מירון קוסטין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מירון קוסטין (ברומנית: Miron Costin, בפולנית: Miron Kostyn; 30 במרץ 1633 - דצמבר 1691 ברומאן) היה בויאר רומני, כרוניקן, משורר ודרגטור ממולדובה. אחד מחלוצי הכתיבה ההיסטורית והספרותית בשפה הרומנית.
עבודתו העיקרית - "הכרוניקה של ארץ מולדובה החל ממלכותו של ארון וודה" נועדה להמשיך את הכרוניקה של קודמו, גריגורה אורקה ולהקיף את האירועים שבין השנים 1594–1660. היא פורסמה לראשונה בשנת 1675. מירון קוסטין כתב גם בשפה הפולנית למשל "היסטוריה בחרוזים פולנים על ארצות מולדובה וולאכיה (מונטניה)", הידועה גם כ"כרוניקה הפולנית", וכמו כן "פואמה פולנית" לכבוד המלך יאן סובייסקי.
ילדות וצעירות בפולין
מירון קוסטין נולד ב-30 מרץ 1633 כבן השני מבין אחד עשר ילדיו של בויאר (אציל) ממולדובה בשם יאנקו קוסטין, שמוצא משפחתו ייתכן כי היה ממונטניה. האם, סאפטה לבית סקוארצש, הייתה אחיינית של שליט מולדובה לשעבר, מירון ברנובסקי - מובילה, ונצר למשפחות המיוחסות מובילה ובליקה. יאנקו קוסטין, אדם עשיר, בעל אחוזות גם בעיר באר בפולין של אז (כיום באוקראינה), אך ללא השכלה, מילא את התפקידים של פוסטלניק ואחר כך האטמן בחצר של מירון ברנובסקי - מובילה. כשהלה הודח מכס הנסיכות על ידי הטורקים בעקבות מזימות יריבו הוורניק וסילה לופו, ליווה אותו בגלות קושטא. אחרי שבשנת 1628 הוציאו הטורקים את מירון ברנובסקי להורג, יאנקו קוסטין נכלא לזמן מה באיסטנבול ואחרי שחרורו מהכלא הביא את גופת הנסיך מיטיבו לקבורה. משנולד בנו השני קרא לו בשם "מירון" לזכר השליט המנוח.
מירון קוסטין גדל מגיל שנה (1634) בפודוליה, אז בשליטת פולין לשם נמלטה משפחתו יחד עם הנסיך מויסה מובילה מפני פלישות הטורקים למולדובה. אביו התאזרח והתקבל באצולה הפולנית, מה שנתן לבנו, מירון, זכות ללמוד במוסדות חינוך ישועיים בעיר באר, בין השנים 1647–1652 עם הפסקה שבה שהה ולמד בקמניץ פודולסק בין השנים 1648–1650. רכש השכלה הומניסטית סולידית ולמד שפות רבות - לטינית, פולנית, רוסית. מאוחר יותר למד גם הונגרית וטורקית.
איש צבא ודיפלומט
בממלכת פולין יצר מירון קשרים הדוקים עם אישים פולנים רבים ובשנת 1651 אף השתתף בקרב ברסטצ'קו, שבו מלך פולין קזימיר החמישי ניצח את הקוזקים ואת הטטרים.
בשנת 1653 חזר מירון קוסטין לנסיכות מולדובה ומונה בתפקיד זוטר במשרד האוצר. זכה בהערכת הממונים עליו ועלה בהדרגה בהייררכיה עד שמונה לתפקיד הבכיר של ווֹרניק, שר החצר, בשנת 1669. במהלך חייו במולדובה היה עד מירון קוסטין לשלטונם של תריסר שליטים והשתדל תכופות לשכנעם לאמץ מדיניות אוהדת לפולין על מנת להשתחרר מהחסות המכבידה של הטורקים. קשריו עם המחנה הפרו-פולני התחזקו עוד יותר אחרי נישואיו לאיליאנה מובילה, אחיינית השליט סימיון מובילה וקרובת משפחה של המיטרופוליט של קייב, פטרו מובילה. בעת מלכותו של גאורגה שטפאן שעלה לשלטון בעזרת כוח תגבור פולני, מילא מירון קוסטין שליחות דיפלומטית בוולאכיה. בשנת 1661 נשלח על ידי הנסיך דביז'ה לפולין. יחד עם חיילים מולדבים נאלץ בכל זאת להשתתף במלחמות כבן ברית של הטורקים - פעם נגד טרנסילבניה, פעם נגד אוסטריה (בקרב בנויהויזל ב-1663).
