מלחמת האזרחים השנייה בלוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמת האזרחים השנייה בלוב
המצב הצבאי בלוב ב־11 ביוני 2020:   בשליטת בית הנבחרים (ער') והצבא הלאומי הלובי (ער')   בשליטת ממשלת ההסכמה הלאומית (ער') וכוחות מיליציה שונים שיסדו את מגן לוב (ער')   בשליטת כוחות מקומיים שונים
המצב הצבאי בלוב ב־11 ביוני 2020:
  בשליטת ממשלת ההסכמה הלאומית (ער') וכוחות מיליציה שונים שיסדו את מגן לוב (ער')
  בשליטת כוחות מקומיים שונים
מערכה: החורף הערבי והסכסוך בלוב
תאריכי הסכסוך 16 במאי 2014 – 23 באוקטובר 2020 (6 שנים ו־23 שבועות)
קרב לפני מלחמת האזרחים הראשונה בלוב
מקום לוב
תוצאה

הפסקת אש

הצדדים הלוחמים
מנהיגים
מפקדים

מלחמת האזרחים השנייה בלוב הייתה סכסוך מתמשך בין קבוצות אסלאמיות לבין כוחות הפרלמנט הנבחר של לוב החל מחודש מאי 2014 ועד אוקטובר 2020.

בתחילת שנת 2014, לוב נשלטה על ידי הקונגרס הלאומי הכללי והאסלאמיסטים שלטו בו מאז נבחר נורי אבו סהמין לנשיאו ביוני 2013[1]. הוא ניצל את סמכויותיו וביטל דיונים וחקירות[2]. הקונגרס הצביע על אכיפת חוקי השריעה בדצמבר 2013[3] וסירב להתפזר עם תום המנדט שלו בינואר 2014 וכך האריך הקונגרס את כהונתו באופן חד צדדי. ב-14 בפברואר הורה הגנרל ח'ליפה חפתר לקונגרס להתפזר וקרא ליצירת ממשלת מעבר שתפקח על הבחירות החדשות, אולם הקונגרס סירב לדרישותיו.

העימות החל חודשיים לאחר מכן, ב-16 במאי, כשכוחות הנאמנים לגנרל חפתר החלו במתקפה נרחבת מהאוויר ומהקרקע נגד מיליציות אסלאמיות בבנגאזי שזכתה בכינוי "מבצע כבוד". יומיים לאחר מכן, כוחותיו של חפתר ניסו לפזר את הקונגרס הלאומי הכללי בטריפולי. העימות מנע מהקונגרס הלאומי לחסום את קיום הבחירות החדשות ב-25 ביוני 2014. בבחירות אלו הוקמה מועצת הנכבדים (בית הנבחרים) במטרה שתחליף את הקונגרס הלאומי. בבחירות הללו נחלו האסלאמיסטים תבוסה קשה[4].

מאז, המדינה פולגה על ידי שני ממשלים יריבים במערב ובמזרח שנאבקו אחד בשני וזכו לתמיכת מדינות שונות. במקביל פעלו מיליציות, שבטים ואנשי המדינה האסלאמית בלוב[5].

במרץ 2021 הוכרזה הפסקת אש בין הצדדים, והוקמה ממשלת אחדות זמנית במדינה[6], אם כי התוכניות המקוריות לא יצאו לפועל כאשר הבחירות המתוכננות נדחו וריבונותה של הממשלה הזמנית לא התממשה על חלקים משטחי לוב שנותרו בשליטת מחנות יריבים[7].

רקע

בתחילת 2014 נשלטה לוב על ידי הקונגרס הלאומי הכללי, שנבחר בבחירות כלליות שנה וחצי לפני כן. עם זאת, הקונגרס זכה לביקורות בשלל נושאים אחרים – בין היתר, הקונגרס נשלט בידי צירים אסלאמיסטים על אף שהם לא החזיקו במושבים רבים; הוא העביר תקציבי ממשלה דרך קבוצות אסלמאיסטיות חמושות ואפשר למיליציות אחרות לבצע חטיפות ומעשי רצח;[2] השתיק דיונים מעוררי מחלוקות וחקירות באמצעות הסרתם מסדר היום; אישר את החלת חוקי השריעה במדינה והקמת "ועידה מיוחדת" שתבחן את כל החוקים הקיימים כדי להבטיח שהם עומדים בקנה אחד עם החוק האסלאמי;[3] כפה הפרדה בין המינים ולבישת חיג'אב באוניברסיטאות במדינה; וסירב לקיים בחירות חדשות כאשר המנדט שלו הסתיים בינואר 2014, עד אחרי שחליפה חפתר פתח במבצע צבאי נגדו. 

