תפילות ראש השנה
תפילות ראש השנה הן מהתפילות הארוכות ביותר שמתפללים בבית הכנסת (מלבד יום כיפור), הדבר נובע בשל נוסח תפילה ארוך מהרגיל, ובעיקר בשל תוספות אמירת פיוטים ששולבו בתוך התפילות, בנוסף תפילות אלו בדרך כלל נאמרות במתינות ובניגונים מיוחדים.
._The_Holiday_Series,_Rosh_Hashanah_(1948),_New_Canaan,_CT.jpg)
ההוספות והשינויים בתפילת שמונה עשרה
ההוספות בכל עשרת ימי תשובה
בתפילות עשרת ימי תשובה ישנם מספר שינויים והוספות בתפילת העמידה, שינויים אלה קיימים אף בתפילות ראש השנה, שכן ימי ראש השנה הם בכלל עשרת ימי תשובה.
בתלמוד בבלי מוזכרים שני שינויים: הראשון בחתימת ברכת קדושת השם 'המלך הקדוש' והשני בחתימת ברכת המשפט - המלך המשפט, וכך אמרו בתלמוד:
כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט, חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט.
בזמן הגאונים הנהיגו להוסיף בעשרת ימי תשובה עוד הוספות מעניין ימי הדין[1].
- "זכרנו לחיים" בברכת אבות
- "מי כמוך" בברכת גבורות
- "ובכן תן פחדך" בברכת קדושת השם[2]
- "וכתוב לחיים" בברכת ההודאה[3]
- "בספר חיים" בברכת שים שלום
בסדר רב עמרם גאון[4] מובא לפני "וכתוב לחיים" תוספת ארוכה: "זכור רחמיך וכבוש כעסך וכלה דבר וחרב ומשחית ומגפה ויצר הרע ושנאת חינם ועבודה זרה וחלול השם וכל מחלה וכל תקלה וכל קטטה וכל גזרה רעה מעלינו ומעל כל בני בריתך" ואחר כך אומרים "ועל כולם...תמיד שמך מלכנו לעולם ועד" ואז מוסיפים "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". כך היה נהוג גם בנוסח צרפת, מנהג דומה השתמר בנוסח איטליה. לפי מנהג אשכנז אומרים את הנוסח "זכור רחמיך" בחזרת הש"ץ של מוספי ראש השנה, ושל תפילות יום כיפור לפני "וכתוב לחיים".
היו מהגאונים שהתנגדו להוספות אלו[5], משום שהם נוגדים את הכלל שאין אומרים בקשות בג' ברכות ראשונות וג' ברכות אחרונות, והיו שהנהיגו כפשרה לומר זאת רק בראש השנה וביום הכיפורים, אולם למעשה נהוג לאמרם בכל עשרת ימי תשובה. חוץ מ"ובכן תן פחדך" שכנראה בשל ארכו נהוג ברוב קהילות ישראל לאמרו רק בראש השנה ויום כיפור[6] אמנם בנוסח הרמב"ם וכן מנהג תימן וארם צובא נהוג לאמרו כל עשרת ימי תשובה.
ברכת קדושת השם
בברכת אתה קדוש יש שנהגו להוסיף קטע זה, (גם אצל מי שלא נהג להוסיף "ובכן תן פחדך") "קדוש אתה ונורא שמך ואין אלו-ה מבלעדיך"[7] יש קהילות שאמרו נוסח זה במקום הנוסח הרגיל של ברכת "קדושת השם", ויש שאמרו נוסח אחר "לדור ודור המליכו לאל".
בכל הנוסחאות מוסיפים בחתימה את הפסוק "ויגבה ה' צבא-ות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה". ומקדימים לו "ככתוב" או "ונאמר".
מלכויות, זכרונות ושופרות
ערך מורחב – מלכויות זכרונות ושופרות
בתפילת מוסף של ראש השנה מברכים תשע ברכות בניגוד לתפילת מוסף בשבת ויום טוב שהיא של שבע ברכות, מוסיפים את אמירת מלכויות זכרונות ושופרות. נוסח הברכות נתקן בידי רב ונקרא "תקיעתא דבי רב"[8].
מקור ההוספה הוא על פי האמור בגמרא[9] "אמר רבה, אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה - בשופר". ברכת מלכויות, מציינת את המלכת הא-ל, ברכת זכרונות, את העלאת זכרונם של ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, וברכת שופרות מציינת את מצות תקיעת שופר. לפי המנהג המקובל משלבים את ברכת המלכויות יחד עם ברכת "קדושת היום", כדעת רבי עקיבא[10].
