מיכאל הררי (דיפלומט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מיכאל הררי (נולד ב-12 באוקטובר 1959) הוא שגריר לשעבר, מרצה בחוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון 'מתווים'. שימש כדיפלומט ישראלי בין השנים 1986 ועד 2017 במהלכן כיהן בין היתר כשגריר ישראל בקפריסין, כיועץ מדיני בשגרירות ישראל בלונדון, בשגרירות ישראל בקהיר, בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני של משרד החוץ.

ביוגרפיה

הררי נולד בחלב בסוריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1966. שירת בצה"ל בחיל המודיעין. סיים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, תואר שני (בהצטיינות) במדע המדינה באוניברסיטת חיפה ולמד תואר שני נוסף במשפטים ללא משפטנים. בעל תעודת בוגר המכללה לביטחון לאומי (מב"ל). נשוי לסיגל עובדת סוציאלית מומחית בתחום השיקום ואוצרת תערוכת 'קפריסין, אמנות החיים' במוזיאון ארץ ישראל-מוז"א. אב לבן ושתי בנות.

שירות במשרד החוץ

בשנת 1986 הצטרף לסגל משרד החוץ ומילא מגוון תפקידים בארץ ובנציגויות ישראל בעולם.

שלוש שנים שירת בשגרירות ישראל בקהיר (1988–1991) כמזכיר שני מדיני, בין היתר במהלך מלחמת המפרץ הראשונה.

בין השנים 1991–1998 היה אחראי על הנושא הפלסטיני ובהמשך גם הנושא הירדני במרכז למחקר מדיני (ממ"ד) של משרד החוץ.

בין השנים 1998 ועד 2003 שימש יועץ מדיני בשגרירות ישראל בלונדון.

במסגרת תפקידו כסגן ראש החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ בין השנים 2003–2009 התמקד במכלול המזרח התיכון. בתהליך הבחירות לפרלמנט הפלסטיני בשנת 2006 היה אחראי על המשקיפים הבינלאומיים שהגיעו לפקח על הבחירות.

במהלך 5 שנות כהונתו כשגריר ישראל בקפריסין (2010–2015) שודרגו היחסים בין המדינות באופן משמעותי במכלול תחומים – מדיני, ביטחוני, תרבותי, כלכלי, ועל כך זכה לעיטור כבוד מיוחד משר החוץ הקפריסאי.

בשנים 2015–2017 כיהן כראש החטיבה הבינלאומית במרכז המחקר המדיני (ממ"ד) של משרד החוץ.

תפקידים נוספים

בשנת 2017 הצטרף לצוות המרצים בחוג למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, שם קידם מומחיות בנושאי דיפלומטיה ומדיניות חוץ כולל נושאים בתחום האנרגיה.

בנוסף, הררי משמש עמית מדיניות במכון מיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. במקביל, עוסק בייעוץ בתחום האנרגיה בדגש של ממשקי מדיניות ואסטרטגיה עם מכלול האנרגיה במזרח הים התיכון.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0