מהלך האירועים

2014

מאי

בשעות הבוקר המוקדמות של ה-16 במאי 2014 החלו הקרבות בין הצדדים כאשר כוחותיו של חפתר תקפו יעדים של מיליציות אסלאמיסטיות בבנגאזי, בהן המיליציה שהואשמה בהתנקשות בשגריר האמריקני כריסטופר סטיבנס בשנת 2012. במתקפה השתתפו מסוקי קרב, מטוסי קרב וכוחות קרקעיים ובמהלכה נהרגו כ-70 לוחמי מיליציות ונפצעו עוד 250. הלחימה התרכזה בעיקר בחלקים הדרום-מערביים של העיר ובאזור הנמל.

ב-17 במאי טען חפתר במסיבת עיתונאים כי הקונגרס הלאומי אינו מייצג יותר את העם וכי הוא בלתי-לגיטימי. הוא הוסיף כי יש בידיו ראיות לכך שהקונגרס פתח את גבולותיה של המדינה כדי לאפשר לפעילי טרור להיכנס אליה, ואף הזמין מספר רב של לוחמים אסלאמיסטים מרחבי העולם להגיע ללוב ולקבל דרכונים רשמיים. חפתר הסביר כי מטרתו העיקרית היא "לטהר" את החמושים האסלאמיים מלוב, בייחוד את תנועת "האחים המוסלמים" "הטרוריסטית".

הסלמה בעימותים חלה ב-13 ביולי כאשר כוחות אסלאמיסטיים, שהגיבו על מפלתם של נציגיהם בבחירות, פתחו ב"מבצע שחר לוב" במטרה להשתלט על שדה התעופה הבינלאומי בטריפולי. הם הצליחו לכבוש אותו ב-23 באוגוסט אחרי 41 ימים של קרבות. ב-25 באוגוסט, חברי הקונגרס הלאומי שלא נבחרו מחדש בבחירות התכנסו ואישרו בהצבעה כי הם יחליפו את מועצת הסגנים החדשה, וקבעו שבירתם תהיה טריפולי ובחרו את נורי אבו סהמין לתפקיד הנשיא ואת עומר אל-חאסי לתפקיד ראש הממשלה.

באוקטובר נכבשה העיר דרנה על ידי חמושים ממיליציות שנשבעו אמונים לארגון המדינה האסלאמית[8]. ב-6 בנובמבר הכריז בית המשפט העליון בטריפולי, שנשלט על ידי האסלאמיסטים, כי על מועצת הסגנים להתפזר[9]. המועצה סירבה להישמע לפסיקה וטענה כי היא התקבלה תחת איומים. המועצה והממשלה שהקימה הן המוסדות הרשמיים בלוב על פי הקהילה הבינלאומית ובעקבות השתלטות המורדים על הבירה טריפולי הם עברו לעיר טוברוק, שמזרח המדינה.

2015

ב-16 בינואר 2015 הושגה הפסקת אש בין הכוחות הנאמנים לגנרל חפתר לבין מיליציית פג'ר ליביה.

פברואר

ב-9 בפברואר כוחות המדינה האסלאמית השתלטו על העיירה א-נופליה שבמחוז סירת, אחרי ששיירה ובה 40 כלי רכב וחמושים רבים הגיעה מהעיר סירת והורתה לתושבי העיירה להיכנע ולהישבע אמונים למנהיג הארגון, אבו בכר אל-בגדאדי[10].

ב-15 בפברואר 2015 פורסם סרטון שבו תועדה הוצאתם של 21 נוצרים קופטים מצרים להורג בידי אנשי המדינה האסלאמית בלוב[11]. בתגובה הפציץ חיל האוויר המצרי, בסיוע חיל האוויר של הגנרל חפתר, יעדים של המדינה האסלאמית בלוב, ולפחות 50 חמושים המזוהים עם הארגון נהרגו בתקיפות. הממשלה בטריפולי גינתה את התקיפות האוויריות וטענה כי מדובר במעשי טרור המפרים את הריבונות של לוב.