בתוך כל אחת מהברכות אומרים לפחות עשרה פסוקים הקשורים לנושא הברכה, שלשה פסוקים מהתורה שלושה מהכתובים ושלושה מהנביאים, ומסיימים בפסוק נוסף מהתורה.[11]
ותערב
- ערך מורחב – ותערב
בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בברכת העבודה "ותערב עליך עתירתנו כעולה וכקרבן. אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים. ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות", ויש שנהגו גם לחתום "שאותך לבדך ביראה נעבוד" נוסח זה הוא למעשה חתימתה של ברכת העבודה בזמן הבית ובנוסח הארצישראלי הקדום[12].
תפילות ופיוטים שונים
פיוטים בנוסח אשכנז
באשכנז הקדומה, נהגו בחלק מן הקהילות להוסיף פיוטי מערבית כמו בשאר ימים טובים. מנהג זה נתבטל בתקופה קדומה יחסית, ונשאר רק בקהילת וורמייזא.[13]
בקהילות אשכנז נהוג להוסיף בברכות קריאת שמע ובחזרת הש"ץ פיוטים שונים, הפיוטים התחברו בתקופות קדומות מאוד, ומכונים בשמות לפי מקומם בתפילה: "יוצר" "אופן" "מגן" "מחיה" "סילוק"[14] ועוד. הפיוטים הנאמרים בברכות מלכויות זכרונות ושופרות נקראים "תקיעתות"[15].
כיום מקובל ברוב קהילות יוצאי מזרח אירופה שלא לומר פיוטים בתוך ברכות קריאת שמע, או בתוך הקדושה, ואף בפיוטי חזרת הש"ץ מדלגים על פיוטים רבים.
בין הפיוטים הנאמרים בחזרת הש"ץ נמצאים:
- בברכת קדושת השם של תפילת שחרית - אדירי איומה יאדירו בקול ביום הראשון, ו"מלך עליון אמיץ המנושא" ביום השני.
- בברכת קדושת השם של תפילת מוסף - מלך עליון אל דר במרום ביום הראשון, ונתנה תוקף, וכל מאמינים וויאתיו כל לעבדך בשני הימים.
- לאחר התקיעות שבסיומה של כל אחת מברכות מלכויות זכרונות ושופרות - היום הרת עולם וארשת שפתינו.
פיוטים בנוסח הספרדים
בקהילות ספרד נוהגים לומר בליל ראש השנה את הפיוט אחות קטנה, ולפני תקיעת שופר אומרים את הפיוט עת שערי רצון להפתח. ביום השני של ראש השנה אומרים בערבית את הבתים האחרונים של הפיוט בת אהובת אל (הבתים המתחילים במילים "חון תחון"), ולפני התקיעות את הפיוט אם אפס רבע הקן
אבינו מלכנו
- ערך מורחב – תפילת אבינו מלכנו
אחרי התפילה אומרים בראש השנה את התפילה הקדומה[16] אבינו מלכנו.[17] למנהג אשכנז, אין אומרים אותה בשבת.
תשליך
- ערך מורחב – תשליך
יש הנוהגים לומר בראש השנה תפילה מיוחדת הנקראת תשליך ונאמרת כמקובל על המים. וכוללת מספר פסוקים. כיום נהוג לומר עם תפילה זו תפילה נוספת שמקורה בספר חמדת ימים. אולם יש הנמנעים מלומר תפילה זו.
הנני העני ממעש
- ערך מורחב – הנני העני ממעש
בקהילות אשכנז נהוג שהחזן אומר לפני תפילת מוסף את הפיוט, "הנני העני ממעש",[18] ובקצת מקומות הוא נאמר (בלחש) גם על ידי החזן לשחרית קודם ברוך שאמר.[19]
מנהגים שונים בתפילות ראש השנה
ישנם מנהגי תפילה מיוחדים הנוהגים רק בתפילות ראש השנה.
- בתפילת עלינו לשבח נוהגים להשתחוות באמירת "ואנחנו כורעים", יש הנוהגים בכריעה על הברכים ויש הנוהגים בהשתטחות מלאה – "פישוט ידיים ורגלים".[20]
- בניגוד לכל ימי השנה בהם מתפללים תפילת שמונה עשרה בלחש דווקא, יש הנוהגים בראש השנה להתפלל בקול רם.[21]
- יש מבני אשכנז הנוהגים להתפלל את תפילות ראש השנה בכריעה,[22] גם זאת בניגוד להלכה והמנהג בשאר ימות השנה.[23]
- יש הנוהגים ללבוש בתפילות ראש השנה קיטל - מלבוש מיוחד מבד לבן, ואחרים נוהגים שרק החזן, התוקע ו'המקריא' לובשים קיטל.
