה אחד עם יכולותיו ושיעור קומתו.[7] מטבעות ירושלים אינם מתוארכים, והם נטבעו בעריכים של חצי פרוטה, פרוטה ושתי פרוטות בלבד. כיוון ששלט על אוכלוסייה יהודית, רוב מטבעות ירושלים נעדרים סממנים רומיים. הם כוללים כתובת כדגם מרכזי וסמלים נייטרליים כגון כפות תמרים, עוגן, קרני שפע ושולחן תלת רגל. על אחד המטבעות מופיעה ספינה שכנראה נועדה להנציח את בניית נמל קיסריה. כמעט כל הסמלים היו מקובלים על היהודים אך עם זיקה כלשהי גם לעולם הרומי. כך למשל, דגם קרני שפע והעוגן הופיעו באופן דומה על מטבעות חשמונאיים ובכך פנו אל האוכלוסייה היהודית, אך בתוספת הקדוקאוס במקום רימון בין קרני השפע הורדוס אזכר את דגם הדינרים של מרקוס אנטוניוס.
יוצא דופן הוא מטבע קטן ועליו דגם העיט, שהוא סמל רומי מובהק. נראה שכאן הנציח את עיט הזהב שיוסף בן מתתיהו מספר אודותיו כתרומת הורדוס לבית המקדש.[8] שימוש בדגם זה כמו המתנה עצמה היו למורת רוחם של היהודים.[9]
עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס נחלקה ממלכתו בין שלושה מבניו: הורדוס ארכלאוס (4 לפנה"ס – 6 לסה"נ), הורדוס פיליפוס (4 לפנה"ס – 34 לסה"נ) והורדוס אנטיפס (4 לפנה"ס – 39 לסה"נ).
הורדוס ארכלאוס (4 לפנה"ס – 6 לספה"נ)
נחלתו של הורדוס ארכלאוס כללה את יהודה, שומרון, אדום, ונמל קיסריה. והתואר שקיבל היה "אטנרך" EΘNAPXHΣ שמשמעו שליט העם. על המטבעות מופיע הכיתוב ביוונית "הורדוס האטנרך".
כיוון ששלט בבירה ירושלים, המשיך להשתמש במיטבעה של אביו. יתרונו הכלכלי והפוליטי על פני שני אחיו בלט לעיין, שכן לרשותו עמד נמל קיסריה שהיה הקשר העיקרי של הארץ לרומא ולשאר ארצות הים התיכון. דבר זה מוצא ביטוי גם על מטבעותיו עליהם נראים סמלים ימיים, כגון אוניות, חלקי אוניות ועוגנים.
הוא טבע 6 טיפוסי מטבעות כולם חסרי תאריכים, כהמשך למסורת הטביעה של אביו ולצידם מטבעות עם סמלים חדשים ועריכים חדשים. הפרוטות ממשיכות את מטבעות הורדוס אך יש גם מטבעות מעט גדולים יותר.
בין הדגמים שעל מטבעותיו האוניות הן לזכר מסעו לרומא אל אוגוסטוס כדי לשפר את מעמדו ולהגדיל את זכויותיו. המסע נערך במסגרת המאבק על הצוואות בינו לבין אנטיפס. בצוואה הראשונה הובטחו לאנטיפס התואר "מלך" ונחלה גדולה יותר. בצוואה השנייה הועדף ארכילאוס. שני האחים שטחו טענותיהם בפני אוגוסטוס. ארכלאוס נעזר בניקולאוס הדמשקאי (שייצג בעבר את הורדוס המלך) וכך זכה בתמיכת הקיסר שאישר את הצוואה השנייה.[10] נסיעה גורלית זו הונצחה בסמלים ימיים על המטבעות.
ארכלאוס שלט 10 שנים באכזריות. רבו תלונות היהודים לאוגוסטוס, ומשנת 6 הועבר השלטון באזורי שליטתו לידי נציבים רומיים.