חמישה ימים לאחר מכן, ביצע ארגון המדינה האסלאמית פיגוע משולש בעיר אל-קובה, שבמסגרתו הותקפו תחנת דלק, תחנת משטרה וביתו של חבר פרלמנט. כתוצאה מהמתקפה המשולבת נהרגו 40 בני אדם.

ב-22 בפברואר התפוצצו שתי פצצות בשער הכניסה לבית מגוריו של שגריר איראן בטריפולי, אולם לא היו נפגעים בהתקפה.

מרץ

ב-2 במרץ מינה הפרלמנט בטוברוק את גנרל חפתר למפקד הכוחות המזוינים של לוב[12].

ב-20 במרץ כבש צבא לוב אזורים הסמוכים לבירה טריפולי והתקדם לעבר שדה התעופה הבינלאומי של העיר. הממשלה הרשמית היושבת בטוברוק פרסמה הצהרה שבה נמסר כי מדובר בתחילת המבצע לשחרור הבירה מידי מיליציית פג'ר ליביה. חיל האוויר של לוב הפציץ באותו יום את שדה התעופה ועיכב את עזיבתה של משלחת מהפרלמנט היריב בטריפולי למרוקו שהייתה אמורה להשתתף בשיחות שלום בחסות האו"ם, במטרה ליצור ממשלת אחדות ולהביא לסיום הלחימה[13].באותו יום הודיעו הרשויות וכלי תקשורת במדינה כי כ-45,000 מצרים עזבו את המדינה בעקבות ההוצאה להורג של 21 הנוצרים הקופטים בידי המדינה האסלאמית[14].

ב-31 במרץ פוטר ראש הממשלה של טריפולי, עמר אל-חאסי, על ידי חברי הקונגרס הלאומי. לטענתם, הוא לא פיטר שרים בממשלה שהואשמו במעשי שחיתות. מוחמד חליפה אל-רווייל, אחד מעוזריו של אל-חאסי, נבחר לנהל במקומו את ענייני הממשלה[15].

אפריל עד יוני

ב-1 באפריל הודיע אל-חאסי כי הוא מסרב לפיטוריו וטען כי הוא זוכה לתמיכתן של המיליציות המקושרות לממשלה בטריפולי. הוא הבהיר כי החלטת הקונגרס הלאומי אינה חוקתית וכי יסכים לוותר על תפקידו רק אם בעלי בריתו בממשלה יסכימו על כך[16].

ב-9 ביוני נכנסו כוחות הנאמנים לממשלת האחדות בלוב לעיר סירת. הכוחות חסמו את היציאות מהעיר דרך הים והחלו לנהל לחימה בפאתי העיר תוך כדי הפצצות מהאוויר של מטוסי קרב אמריקאיים ולוביים. בדצמבר 2016, הודיעו הכוחות הנאמנים לממשלת האחדות כי הם הצליחו לכבוש ולטהר את העיר מפעילי המדינה האסלאמית.

אוקטובר

ב-23 באוקטובר נהרגו לפחות תשעה בני אדם ועוד כ-20 נוספים נפצעו מפגיעת פצצות מרגמה בכיכר מרכזית בעיר בנגאזי. כ-2,000 איש התקבצו בכיכר אל-קיש במחאה על הצעת האו"ם להקמת ממשלת אחדות שתביא לסיום המשבר במדינה ולעברם נורו לפחות שבעה פגזים[17].

דצמבר

ב-17 בדצמבר חתמו במרוקו נציגי בית הנבחרים שבעיר טוברוק ונציגי הקונגרס הלאומי שבטריפולי על הסכם להקמת ממשלת אחדות, שתווך על ידי האו"ם. ואולם, ראשי הפרלמנטים היריבים סירבו לקבל את ההבנות שהושגו בתום משא ומתן ממושך, שבמסגרתן תוקם מועצה מיוחדת שתוביל את ממשלת המעבר שתורכב מתשעה חברים, כשבית הנבחרים יהיה הרשות המחוקקת המרכזית. גוף מחוקק נוסף יורכב מחברי הקונגרס הלאומי. לפי ההסכם, בתוך חודש אמורה המועצה למנות ממשלה חדשה, שתאושר על ידי מועצת הביטחון של האו"ם[18].

2017

בפיגוע מכונית תופת בבסיס הדרכה לשוטרים בעיר זליטן ב-7 בינואר 2017 נהרגו 65 בני אדם ועשרות נפצעו. ארגון המדינה האסלאמית נטל את האחריות לפיגוע[19].