מאוחר יותר נשלח כשליח אצל מלך פולין, יאן סובייסקי, ובקושטא. הנסיבות הכריחו אותו להימצא שוב במחנה הטורקי בעת המצור על וינה ב-1683. יחד עם שליט מולדובה, גאורגה דוקה, נפל בשבי הפולני אך הודות להיכרותו המוקדמת עם המלך סובייסקי נהנה בשבי מיחס טוב. שהה ביישוב דאשוב עד שב-1685 נקרא על ידי השליט קונסטנטין קנטמיר לחזור למולדובה. אולם בשנת 1691 התערער הקשר בינו ולבין השליט המולדובי. בחודש דצמבר באותה שנה, לאחר שאחיו, ההטמאן וליצ'קו קוסטין, הואשם בקשירת קשר נגד הנסיך והוצא להורג, נרדף גם מירון על ידי אנשי השליט הזועם. השיגו אותו באחוזתו ברבוש (Bărboşi) על יד העיר רומאן, אחרי שקבר בה את אשתו המנוחה וחרף תחנוניו ובקשתו שיתנו לו להגן על חפותו בפני השליט, הוצא להורג ונערף ראשו במקום. לדעת הכרוניקן יון נקולצ'ה, לא הייתה למירון קוסטין יד בקשר ורציחתו הייתה מעשה פזיז שאחר כך השליט הצטער עליו. השאיר חובות גדולים אותם אף בנו ניקולאיה לא הצליח להחזיר מירון קוסטין הקים מנזר קטן בדרגושאן.
חייו הפרטיים
מירון קוסטין היה נשוי עם אלנה מובילה, בת של יון מובילה ונכדה של שליט מולדובה סימיון מובילה ילדיהם היו:
- ניקולאיה קוסטין, לוגופט גדול, כרוניקן
- פטראשקו קוסטין- קמראש גדול, אחר כך טרטי-לוגופט
- יון קוסטין- הטמאן
- ספטה - אשתו של הסטולניק הגדול פטראשקו זוסין (באשוטה)
- טודוסקה - אשתו של הבאן גריגורה זמוצ'ילה
- איליאנה
- תאודוסיה
- יואנה
- מריה - אשתו של איליה קונטקוזינו, ויסטיירניק גדול
- אנה
מספריו העיקריים
כרוניקת (ה"לטופיסץ" של) ארץ מולדובה החל משלטונו של ארון וודה (1675)
הכרוניקה של מירון קוסטין, שנשמרה ב-56 עותקים בכתב יד, ממשיכה את ספר תולדות ארץ מולדובה של גריגורה אורקה וכוללת את האירועים שבין שנת 1594 ובין 1661, שנת מותו של השליט שטפניצה לופו. לחלקה האחרון יש גם צביון ממוריאליסטי. נימת הסיפור היא יותר מלנכולית, בהתאם לאווירת התקופה ה"קשה" כפי שמשתקפת בעיני המחבר. לפי הערכתו של ניקולאיה מנולסקו ב"היסטוריה קריטית של הספרות הרומנית" הכרוניקה של מירון קוסטין מתאפיינת באופי מודרני יותר לעומת קודמו, מבחינת אנליזת התופעות ההיסטוריות מבחינה כלכלית, פוליטית וחברתית. מבחינת הסגנון הכרוניקון משתמש תכופות בדיאלוגים מצוטטים מפי הנפשות הפועלות, מתאר את קווי אופיין של הדמויות, המשפטים בנויים בקפידה, ארוכים, קצביים, כשהפועל נותר בסוף לפי הנהוג בשפה הלטינית.
פואמת "חיי העולם"
"Viaţa Lumii" היא יצירתו המקורית הראשונה של מירון קוסטין. היא פואמה בעלת תוכן פילוסופי הכוללת הרהורים על גלגולי גורל האדם ברוח התרבות הבארוקית בת זמנו, עם השפעות מאובידיוס והוראטיוס הפואמה נסובה על נושא אי יציבות המזל - "fortuna labilis" - ונכתבה בערך באותה תקופה עם תרגומי התהלים של דוסופטיי. במבוא "אל הקורא" המחבר מצהיר את כוונתו ללמד ברומנית שירה מהי. המוטיבים שבפואמה הם חליפת הזמן ללא שוב, החיים כחלום, הזיכרון, ועוולות הגורל. ליצירה זו היו הדים רבים בספרות הרומנית בתחילתה. מצוטטת הייתה במיוחד השוואתו את החיים האומללים לחוט דק וקצר תוחלת. מוסר ההשכל שבסוף הוא שהחיי העולם הם אשליה בלבד והנחמה היחידה לאדם היא אמונתו באלהים.
