מלך עליון א-ל דר במרום
מלך עליון[1]
|
|---|
| מאת רבי אלעזר הקליר |
|
מֶֽלֶךְ עֶלְיוֹן:
גִּבּוֹר לְהָקִים: גּוֹזֵר וּמֵקִים:
הַמְדַבֵּר בִּצְדָקָה: הַלּוֹבֵשׁ צְדָקָה:
זוֹכֵר צוּרִים: זַכּוֹת יְצוּרִים:
טוֹב שׁוֹכֵן עַד: טוּבוֹ לָעַד:
כַּשַּׂלְמָה עֽוֹטֶה אוֹר: כָּל מְאֽוֹרֵי אוֹר:
מֶֽלֶךְ עוֹלָמִים: מְפַעֲנֵֽחַ נֶעְלָמִים:
סוֹבֵל הַכֹּל: סָב וּמְבַלֶּה כֹּל:
פְּאֵרוֹ עֹז: פֹּֽעַל יְמִינוֹ תָּעֹז:
קְדוֹשָׁיו לַֽהַב: קוֹרֵא מֵי רַֽהַב:
שֵׁנָה אֵין לְפָנָיו: שֶֽׁקֶט בִּפְנִינָיו:
בָּלָה וְרָד שַֽׁחַת: בִּשְׁאוֹן וּבְתַֽחַת:
תְּנוּמָה תְּעוּפֶנּוּ: תַּרְדֵּמָה תְּעוֹפְפֶנּוּ:
תָּקְפּוֹ לָעַד: תִּפְאַרְתּוֹ עֲדֵי עַד: |
מלך עליון א-ל דר במרום[4] הוא פיוט לראש השנה, שנכתב בידי רבי אלעזר בירבי קליר כ"רהיט" לקדושתא לראש השנה. הפיוט נאמר בנוסח אשכנז בתוך הקדושתא "אופד מאז", בחזרת הש"ץ של תפילת מוסף ביום הראשון של ראש השנה.
מטרת הפיוט, בנוסחו המקורי, היא לשבח את מלכות ה', ולהנגיד אותה למלכותו השפלה של מלך אנושי בשר ודם.
מבנה הפיוט ותוכנו
הפיוט מסודר כמחרוזת הנפתחת במילים "מלך עליון", ובה שלושה ביטויים לגדולת ה' הפותחים באותה אות, וכנגדה מחרוזת הנפתחת במילים 'מלך אביון', ובה שלושה ביטויים לשפלותו של מלך בשר ודם, הפותחים באות העוקבת לפי סדר הא"ב, וכך לסירוגין מחרוזת העוסקת במלך העליון ומחרוזת שעניינה מלך אביון. מחרוזות המלך העליון מסתיימות ברפרן "לעדי עד ימלוך", והרפרן הנגדי, במחרוזות המתארות את המלך האביון הוא השאלה הרטורית "עד מתי ימלוך?". במחרוזות רבות, הפייטן מנסה להעמיד בכל צמד מחרוזות ניגוד בין מלך בשר ודם למלכות ה' בתכונה מסוימת. למשל, במחרוזת הראשונה מתואר ה' כ"א-ל דר במרום", ובמחרוזת שאחריה מתואר המלך האביון כמי ש"רד שחת" ויורד לשאול. במחרוזת של האות ש' מתואר ה' כמי ש"שינה אין לפניו", ובמחרוזת שלאחריה נאמר על המלך האביון "תנומה תעופנו".[5]
באמצעות הניגוד והרפרנים המתחלפים, הפיוט מעצים את תפארתה ונצחיותה של מלכות ה', המלך העליון, אל מול שפלותה, אפסותה וארעיותה של המלכות האנושית. משום כך, נמצאים בפיוט שיבוצים רבים מספר איוב שבו הדיון בין איוב המיוסר, שהיה בעבר בעל נכסים ומעמד איתן, עם חבריו, מביא לידי ביטוי פעמים רבות את הניגוד בין חולשתו ואפסותו של האדם העומד מול הא-ל, גם אם הוא נדמה כבעל עוצמה זמנית, ובין עוצמתו וגדולתו של הא-ל.