בדו"ח של חוקרי האו"ם נכתב שעלה חשד שבלוב בוצעו פשעי מלחמה משנת 2016[20].

2019-2020

ב-4 באפריל 2019 צבא לוב אשר מייצג את בית הנבחרים בלוב, יזם מתקפה במערב לוב כדי לכבוש את האזור המערבי בלוב, ובסופו של דבר את הבירה טריפולי מממשלת ההסכמה הלאומית. ממשלת ההסכמה הלאומית חזרה לשלוט בכל טריפולי ביוני 2020 וכוחות בית הנבחרים נסוגו מהבירה, לאחר ארבעה עשר חודשי לחימה.

ב-10 באפריל 2019 לאחר שישה ימים של קרבות קשים כוחות הצבא של חפתר הגיעו קרוב מאוד לטריפולי ואף שלטו בחלקים מפרווריה, והטילו מצור עליה[21].

ב-23 בדצמבר 2019 ארדואן הצהיר שחלקים גדולים מהשטח הימי בין טורקיה ללוב שייך לטורקיה כדי למנוע את הקמת צינור הגז של ישראל, יוון, קפריסין[22]. ב-5 בינואר 2020 ארדואן אמר: "יחידות צבא טורקיות החלו לנוע ללוב כדי להשיג שלום ויציבות" זאת לאחר שעברה בהאספה הלאומית הגדולה של טורקיה הצעת החוק המאפשרת שליחת כוחות ללוב[23].

ב-6 בינואר 2020 כוחות הצבא של חפתר כבשו את העיר סירת אשר הייתה מעוזו של קדאפי[24]. ב-14 בינואר 2020 דיווח העיתון "גרדיאן" בבריטניה כי כ-2000 לוחמים סורים הגיעו או עומדים להגיע בקרוב מאוד ללוב כדי לעזור ל"ממשלת ההסכמה הלאומית". על פי מקורות ב"צבא הסורי הלאומי" אשר הוא ארגון שמורכב בין כמה ארגונים בסוריה שטורקיה תומכת בהם כלכלית הלוחמים יקבלו 2000 דולרים בחודש לעומת 90 דולרים בסוריה והכסף יגיע דרך ממשלת ההסכמה ולא דרך טורקיה[25].

במרץ פרצה מגפת הקורונה בלוב. ב-30 במרץ 2020 כוחות ממשלת טריפולי בעזרת הלוחמים הסורים שקיבלו מטורקיה כבשו עד בסיס חיל האוויר האסטרטגי אל-וואתיה דרומית מערבית לטריפולי אך במהרה כוחות צבא חפתר כבשו את השטח בחזרה[26]. ב-13 באפריל 2020 כוחות ממשלת טריפולי בעזרת הלוחמים הסורים שקיבלו מטורקיה כבשו את השטח בין העיר א-זאוויה לעיר זווארה וגבול אלג'יריה. מעורה זה סימן את העברת המומנטום מחפתר לטורקיה[27].

ב-18 באפריל 2020 כוחות ממשלת טריפולי והכוחות הטורקים בלמו מתקפה של כוחות הצבא אשר נאמן לגנרל חפתר, ויצאו למתקפת נגד שבה כבשו עד העיר Tarhunah דרומית מזרחית לטריפולי[28]. ב-5 במאי 2020 כוחות ממשלת טריפולי והכוחות הטורקים פתחו בהתקפה על בסיס חיל האוויר האסטרטגי אל-וואתיה, רק לאחר ארבעה עשר ימים הם כבשו את הבסיס וגם כבשו את הגבול הצפון מערבי עם אלג'יריה[29] וכך חיברו את כל המובלעות של ההסכמה הלאומית לשטח אחד (חוץ משטח קטן בבארות הנפט בדרום מערב).

ב-21 במאי 2020 כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית כבשו את Al Asabi'ah בנפת אל-ג'בל אל-ע'רבי וכתרו את כוחות חפתר במערב אל-ג'בל אל-ע'רבי[30]. בו זמנית כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית והכוחות הטורקים הדפו את הכוחות של חפתר מלהיכנס לטריפולי ויצאו למתקפת נגד שבה נכבשו בחזרה שטחים בפרוורים של טריפולי.