"על אומת המולדובנים"
בשמה המלא "על אומת המולדובנים ומאיזו ארץ יצאו אבותיהם" ("De neamul moldovenilor, din ce ţară au ieşit strămoşii lor") היא עבודה בלתי גמורה שנשמרו ב-29 עותקים בכתב יד ושפורסמה לראשונה בשנת 1852 על ידי מיכאיל קוגלניצ'אנו. בספר זה, דידקטי באופיו, ביקש מירון קוסטין לטעון את אחדות העם הרומני, או במילותיו - של "תושבי ארצנו, מולדובה וארץ מונטניה ושל הרומנים שבארצות ההונגריות" (כלומר טרנסילבניה ובאנאט). הוא הצהיר זאת במקדמה לספר תוך שימת דגש על חשיבות ידיעת העבר מ"בראשית", שלילת תאוריות מעליבות של כמה ממעתיקי הכרוניקה של אורקה (שטענו כי המולדובנים הם צאצאי עבריינים שהוגלו מרומי) ודברי שבח לערך התעודה הכתובה ולעיסוק בקריאת הספרים.
căci nu este alta şi mai frumoasă şi mai cu folos în toată viaţa omului zăbavă decît cetitul cărţilor, בתרגום חופשי -
...כי אין בחיי האדם תחביב יפה ומועיל יותר מאשר קריאת הספרים.
הספר מורכב משבעה פרקים:
- תיאור גאוגרפי ואתנוגרפי של איטליה.
- היווצרות האימפריה הרומית.
- תיאור דאקיה.
- כיבוש דאקיה על ידי הקיסר טראיאנוס ויישובה על ידי רומים.
- עדויות ארכאולוגיות על מוצא העם הרומני, בהתאם לרמת הידע שהיה קיים בזמנו.
- ראיות לשוניות ואתנוגרפיות.
- ניסיון להשלים את החסר בנוגע לתקופה העלומה שעבר בין הכיבוש הרומי ובין הקמת מולדובה.
ספריו
- Viiaţa lumii 1672 חיי העולם (ברומנית)
- Chronika Ziem Mołdawskich i Multańskich כרוניקת הארצות מולדובה ומונטניה - בפולנית - מוקדשת לידידו מרקו מאצ'ינסקי, האחראי על אורוות מלך פולין - 1674 (מוכרת כ"כרוניקה הפולנית" של קוסטין - Kronika polska)
- כרוניקת ארץ מולדובה החל ממלכותו של ארון וודה 1675 Letopiseţul Ţărâi Moldovei de la Aron Vodă încoace, ברומנית
- Historyja polskimi rytmami o mołdawskiej ziemi i multańskiej. היסטוריה בחרוזים פולנים על אודות ארץ מולדובה וואלכיה (פואמה פולנית Polski Poemat), המוקדשת למלך יאן סובייסקי, 1684
- על אומת המולדובנים De neamul moldovenilor 1687 ברומנית.
תרגומים
- Istorie de Crăiia Ungurească, תולדות הממלכה ההונגרית, תרגום לרומנית לספרו של הכרוניקן הסאכסי טרנסילבני לורנץ טופלטין ממדיאש, (Origines et occasus Transsylvanorum) (1667, ליון) (מקורות הטרנסילבנים ודברי ימיהם)
הנצחת זכרו
בשנת 1888 נחנך ביאשי, על יד הגן פומול וורדה, פסלו של מירון קוסטין, יצירה של הפסל הפולני ולדימיר הגל. מתחתיו נקברו מחדש עצמות הסופר ושל אחיו שהובאו מאחוזת המשפחה בברנישטן-ברבוש.
הפסל הנמצא בימינו הוא מול בניין הפילהרמונית של יאשי, נחשב אחד מהמוצלחים מסוגו בכל רומניה.
- 2003 - הדואר של רפובליקת מולדובה הנפיק בול דואר לזכרו.
לקריאה נוספת
- ניקולאיה מנולסקו - היסטוריה קריטית של הספרות הרומנית
הוצאת הספרים "פאראללה 45", פיטשט,2008 - רומנית Nicolae Manolescu, Istoria critică à literaturii române Editura Paralela 45, Piteşti 2008 vol.1
קישורים חיצוניים
din Țara Românească și Moldova (sec.XIV-XVII), Editura enciclopedică română, București 1971
- בוויקיפדיה הרומנית
- קישורים נוספים