הורדוס אנטיפס (4 לפנה"ס – 39 לספה"נ)
הורדוס אנטיפס ירש את הגליל וקיבל תואר "טטררך" TETPAPXHΣ שפירושו שליט על חבל ארץ. על טבעותיו מופיע ביוונית הכיתוב "הורדוס הטטררך". הוא שלט 43 שנים תחת הקיסרים אוגוסטוס, טיבריוס וקליגולה ובשנת 39 לספה"נ הורד מהשלטון לטובת אגריפס.
אנטיפס ראה עצמו יורש להורדוס הגדול ונפגע כשקיבל את הנחלה השנייה בחשיבותה, גם תוארו 'טטררך' נחות מ'אטנרך' תוארו של ארכלאוס. הוא שלט בגליל ובפראיה (עבה"י המזרחי) שם ישבו יהודים. בהיעדר בירה באזור שלטונו התיישב תחילה בציפורי ותוך כדי כך בנה עיר חדשה - טבריה (על שם הקיסר טיבריוס) אשר הפכה לבירתו בשנת 19 לספה"נ. עד לשנה זו הוא לא טבע מטבעות, למן שנת 19 החל לטבוע בטבריה ואף ציין על המטבעות את שם העיר. כך קרה שדווקא טבריה היא העיר הראשונה הנזכרת במטבעות היהודים. קשה היה לאכלס את העיר שישבה על שטח בית קברות. יוספוס ציין שבאו אליה בתחילה רק ריקים ופוחזים.[11]
במהלך 43 שנות שלטונו אנטיפס טבע ב-5 שנים בלבד ואלה מצוינות על המטבעות בספרור יווני. המניין מתחיל לפי שנות שלטונו (4 לפנה"ס). הסדרה הראשונה נטבעה בשנת 24 = ΚΔ לשלטונו (19 לספה"נ). שנות הטביעה הבאות הן: 33, 34 37 ו-43. בכל סדרה 4 עריכים עם אותם דגמים למעט בסדרה האחרונה.
הדגמים על מטבעותיו בצד הפנים מופיעים - צמח הקנה, כף תמר, עץ תמר ואשכול תמרים. על צד הגב: זר עם ובתוכו ביוונית שם העיר טבריה. הסדרה האחרונה שונה (43 לשלטון אנטיפס = 39 לסה"נ) והיא נושאת כתובת לכבוד הקיסר. הרקע לטביעה זו חל לאחר מותו של הורדוס פיליפוס שאז ירש אותה אגריפס א' (אחיין של אנטיפס) ואף קיבל תואר מלך. אנטיפס שלא קיבל בזמנו את יהודה במאבק נגד ארכלאוס, עתה לא קיבל את נחלת פיליפוס ולא את התואר מלך, לפי יוספוס[12] רעייתו של אנטיפס ואחותו של אגריפס הפצירה בו להפליג לרומי לבקש את המינוי". אנטיפס נעתר לאשתו והפליג בשנת 39 לסה"נ לרומא כדי לבקש מלוכה, נסיעה שלוותה בפעולות חנופה לקיסר בכללן מתנות יקרות וטביעת המטבעות עם הכתובת "הקיסר גאיוס גרמניקוס (מנצח הגרמנים)". אגריפס במקביל שלח שליח לקליגולה עם טענות והאשמות נגד אנטיפס. הקיסר שהאמין לאגריפס, סירב לבקשות אנטיפס, סילקו מן השלטון והעביר גם את נחלתו לאגריפס.
לכן מטבעות שנת 43 לאנטיפס הם האחרונים שטבע בטבריה שכן כששב לארץ, נחלתו כבר לא הייתה בידו.
הורדוס פיליפוס (4 לפנה"ס – 34 לספה"נ)
חלקו של הורדוס פיליפוס היה גולן, חורן, טרכון ובשן. הוא שלט 37 שנים, תחת הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס. תוארו היה "טטררך" (שליט חבל ארץ) והכיתוב ביוונית על מטבעותיו הוא: "פיליפוס הטטררך".
פיליפוס יסד בשנת 3 לפנה"ס את בירתו בעיר פניאס וקרא לה "קיסריה פיליפי" על שם הקיסר אוגוסטוס ועל שמו שלו, ובה טבע את מטבעותיו. שליט זה אשר משל על אוכלוסייה נוכרית, היה הראשון מבית הורדוס שטבע על מטבעותיו את דיוקנו שלו.
