מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מכון ברוקדייל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל (מכון ברוקדייל) בירושלים הוא מכון למחקר יישומי על מדיניות חברתית ושירותים חברתיים, המשרת את ישראל, את העולם היהודי ואת הקהילה הבין-לאומית.

מטרת המכון היא לזהות ולחקור נושאים חברתיים מרכזיים, ולתרום לעיצוב מדיניות, לתכנון תוכניות ולשיפור שירותים ליחידים, למשפחות ולקהילות.

היסטוריה והתפתחות

בשנת 1974, בסיוע מענק מקרן ברוקדייל, הוקם ג'וינט-מכון ברוקדייל לגרונטולוגיה כשותפות בין ממשלת ישראל ובין הג'וינט העולמי.[1]

בתחילה התמקד המכון בהתמודדות עם האתגרים שמציבה החברה המזדקנת בישראל. עם הזמן הורחב המנדט הזה כדי לכלול מגוון רחב של אתגרים חברתיים הניצבים בפני ישראל, כולל ילדים ונוער בסיכון, שילוב עולים ומיעוטים אחרים, שילוב אנשים עם מוגבלות, העסקת אוכלוסיות מיוחדות ושיפור האיכות בשירותים החברתיים.[1]

בשנת 2004, הצטרפה קרן דוד ואינז מאיירס מקליבלנד לשותפות לאחר שתרמה 15 מיליון דולר. כהוקרה, הוחלף שם המכון למכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.[2]

על המכון

במכון ברוקדייל כיום שמונה יחידות מחקר: מרכז אנגלברג לילדים ולנוער, מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות, הצוות לחקר מוגבלויות, הצוות לחקר התעסוקה, הצוות לחקר הזיקנה, הצוות לאיכות בשירותים חברתיים, הצוות לאוכלוסייה הערבית, ויחידת היוזמה והפיתוח.

ב-21 באוקטובר 2018, השיק מכון ברוקדייל מרכז מידע חדש.

צוות

בשנת 2017 מונה פרופ' מייקל הרטל למנכ"ל המכון. הוא החליף את פרופ' ג'ק חביב שעבד במכון מאז היווסדו.

הגישה הרב-תחומית של המכון משתקפת ברקע המגוון של 120+ עובדי המכון, הבאים מתחומי האנתרופולוגיה, הבריאות, הגרונטולוגיה, החינוך, הכלכלה, המדיניות הציבורית, הסוציולוגיה, העבודה הסוציאלית, הסטטיסטיקה, הפסיכולוגיה ועוד.

הוועד המנהל

הוועד המנהל של מכון ברוקדייל מייצג שותפות אסטרטגית בין המגזר ההתנדבותי לבין ממשלת ישראל, וכולל נציגים של ממשלת ישראל, של הג'וינט העולמי ושל קרן דוד ואינז מאיירס.

בוועד המנהל דנים בסוגיות חברתיות מרכזיות ובדרכים להתמודד עימן בישראל ובתפוצות. נוסף על כך, הוועד המנהל מאשר את התוכנית השנתית של המכון ואת תקציבו.

נציגי ממשלת ישראל הם: משה בר סימן טוב (מנכ"ל משרד הבריאות), אביגדור קפלן (מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים), שמואל אבואב (מנכ"ל משרד החינוך), מאיר שפיגלר (מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי) ואלון מסר (סמנכ”ל אגף תקציבים, משרד האוצר).

