מלון סן רמו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיילים מצבא אנדרס בכיכר הכנסת, 1942. מאחור משמאל מלון סן רמו.
חיילים מצבא אנדרס בכיכר הכנסת, 1942. מאחור משמאל מלון סן רמו.
השר חיים-משה שפירא בחצר הכנסת הראשונה בבנין קולנוע קסם לשעבר, מאחור מלון סן רמו. 1949.
השר חיים-משה שפירא בחצר הכנסת הראשונה בבנין קולנוע קסם לשעבר, מאחור מלון סן רמו. 1949.
צילום אווירי של אזור כיכר הרברט סמואל ב-1932, בצפון הכיכר - מלון סן רמו, במערב הכיכר - קזינו גלי אביב. (קולנוע קסם טרם נבנה במועד הצילום. נבנה ב-1945 בסמוך למלון סן רמו, מדרומו)
צילום אווירי של אזור כיכר הרברט סמואל ב-1932, בצפון הכיכר - מלון סן רמו, במערב הכיכר - קזינו גלי אביב. (קולנוע קסם טרם נבנה במועד הצילום. נבנה ב-1945 בסמוך למלון סן רמו, מדרומו).

מלון סן רמו היה בית מלון שבחזיתו בית קפה, בצידו המזרחי של רחוב רציף הרברט סמואל - ברחוב הירקון 49, בצידה הצפוני של כיכר הרברט סמואל, לימים כיכר הכנסת, בתל אביב.

מלון סן רמו נבנה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 ביוזמת היזם ישראל זלטופולסקי, בתכנון האדריכל יצחק שוורץ (שן-צור). המלון נקרא על שם עיר הנופש האיטלקית סן רמו.

בעת בנייתו נמצא מולו על חוף אלנבי, לימים חוף ירושלים, מבנה "מרחצאות ים חמים" שהיה בבעלות עיריית תל אביב[1]. דרומית למבנה המרחצאות שכן קזינו גלי אביב שתחם ממערב את כיכר הרברט סמואל.

המלון נחשב יוקרתי וחביב על עשירי היישוב. פופולרי במיוחד היה בית הקפה שפעל בחזית המלון, במרפסת גן רחבה, בו הונהגה שעת תה שכונתה "תה-ריקוד"[2] ו"תה קונצרט"[3], נערכו ריקודים לצלילי תזמורת, הופעות שונות בשעות הערב, חגים ובסופי השבוע[4][5][6]. המרפסת הייתה עטורת צמחייה, הוארה בפנסים כדוריים, והוקפה סוככים מפוספסים.

בבית המלון נערכו אירועים שונים[7], תצוגות אופנה[8][9], מסיבות ונשפים[10][11][12], הצגות ומופעים[13][14][15].

ב-23 ביולי 1938 התפוצצה מכונית תופת סמוך לשער המלון. 18 עוברי אורח נפצעו[16].

לאחר הקמת המדינה, שימש בניין מלון סן רמו כמטה חיל הים[17][18]. ב-1949 פעלה הכנסת הראשונה מבניין קולנוע קסם הסמוך, שנבנה ב-1945. חדרי מלון סן רמו שימשו כלשכות לחברי הכנסת.

בראשית שנות ה-50 של המאה העשרים שימש הבניין את עיריית תל אביב, בין השאר לצורכי ועדת הבחירות לעירייה[19] ועבור מחלקת החינוך של עיריית תל אביב[20][21]. ב-1955 עזבה מחלקת החינוך את הבניין, והועבר אליו משרד פקיד שומה תל אביב של מס הכנסה[22][23].

ב-1971 נמסר על כוונתם של ידי משקיעים יהודים מגרמניה להרוס את בניין מלון סן רמו, ובהמשך גם את בית האופרה הסמוך (קולנוע קסם לשעבר), על מנת להקים במקומם מלון[24]. הבנייה התעכבה לאחר שהאופרה לא פונתה, בגלל סירובה לעבור לבניין הסינרמה[25]. רק לאחר סגירת האופרה ב-1982 פונה המבנה ובשנת 1987 נחתם חוזה עם אלרוב על הקמת מגדל דירות במקום[26]והחלו עבודות הבנייה[27]. קולנוע קסם נהרס בשנת 1988, ועל איחוד המגרשים עליהם עמדו המלון והקולנוע (רחוב הירקון 47–49), נבנה "מגדל האופרה".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המרחצאות החמים, באתר "תל אביב 100"
  2. ^ מלון סן רמו, הארץ, 20 בדצמבר 1943
  3. ^ בגן סן רמו תל אביב, המשקיף, 29 במאי 1939
  4. ^ לאן? בוודאי לסן רמו, דבר, 19 ביולי 1938
  5. ^ חידוש הקונצרטים וההצגות במלון "סן רמו" תל אביב, המשקיף, 11 ביולי 1943
  6. ^ סן רמו משתפר והולך, הארץ, 13 בנובמבר 1941
  7. ^ חתונת רבקה אברהם, הארץ, 26 בינואר 1936
  8. ^ לפתיחת תערוכת האופנה העונתית הראשונה, הארץ, 12 באוקטובר 1945
  9. ^ תערוכת אופנה גדולה עם בל, דבר, 30 באוקטובר 1936
  10. ^ לטובת עזרת חולים, דואר היום, 26 באוקטובר 1931
  11. ^ לוח היום והערב, הארץ, 18 באוקטובר 1937
  12. ^ נשף ריקודים המסורתי, המשקיף, 25 בדצמבר 1939
  13. ^ תל אביב/להקת העץ החלה בהצגותיה, המשקיף, 21 בפברואר 1940
  14. ^ לי-לה-לו, המשקיף, 28 בספטמבר 1947
  15. ^ הפתעה - ההופעה הכי מעניינת בארץ, הבוקר, 13 במאי 1942
  16. ^ הפצצה ליד סן רמו, דבר, 25 ביולי 1938
  17. ^ פרשת אלטלנה, באתר עמותת חיל הים
  18. ^ כיצד נקלע מטה הפלמח ל"פרשת אלטלנה", דבר, 2 באפריל 1976
  19. ^ תנועת החרות, מעריב, 6 בספטמבר 1950
  20. ^ מועצת עיריית ת"א לדירה אחרת, מעריב, 13 בספטמבר 1954
  21. ^ הרישום לבתי ספר יתחיל ביום א', מעריב, 27 במאי 1952
  22. ^ עירית ת"א רכשה בניין גדול, מעריב, 19 באפריל 1955
  23. ^ משה מייזלס, מס־הכנסה ירש את הכנסת, מעריב, 8 באפריל 1956
  24. ^ אהוד גוט, מלון גדול ייבנה בשטח בניין האופרה, מעריב, 29 ביולי 1971
  25. ^ ביהמ"ש מייעץ להעביר לבג"ץ פינוי מבנה האופרה בתל אביב, דבר, 27 ביוני 1977
  26. ^ יצחק דנון, ‏מגדל האופרה: אלרוב תשלם לגרוזה קשפיצקי 2.7 מיליון ש', באתר גלובס, 18 באפריל 2005
  27. ^ אלנבי למטה, מעריב, 26 באוגוסט 1987
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0