על מטבעותיו שולט דגם ה"אוגוסטאום" - המקדש שבנה הורדוס אביו לכבוד ביקור אוגוסטוס בשנת 10 לפנה"ס.
ב-37 שנות שלטונו הוא טבע רק במהלך 9 שנים, מטבעותיו נושאים עליהם ציון שנות הנפקה, למעט שנת 14. הוא החל לטבוע בשנת 5 לשלטונו, ואחר-כך בשנים: 12, 14, 16, 19, 30, 33, 34, 37. על מרבית מטבעותיו תוארו דיוקנאות הקיסרים אוגוסטוס וטיבריוס ואף דיוקנו שלו. אופי מטבעותיו פגאני שכן שלט באוכלוסייה נוכרית.
פיליפוס נפטר בשנת 34 לסה"נ.
אגריפס הראשון (סוף 36 – סוף 43 לספה"נ)
אגריפס הראשון היה נכדם של הורדוס ומרים החשמונאית, בנו של אריסטובולוס. הוא התחנך ברומא במחיצת המשפחה הקיסרית. אשתו הייתה קיפרוס.[13]
אגריפס מקורבו של קליגולה תמך באחרון כנגד הקיסר השולט טיבריוס. טיבריוס אמנם הטיל מאסר בית על אגריפס, אך לאחר זמן קצר טיבריוס נפטר וקליגולה שהתמנה בשנת 37 לקיסר גמל לאריפס ומינה אותו למלך על הטטררכיה של פיליפוס עם בירתה פניאס.
אגריפס נשאר כשנה ברומא וחזר רק בשנת 38 לסה"נ, ישב בפניאס והחל לטבוע. מטבעותיו מפניאס נושאים את שנת B = 2, השנה השנייה לשלטונו.
בשנת 39 לאחר שאנטיפס הודח, קיבל אגריפס גם את נחלתו של אנטיפס. את סדרת המטבעות השנייה שלו טבע אגריפס בטבריה (בשנת 40/41 לסה"נ). בינואר שנת 41 עלה קלאודיוס לשלטון, ובשנה השישית לשלטונו, לאחר סילוקו של הנציב פונטיוס פילטוס, קיבל אגריפס מקלאודיוס גם את הנחלה שהייתה של ארכלאוס - יהודה ושומרון כולל ירושלים וקיסריה. כך זכה אגריפס א' בנחלותיהם של כל יורשי הורדוס הגדול. במהלך שמונה שנות שלטונו התעוררו תקוות רבות בקרב יהודי ארץ ישראל אשר ראו בו מלך אהוב עם זיקה להילת החשמונאים. אגריפס טבע בירושלים מטבעות יהודיים באופיים ובקיסריה - מטבעות בעלי אופי נוכרי. בקיסריה אף טבע מטבעות עם את דיוקנו שלו כפי שעשה פיליפוס בבניאס. במטבעות אלה מצוין גם שמה של העיר קיסריה. לעומת מגוון מטבעות לא יוהודיים בירושלים טבע סוג אחד של פרוטות ובכמות גדולה מאד. מטבעות אלה נושאים את ציון שנת 6 ועליהם מופיע תיאור של וסוכך (מעין שמשיה) עם הכתובת היוונית "המלך אגריפס" ובצד הגב שלוש שיבולים וציון השנה. את יתר מטבעותיו מן השנים 7 ו-8 לשלטונו טבע בקיסריה.[14]
אחריו עלה למלוכה בנו אגריפס השני.
אגריפס השני (50–100 לספה"נ)
אגריפס ב' שלט שנים רבות, אך היה ריבון לכאורה בלבד. מרבית שנותיו היו בתקופה שלאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספה"נ, וארץ ישראל הייתה פרובינקיה רומאית.
למטבעותיו אופי אלילי ומרביתם מוקדשים לשלושת הקיסרים - אספסיאנוס, טיטוס ודומיטיאנוס.
בשנותיו הראשונות אגריפס ב' טבע מטבעות הנושאים את דיוקנו. המטבעות שנטבעו על ידו בימי הקיסר נירון הוא מזכיר את שם בירתו החדשה שבנה בפניאס לה קרא "נירוניאס", שם שנעלם לאחר מותו של נירון.
