מילתא זוטרתא
המקור למילתא זוטרתא
|
|---|
|
"ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר (דברים י): 'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה'. אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? והא"ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי: אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: (ישעיהו לג) "יראת ה' היא אוצרו". אין! לגבי משה מילתא זוטרתא היא, דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו, דומה עליו ככלי קטן, קטן ואין לו, דומה עליו ככלי גדול" |
| תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג עמוד ב' |
מִלְּתָא זוּטַרְתָּא הוא ביטוי בארמית שמקורו בתלמוד, מסכת ברכות[1] ופירושו: דבר קטן, דבר קל ערך.[2] ("מילתא" בארמית היא מילה, דבר, ואילו "זוטרא" – קטן זעיר). הביטוי גם מופיע הרבה במשמעות של שלילה – לאו מילתא זוטרתא, מלשון: אל יהי הדבר קל ערך בעיניך.
מקור הביטוי
בתלמוד בבלי, מסכת ברכות נאמר (המקור באותיות בולטות. התרגום וההסבר שבאריחיים נכתבו על ידי הרב עדין שטיינזלץ):[3]
אמר ר' חנינא: הכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים. [שביד האדם יכולת הבחירה החפשית לעבוד את ה', או שלא לעשות כן. וראיה לדבר:], ש[כן] נאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה [את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (דברים י, יב). הרי שדברים אלה צריך ה' לשאול מן האדם, לפי שהבחירה בידי האדם בלבד]."
על פסוק זה שואלים: נאמר בו "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה", ועל כך תמהים: אטו [וכי] יראת שמים מילתא זוטרתא [דבר קטן] היא? [שנאמר בו לשון זו ("מה... כי אם")], והאמר [והרי אמר] ר' חנינא משום [בשם] ר' שמעון בן יוחאי: אין לו להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר "יראת ה' היא אוצרו" (ישעיהו לג, ו) [שהדבר היחידי שה' מחשיב אותו ואוצר אותו הריהו יראת שמים בלבד.
על כך משיבים]: אין, לגבי [כן, אצל] משה מילתא זוטרתא [דבר קטן] היא. [שכך] אמר ר' חנינא כמשל: לדבר: אדם שמבקשים ממנו כלי גדול, ויש לו — דומה עליו ככלי קטן [משום שהדבר נמצא כבר בידו. ולהפך, אפילו כלי קטן שמבקשים מאדם ואין לו ברשותו — דומה עליו ככלי גדול. [על כן, משה רבינו יכול היה לומר "מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה", שבעיניו היה זה דבר קטן].
דהיינו, חכמים דנים כאן בחשיבותה של יראת שמיים, שהיא היחידה הניתנת לבחירתו של אדם. האם יראת שמיים היא דבר קל ערך? תוהים החכמים. ומשיבים באמצעות משל, שבמקרים מסוימים, כמו אצל משה, שאמונתו הייתה חזקה, הבחירה בה הייתה קלה עבורו.
שימושים בספרות ובעיתונות
- יוסף חיים ברנר כתב ב"מן הזווית": "יושבי העמק, בדעתם את תולדות מרדכי, את כל פרשת יראתו את האלוהים ושקידתו בתורה לפנים (מילתא זוטרתא: הלא הוא היה גאון משפחת יפה!)[4]
- אלחנן ליב לוינסקי כתב בפיליטון שלו: "רבותי, הגיעה השעה להבין, שבאמת לאו מילתא זוטרתא היא זו. יש צורך ב“ראש מיניסטר”, כמו שאומרים, כדי לצאת בשלום מלוע הזאב"[5]
- שאול טשרניחובסקי כתב באידיליה "לביבות": "הוֹי, הוֹי, דּוֹמָחָה, מַה חַג זֶה?” – "הַיְנוּ הַךְ, גִּיטְל, אָטוּ מִלְּתָא זוּטְרְתָא הַיּוֹם? הַיּוֹם “מִיקוֹלַהּ הַקָּטָן”! שָׁכַחַתְּ?"[6]
- במעריב פורסמה כתבה בשנת 1987: "השפה הצחה וההסבר המהיר מבטיחים הבנה של הלומד השקדן, ודבר זה לאו מילתא זוטרתא היא"[7]
- אליקים רובינשטין כתב במאמר: "ועידת מדריד כתום מחצית היובל", (pdf) "יתר על כן, בעקבותיה [של ועידת מדריד] חודשו היחסים הדיפלומטיים של ישראל עם מדינות הגוש הסובייטי דאז ובראשן ברית המועצות, משושבינות הועידה, וכן נפתחו יחסים כאלה עם מדינות "קטנות" דוגמת הודו וסין, לאו מילתא זוטרתא כל עיקר"
קישורים חיצוניים
- האקדמיה ללשון העברית, "על המילה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא"
- מילתא זוטרתא, מילון אבניאון
- הרב מאיר אורליאן, יראת שמים, ישיבת כרם ביבנה
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג עמוד ב'
- ^ אברהם אבן-שושן, המילון החדש, קרית ספר, תשכ"ז
- ^ עדין שטיינזלץ, ביאור שטיינזלץ על ברכות, לג, ב.
- ^ יוסף חיים ברנר, "מן הזווית", פרויקט בן יהודה
- ^ אלחנן ליב לוינסקי, מחשבות ומעשים, 36, פרויקט בן יהודה
- ^ שאול טשרניחובסקי, לביבות, (פרויקט בן יהודה)
- ^ נפתלי קראוס, קבלה למתחילים ולמתקדמים, מעריב, 11 בספטמבר 1987