ב-3 ביוני 2020 כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית כבשו את שדה התעופה הרשמי של טריפולי בסדרת קרבות נגד הכוחות של חליפה חפתר אשר בכולן ניצחו[31]. ב-5 ביוני 2020 כוחות ממשלת ההסכמה הלאומית הגיעו עד העיר באני ווליד ומרכז נפת אל-ג'בל אל-ע'רבי וכמעט כל מערב הנפה שבה עדיין יש מובלעת של חיילי חפתר ממכותרים[5]. מתקפתו בת השנה וחצי של הגנרל חפתר נהדפה על ידי הממשל בטריפולי[5]. ב-10 ביוני 2020 סגן ממשלת לוב (ממשלת בנגאזי) אמר למקור ראשון: "מקווים שישראל תתמוך בנו"[32].

ב-23 באוקטובר 2020 הצדדים הגיעו להסכמה על הפסקת אש מידית[33]. ב-10 במרץ 2021, הצביעו רוב המחוקקים בעד הקמת ממשלת אחדות זמנית עד הבחירות שהיו אמורות להיות בדצמבר 2021[34]. חרף זאת, התוכניות המקוריות לא יצאו לפועל כאשר הבחירות המתוכננות נדחו על רקע מחלוקות על התקנות והמועמדים. גורמים שונים במחנות היריבים הצהירו כי המנדט של הממשלה פג למעשה[35].

מאמצי התיווך

במסגרת ניסיונות התיווך של האו"ם, מונה שליח מיוחד ללוב, ברנרדינו לאון. ב-11 בפברואר 2015 נציגים של שני הפרלמנטים היריבים ערכו שיחות בלתי-ישירות בעיר רדאמס, שבדרום לוב. האו"ם הפציר בשני הצדדים להגיע להסכם שיביא לממשלת אחדות ולסוף הלחימה. ב-24 במרץ הציג לאון את תוכנית האו"ם לפיוס במדינה לאחר כמה סבבי שיחות שנערכו בין נציגי הצדדים במרוקו. לפי התוכנית, תוקם מועצה נשיאותית של גורמים עצמאיים וכן הפרלמנט בטוברוק המזוהה על ידי הקהילה הבינלאומית יהיה הזרוע המחוקקת הרשמית של לוב[36].

נשיאי טורקיה ורוסיה, ארדואן ופוטין ניסו להסדיר הפסקת אש בינואר 2020[37], אך גם משנקבעה הופרה תוך זמן קצר. במהלך יוני 2020 הסכימו הממשלים היריבים בלוב לחדש את השיחות עם האו"ם על השגת הפסקת אש[5].