ייתכן שהכוונה בפיוט אינה רק להנגיד בין האדם לקב"ה באופן כללי, אלא בפרט כנגד מלכות הגויים השולטת בישראל. הפייטן מבקש אם כן, להדגיש שלמרות שנדמה כי המלך הגוי שולט בישראל ומשפיל אותם, הרי שהוא אינו המלך אמיתי והוא עצמו אדם המושפל בידי המלך העליון.[5]
מקור הפיוט
אף שדי ברור כי מחבר הפיוט הוא רבי אלעזר בירבי קליר, וכי הוא חלק מקדושתא לראש השנה, פחות ברור לאיזו קדושתא מקדושתאותיו הוא חיבר אותה במקור. במנהגי אשכנז, וכן בחלק מקטעי הגניזה, הוא חלק מהקדושתא "אופד מאז" שמיועדת לתפילת מוסף. מאידך, בקטעי גניזה רבים, וכן במחזורים כמנהג צרפת, הוא חלק מהקדושתא "את חיל" לתפילת שחרית. בקטעי גניזה אחרים הוא מופיע כחלק מהקדושתא "אדן חוג". הממצא אינו מאפשר לשלול אף אחת מהאפשרויות הללו כמקור הפיוט, אך ברור כי החזנים והקהילות ראו לעצמם חופש להעביר אותו מקדושתא לקדושתא ומתפילה לתפילה.[6]
במספר קטעי גניזה הוא נמצא מועתק בהקשרים נוספים, משניים, ולעיתים אפילו הועבר לתפילת יום כיפור.[7]
השינויים בנוסח הפיוט
כאמור, הנוסח המקורי של הפיוט כלל מחרוזות המשבחות את המלך העליון, וכנגדן מחרוזות המשפילות את המלך האביון, לסירוגין. ואולם, במרוצת הדורות הושמטו רוב בתי "מלך אביון", אולי בעטיה של הצנזורה על ספרים עבריים, שהתנגדה לעיסוק בגנותו של המלך האנושי. בדפוסי המחזור כמנהג פולין, שרדו השמטה זו רק שתי מחרוזות, שהוצבו שתיהן לפני המחרוזת האחרונה של "מלך עליון", ולאחריהן נוספה המילה "אבל", כדי להגביר את הניגוד.[8]
מסיבות שונות הקשורות לצורת האמירה של הפיוט על ידי החזן והקהל לסירוגין, נקטע הפיוט כך שראש הבתים נצמד לתחילתם, וכך בקהילות רבות שרים "לעדי עד ימלוך מלך עליון. גיבור להקים, גוזר ומקים, גולה עמוקים, לעדי עד ימלוך מלך עליון" וכך בשאר הבתים.[9]
אמירת הפיוט
לפי המנהג האשכנזי המאוחר, נהוג לפתוח את ארון הקודש בשעת אמירת הפיוט פתוח,[10] אך לסגור אותו כאשר אומרים את החלק המדבר על "מלך אביון".
חיקויים
כמו רהיטים נוספים לראש השנה שנכתבו בידי רבי אלעזר בירבי קליר, גם הרהיט "מלך עליון א-ל דר במרום" הפך מופת לחיקוי לפייטנים רבים אחריו, ואצל רבים רהיט מסוג זה הפך לרהיט קבוע בקדושתאות לראש השנה. בקדושתא אנונימית לראש השנה שחל בשבת נכלל פיוט מקביל הפותח "מלך עליון איום שוכן עד". גם רבי שמעון בן יצחק, כלל בקדושתא שלו לראש השנה "אמרתך צרופה" (נהוגה באשכנז בשחרית של היום השני) פיוט הפותח "מלך עליון אמיץ המנושא", שכתוב במבנה זהה כמעט לזה של הקליר.[11] גם רבי יעקב בר דונש,[12] רבי בנימן בן שמואל ופייטנים נוספים כתבו פיוטים דומים.[13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מלך עליון, בתוך דניאל גודלשמידט, מחזור לראש השנה על פי מנהגי אשכנז, ירושלים תש"ל, עמ' 167, באתר היברובוקס
- מלך עליון אל דר במרום, באתר הזמנה לפיוט.
- מלך עליון אל דר במרום, באתר הפיוט והתפילה.
הערות שוליים
- ^ ישנם חילופי גרסאות בנוסח הפיוט (ראו במהדורת גולדשמידט), הנוסח כאן הוא המקובל כיום במחזורי נוסח אשכנז. מלבד חילופים שגרתיים, הושמטו בנוסח זה כל מחרוזות 'מלך אביון', מלבד הראשונה והאחרונה שהוצבו בסוף הפיוט ולאחריהן נוספה המילה 'אבל'.
- ^ על פי לשון הפסוק בספר תהלים, פרק קמ"ה, פסוק י"ח: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת".
- ^ על פי לשון הכתוב בספר תהלים, פרק קל"ט, פסוק י"א: "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי"
- ^ במקורות אחדים מופיע שם הפיוט כ"מלך עליון א-ל דר מרום", לפי גרסה אחרת לשורה הפותחת.
- ^ 5.0 5.1 שולמית אליצור, רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לראש השנה, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ד, עמ' 124–125.
- ^ שולמית אליצור ומיכאל רנד, רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים לראש השנה, מבוא, עמ' 16, 20, 25. במהדורה זו הפיוט הודפס פעמים, ב"את חיל" וב"אופד מאז".
- ^ שולמית אליצור, רבי אלעזר בירבי קליר: פיוטים ליום הכיפורים, האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשפ"א, עמ' 35 הע' 94.
- ^ ואולם, במחזור כנוסח פרובנס (מנהג קארפינטראץ), נותר הפיוט בשלמותו גם בדפוסים, לרבות חרוזי "מלך אביון": מחזור כמנהג ק"ק קארפינטראץ לימים נוראים, אמשטרדם תצ"ט, דף לז, באתר היברובוקס.
- ^ עיתון המבשר, המוסף התורני, ירושלים תשע"ד, באתר אוצר החכמה
- ^ שלום רוזנברג, דמות, צלם ומלך עליון, באתר מקור ראשון, א׳ באב ה׳תשע״ח 13/07/2018
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה, ירושלים תש"ל, עמ' 105–109, באתר היברובוקס.
- ^ מלך עליון יושב בסתר מושבו, באתר מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית, מאת יעקב בן דונש בן עקיבא, כולל ניתוח מילוני.
- ^ ארבעה פיוטים כאלה, שמופיעים בכתבי יד כמנהג צרפת, נדפסו אצל גולדשמידט, מחזור לראש השנה, עמ' 194–199, באתר היברובוקס.
