מינה (מטבע)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מינה מאנטיוכיה

מִינָה (במקרא: מָנֶה) היא יחידת משקל או מטבע שנעשה בה שימוש במזרח הקדום וממנו אומצה ליוון, בה הייתה שוויה הכספי כמאה דרכמאות.

מקורה של יחידת משקל זו בשומר, שם בעקבות השימוש בבסיס 60, מינה הייתה שקולה ל-1/60 הכיכר ולשישים שקלים. בתקופה האכדית, 2 מינות היו שקולות לסילה אחת של מים. באוגרית היה שווי המינה 50 שקלים.

ראו גם

קישורים חיצוניים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0