באוקטובר 2020, הצדדים הגיעו להפסקת אש בתיווך סטפני טורקו וויליאמס מהאו"ם[38]. ב-23 בדצמבר 2020 הוכרזה רשמית הפסקת אש בין הצדדים, והוקמה ממשלת אחדות זמנית במדינה[6], אם כי התוכניות המקוריות לא יצאו לפועל כאשר הבחירות המתוכננות נדחו וריבונותה של הממשלה הזמנית לא התממשה על חלקים משטחי לוב שנותרו בשליטת מחנות יריבים[39].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [http://foreignpolicy.com/2013/06/26/can-the-new-libyan-president-live-up-to-expectations/ Can the New Libyan President Live Up to  ?], ‏באתר פוריין פוליסי, 26 ביוני 2013
  2. ^ 2.0 2.1 St John, Ronald Bruce, (4 June 2014). Historical Dictionary of Libya. p. 201., Rowman & Littlefield
  3. ^ 3.0 3.1 Libyan assembly votes to follow Islamic law, ‏באתר רויטרס, 04 בדצמבר 2013
  4. ^ Libya’s Legitimacy Crisis, ‏6 באוקטובר 2014
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 המצור על טריפולי הוסר: מעורבות טורקיה שינתה את מסלול המלחמה בלוב, באתר וואלה!‏, 12 ביוני 2020
  6. ^ 6.0 6.1 Libya’s parliament approves interim unity government, www.aljazeera.com (באנגלית)
  7. ^ רויטרס‏, יומיים לפני קיומן: הפרלמנט בלוב דחה את הבחירות למועד לא ידוע, באתר וואלה!‏, 22 בדצמבר 2021
  8. ^ Libya has become the latest Isil conquest, ‏באתר הטלגרף, 24 באוקטובר 2014
  9. ^ Libya supreme court rules anti-Islamist parliament unlawful
  10. ^ IS said to have taken another Libyan town, ‏באתר מלטה טיימס, 10 בפברואר 2015
  11. ^ "נכבוש את רומא": דאעש ערף ראשיהם של 21 נוצרים
  12. ^ Libyan parliament names Haftar top army commander, ‏אי-פי, 2 במרץ 2015
  13. ^ Libyan army seizes two towns near capital, ‏באתר אל-ערביה, 20 במרץ 2015
  14. ^ Over 45,000 Egyptians flee Libya after ISIS beheadings, ‏סוכנות הידיעות הצרפתית, 20 במרץ 2015
  15. ^ Head of rival govt in Libya capital sacked: MP, ‏סוכנות הידיעות הצרפתית, 31 במרץ 2015
  16. ^ Libya rival government chief rejects sacking, ‏סוכנות הידיעות הצרפתית, 1 באפריל 2015
  17. ^ At least nine killed as mortar bombs fall on protesters in Benghazi, ‏23 באוקטובר 2015
  18. ^ Libya factions sign U.N. deal to form unity govt, ‏18 בדצמבר 2015
  19. ^ לוב: דאעש לקח אחריות על הפיגוע הקשה בבסיס המשטרה, באתר ynet, 7 בינואר 2016.
  20. ^ האו"ם: שכירי חרב רוסים ביצעו פשעי מלחמה בלוב, באתר www.ynet.co.il, ‏2021-10-04
  21. ^ לוב: הגנרל חפתר הורה לכוחותיו להסתער על הבירה טריפולי, באתר וואלה!‏, 5 באפריל 2019
  22. ^ כך עלולה טורקיה לחסום לישראל את הים התיכון, באתר ynet, ‏2019-12-23
  23. ^ ארדואן: כוחות צבא טורקיה החלו לנוע לעבר לוב, באתר וואלה!‏, 6 בינואר 2020
  24. ^ הישג גדול ליריבי ארדואן בלוב, באתר ynet, ‏2020-01-06
  25. ^ עם הבטחה למשכורת ואזרחות טורקית: 2,000 סורים נשלחים לקרב בלוב בתמיכת ארדואן, באתר Haaretz הארץ
  26. ^ Subscribe to read | Financial Times, www.ft.com
  27. ^ Tide turning in Libyan war, www.aa.com.tr
  28. ^ Libyan army carries out ops against Haftar in Tarhuna, www.aa.com.tr
  29. ^ EL - Απέτυχε η επίθεση του GNA στη βάση της Αl Watya, EL, ‏2020-05-06 (ביוונית)
  30. ^ Anonymous, As Hifter loses ground in Libya, Egypt weighs options to support him, Al-Monitor, ‏2020-05-28 (באנגלית)
  31. ^ שחר קליינמן, ‏לוב: רוסיה נוטשת את חפתר?, באתר ישראל היום, 25 במאי 2020
  32. ^ פזית רבינא, ‏סגן ראש ממשלת לוב למקור ראשון: "מקווים שישראל תתמוך בנו", בעיתון מקור ראשון, 20 ביוני 2020
  33. ^ Libya interior minister campaigns to lead country as fragile peace holds, the Guardian, ‏2020-11-21 (באנגלית)
  34. ^ הפרלמנט בלוב אישר הקמת ממשלת אחדות אחרי שנים של פילוג - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2021-03-10
  35. ^ רויטרס‏, יומיים לפני קיומן: הפרלמנט בלוב דחה את הבחירות למועד לא ידוע, באתר וואלה!‏, 22 בדצמבר 2021
  36. ^ UN proposes Libyan unity government and presidential council, ‏אי-פי, 24 במרץ 2015
  37. ^ בתיווך ארדואן ופוטין: הכוחות הלוחמים בלוב הסכימו להפסקת אש - וואלה! חדשות, באתר וואלה!News, ‏2020-01-12
  38. ^ Deutsche Welle (www.dw.com), 'Historic' Libya cease-fire agreed, UN says | DW | 23.10.2020, DW.COM (ב־British English)
  39. ^ רויטרס‏, יומיים לפני קיומן: הפרלמנט בלוב דחה את הבחירות למועד לא ידוע, באתר וואלה!‏, 22 בדצמבר 2021
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0