תרומה והשפעה

כשותפות בין הממשלה ובין המגזר הפילנתרופי, מכון ברוקדייל חותר "לקדם את יישום המחקר והשפעתו תוך הבטחת עצמאות אקדמית ואובייקטיביות".[1]

במרכז עבודת המכון עומדים מחקרי הערכה של יוזמות חברתיות לאומיות, הן בשלב פיתוחן והן בשלב הפצתן.[1]

במשך השנים, תרמו מחקרי המכון לרבים מן הנושאים המרכזיים הנמצאים על סדר היום הציבורי והחברתי. כגון:

  • בשנות התשעים, יצרה העלייה הגדולה של יהודי אתיופיה לישראל צורך במדיניות רווחה חדשה ובשירותים המותאמים לקידום שילובם בחברה. המכון העריך כמה תוכניות לאומיות, כגון הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל ופאקט (הורים וילדים יחד), שנוסדו כשותפויות בין הממשלה ובין ארגונים פילנתרופיים יהודיים.[3]
  • כמו כן, כחלק של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, בשנות התשעים החל המכון לערוך סקר דו-שנתי, מחקר דעת הציבור על רמת השירות ותפקוד מערכת הבריאות בישראל. הממצאים מצוטטים בעקביות על ידי ארבע קופות החולים המתחרות ביניהן על חברים חדשים.[4]
  • באמצע שנות האלפיים פותחה "3600 התוכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון" תוך תמיכה מקצועית של חוקרי מכון ברוקדייל, והמכון נשאר מעורב בהרחבתה.[5]
  • יוזמות אחדות שנועדו לטפל באתגרים של החברה המזדקנת פותחו והוערכו על ידי המכון, כולל התוכנית הלאומית הראשונה להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות בשנת[6]2013, ותוכניות לקידום תעסוקה בקרב גמלאים.[7]

כל שנה המכון מפרסם שנתון הזקנה אשר מרכז את מירב הנתונים על זקנים בישראל ומהווה משאב מרכזי לעוסקים בתחום הזיקנה.[8] ניתוח הנתונים נעשה במיוחד לצורך השנתון ומתבסס על שיתופי פעולה עם הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ועוד.[9][10][11][12]

המכון מקדם גם חילופי דעות בין-לאומיים בין חוקרים ומקבלי החלטות.[13] הוא נותן חסות שותף של ה-Israel Journal of Health Policy Research.[14]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Jack Habib, Leadership for Change: Ralph Goldman's Role in the Social Development of Israel, Journal of Jewish Communal Service, 1-2 81, Fall-Winter 2005, עמ' 11
  2. ^ Reporter, MARGI HERWALD Staff. "Myers Foundation grants $15 million to JDC-Brookdale". Cleveland Jewish News (באנגלית). נבדק ב-2018-05-14.
  3. ^ Ethiopian National Project, Ethiopian National Project
  4. ^ John Benzaquen, Maccabi Strives for Excellence, The Jerusalem Post - Golden Age, 24 בנובמבר 2017
  5. ^ מט"ח, הערכת 360o התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיון 2001–2015 (יוני 2015)
  6. ^ תכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות
  7. ^ ""ההפסד כולו שלנו": מיזם ייחודי מסייע לגמלאים למצוא עבודה". נבדק ב-2018-05-14.
  8. ^ ד"ר יצחק שנור, שמואל באר, ג'ני ברודסקי, בני + 65 בישראל שנתון סטטיסטי 2017, באתר מכון מאיירס-ג'ונט-ברוקדייל, ‏2018
  9. ^ דנה ירקצי, אחד מכל שלושה קשישים חי בבדידות: המספרים מאחורי מצב הזקנים בישראל, באתר וואלה! NEWS, ‏17 בדצמבר 2018
  10. ^ שחר אילן, בניגוד למגמה: אי השוויון בקרב הקשישים מחריף, באתר כלכליסט, ‏17 בדצמבר 2018
  11. ^ הילה ויסברג, קשישים בישראל 2018: חיים יותר, עובדים יותר ובודדים יותר, באתר גלובס, ‏17 בדצמבר 2018
  12. ^ יובל בגנו, ישראל 2018: יותר זקנים, יותר בודדים, באתר מעריב online, ‏17 בדצמבר 2018
  13. ^ "Israel Trip leads to Early Childhood Scholarly Exchange - Child Trends". Child Trends (באנגלית אמריקאית). 2014-05-14. נבדק ב-2018-05-14.
  14. ^ Israel Journal of Health Policy Research, Israel Journal of Health Policy Research (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0