- לפי נוסח הרמב"ם (וכן הוא מנהג תימן בלדי) בתפילת מוסף אין לחש, אלא שליח הציבור אומר את התפילה בקול רם. הסיבה לכך היא אריכות התפילה, והקושי בלכוון לאורך כל התפילה[24].
קישורים חיצוניים
- מחזור לראש השנה נוסח אשכנז מהדורת דניאל גולדשמידט.
- מחזור רעדלהיים ליום ראשון ראש השנה וליום שני לפי נוסח אשכנז המערבי.
- מחזור רעדלהיים ליום ראשון ראש השנה וליום שני לפי נוסח אשכנז המזרחי.
- מחזור תפילת ישרים לראש השנה לפי נוסח הספרדים.
- מחזור קמחא דאבישונא מאת רבי יוחנן טריויש בנוסח איטליה.
- מחזור לראש השנה נוסח קארפינטראץ הוא נוסח פרובאנס
- מחזור לראש השנה נוסח ארם צובא.
- מאיר בר־אילן, השינויים בתפילות ראש השנה: משנת ראש השנה ד', ז', סידרא, י"ג (תשנ"ז), עמ' 25–46
- הערך "ראש השנה#בתפילות ובברכות", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
מוסף ראש השנה - דודי קאליש, אהרלה סאמט, מוטי ויזל, מקהלת מלכות, יענקי לנדאו, סרטון באתר יוטיוב.
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ סדר רב עמרם גאון סדר ראש השנה, תשובות הגאונים שערי תשובה סימן קנא, תוספות, מסכת ברכות, דף יב עמוד ב, ד"ה והלכתא
- ^ אולם יש שטענו ש'ובכן תן פחדך' אינו מתקנת הגאונים, אלא שריד מברכת 'מלכויות' שנאמרה לדעת רבי יוחנן בן נורי בברכת קדושת השם, ראה רבי בצלאל הכהן מוילנה בסוף ספר זבחי תרועה על תפילת ראש השנה, וכן אצל גולדשמידט מבוא עמ' כ' הערה 13.
- ^ לפי נוסח אשכנז ונוסח ספרד מוסיפים תוספת זו בין "לעולם ועד" ל"וכל החיים" ולמנהג הספרדים מוסיפים אותה לאחר "וכל החיים יודך סלה" לפני "ויהללו ויברכו".
- ^ מהדורת פרומקין עמוד קמ"ז
- ^ שערי תשובה סי׳ קנ"א, מחזור ויטרי עמ' 362 ואילך, שבלי הלקט ועוד.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ב', הלכה י"ט
- ^ סדר רב עמרם גאון. וזהו חלק מנוסחה הקדום של ברכת קדושת השם. ספרי וזאת הברכה שמג
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה ג'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף לד עמוד ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף לב עמוד א
- ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, חלק א' (ראש השנה), עמ' 241 ואילך.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ו'
- ^ המהרי"ל מביא כמה טעמים למנהג זה, עיין ספר מהרי"ל תפלת ראש השנה.
- ^ הפיוט המפורסם נתנה תוקף הוא "סילוק".
- ^ דניאל גולדשמידט, מבוא למחזור לימים הנוראים, ראש השנה עמוד מד, באתר אוצר החכמה
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כד עמוד ב.
- ^ ראו י.מ. אלבוגן 'התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית', עמ' 111-112.
- ^ נדפסה לראשונה בסדור ר' נפתלי הירץ טרייבש, טינגן ש"כ.
- ^ עיין בערך הנני העני ממעש.
- ^ מנהג הגר"א. מעשה רב החדש סי' ט"ז.
- ^ אולם לדעת הגר"א אין להתפלל בקול רם כמו בכל השנה. ביאור הגר"א סי' תקפ"ב ס"ק כ"ב, ומעשה רב אות ר"ג.
- ^ תוספות ברכות י"ב ע"ב ד"ה כרע, וראו תוספות רבינו פרץ שם, טור ושולחן ערוך סי' תקפ"ב סעיף ד'.
- ^ אולם לדעת הגר"א אין לכרוע. מעשה רב אות ר"ג.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ח', הלכה י', ובתשובותיו העיד שכן המנהג, ראו תשובות הרמב"ם חלק ב, עמוד 473, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד) וראו על מנהג תימן אצל ד"ר משה גברא מחקרים בסידורי תימן כרך ד תפילות ראש השנה ויום כיפור עמוד 154 (בני ברק תש"ע)