בשנת 68 לספה"נ, טבע אגריפס ב' מטבעות בציפורי.
במטבעות מדינת ישראל
- בסדרת הלירה הישראלית משנת 1960 הונפקה אגורה בעלת שוליים מסולסלים ועליה דגם שלוש השיבולים ממטבע של אגריפס הראשון.
- בסדרת השקל הישן משנת 1980 הונפק מטבע בן 10 שקלים ועליו דגם הספינה שעל מטבע של הורדוס ארכלאוס, בסדרת השקל החדש חזר אותו הדגם להופיע על מטבע של אגורה אחת.
ראו גם
- בית הורדוס
- מטבעות בר כוכבא
- מטבעות עתיקים על בולי מדינת ישראל
- מטבעות ושטרות מדינת ישראל
- חשמונאים
- הורדוס
- ארכלאוס (נשיא)
לקריאה נוספת
- יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים: מימי שלטון פרס ועד מרד בר כוכבא, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח 1997.
- אברהם שליט, הורדוס המלך – האיש ופעלו, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, תש"כ 1960.
קישורים חיצוניים
- מטבעות היהודים, ספר מאת א. רייפנברג, באתר דעת הוצאת ראובן מס ירושלים.
- מטבעות מסינון העפר בחפירות הר הבית בירושלים
- המיטבעות של הורדוס
- מידע על הורדוס בקטלוג הספרייה הלאומית
הורדוס המלך, דף שער בספרייה הלאומית- זאב וייס, טבריה וציפורי במאה הראשונה לסה"נ: טופוגרפיה עירונית ומפעלי הבנייה של הורדוס אנטיפס בגליל, קתדרה 120, יוני 2006, עמ' 32-11
- דן בר"ג, מטבעות 'יהודה הכבושה' מארץ ישראל והשלכותיהם על הכרונולוגיה המוחלטת של מלכות אגריפס השני, קתדרה 8, יולי 1977
הערות שוליים
- ↑ יעקב משורר, אוצר מצטבעות היהודים, ירושלים 1997, עמ' 73-59.
- ↑ D.T. Ariel, The Jerusalem Mint of Herod the Great: A Relative Chronology. Israel Numismatic Journal 14 (2000-2002), pp. 99-124.
- ↑ רחל ברקאי, מטבעות המלך הורדוס, "אריאל", 200-201, (2012), עמ' 150-149.
- ↑ יעקב משורר, אוצר מטבעות היהודים, ירושלים 1997, 47-44, 198-196, לוחות 46-45.
- ↑ רחל ברקאי, מטבעות המלך הורדוס, "אריאל", 200-201, (2012), עמ' 150-149
- ↑ Rachel Barkay, Roman Influence on Jewish Coins, in: D.M. Jacobson and N. Kokkinos (eds.): Judaea and Roman in Coins 65 BCE-135 CE, Papers Presented at the International Conference Hosted by Spink, 13th-14th September 2010, London 2012, pp. 19-26.
- ↑ על הסיבות לכך ראו: Rachel Barkay, Roman Influence on Jewish Coins, in: D.M. Jacobson and N. Kokkinos (eds.): Judaea and Roman in Coins 65 BCE-135 CE, Papers Presented at the International Conference Hosted by Spink, 13th-14th September 2010, London 2012, pp. 19-26.
- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, יז, 152-150.
- ↑ רחל ברקאי, מטבעות המלך הורדוס, אריאל 200-201, (2012), עמ'152-151.
- ↑ יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות היהודים, יז', 148-146.
- ↑ יוסף בן-מתתיהו, קדמוניות היהודים, יח', ב', 3.
- ↑ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים יח' 256-246.
- ↑ דניאל שורץ, אגריפס הראשון מלך יהודה האחרון, ירושלים תשמ"ז.
- ↑ לעניין המניין על מטבעות אגריפס א' ראו: Alla Stein, Some Notes on the Chronology of the Coins of Agrippa I, Israel Numismatic Journal 5 (1981) pp. 26-22
מטבעות שושלת בית הורדוס41696361