קורטוב
קוּרטוב היא יחידת מידה קטנה לנפח של נוזלים, שנהגתה בתקופת חז"ל ומשמשת בהלכה.
מקור השם
המילה קורטוב נגזרה מהמילה קורט (גרגר קטן, קמצוץ, שמץ) שבעצמה נגזרה משמו היווני של עץ החרוב. זאת, משום שזרע החרוב, הקרט, נחשב בימי קדם לזרע בעל המשקל הקטן ביותר, וכן משום שזרעי החרוב נחשבו לבעלי משקל קבוע.
השימוש במידה
בימינו משמשת המילה 'קורטוב' לעיתים קרובות לתיאור כמות קטנה של חומר כלשהו - גם מוצק (כמו קורטוב מלח), ובהשאלה משמשת המילה לשם תיאור כל דבר מצומצם.
מידת הקורטוב אינה משמשת באופן מעשי בענייני הלכה, אך היא מופיעה בתלמוד, כדוגמה לכך שחז"ל דקדקו בשיעורי תורה, אף בדבר מועט:
כל מדות חכמים כן הוא בארבעים סאה הוא טובל בארבעים סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן
שיעורה
לדעת בעלי תוספות שיעור הקורטוב הוא שמינית משמינית ממידת לוג, היינו שווה ערך לחלק אחד משישים וארבע של הלוג.
שיעור הלוג - שממנו כאמור נגזר שיעור קורטוב - שנוי במחלוקת בין פוסקי ההלכה, מחלקותם נובעת ממחלוקת שורשית בשיעור הביצים, האם נתקטנו מכמות שהיו בזמן חז"ל או לא:
- לדעת הרב חיים נאה שיעור הביצים הוא כפי שהיו בזמן חז"ל, ולפיכך מידת הלוג הוא 345.6 מיליליטר (סמ"ק), ושיעור קורטוב הוא 5.4 מ"ל.
הערות שוליים
- ↑ החשבון הוא כך: לרב חיים נאה שיעור ביצה הוא לפי ביצה של ימינו 57.6 סמ"ק, ולוג הוא 6 ביצים, ולחזון איש שיעור הביצה שהיה בזמן חז"ל גדול יותר מימינו והוא 99.52 סמ"ק.
| מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה | ||
|---|---|---|
| מידות אורך | אצבע • סיט • טפח • רוחב סיט כפול • זרת • אמה • ריס • מיל • פרסה | 
|
| מידות נפח | כור • לתך • איפה • סאה • הין • עשרון • קב • לוג • רביעית • מלוא לוגמיו • כביצה • ככותבת • כגרוגרת • כזית • משורה • קורטוב | |
| מידות מטבעות | כיכר של קודש • כיכר של חול • מנה • דינר זהב • סלע • שקל • זוז (דינר כסף) • סלע מדינה (טרעפיק) • מעה • פונדיון • איסר • מסמס • קונטרק • פרוטה | |
| מידות שטח | בית כור • בית לתך • בית סאה • בית קב • בית רובע | |
| מידות זמן | חלק (יחידת זמן) • שיתין נשמין • תוך כדי דיבור • כדי אכילת פרס • כדי הילוך מיל • שעה זמנית • מעת לעת | |
קורטוב30433922Q6578291