מלכי שוודיה

סמל המלוכה השוודית

המונרך השוודי הוא על פי חוק ראש המדינה של ממלכת שוודיה. בעוד שבעבר המלך השוודי החזיק בכח אבסולוטי על הממלכה, כיום מדובר בתפקיד שברובו סמלי. מאז שנת 1810 המלך השוודי משתייך לשושלת ברנדוט, כאשר המלך המכהן כיום הוא קרל השישה עשר גוסטב, המולך בממלכה מאז שנת 1973.

היסטוריה

התיעוד המוקדם ביותר למלך שוודי מופיע בחיבור "גרמניה" של ההיסטוריון הרומאי טקיטוס משנת 100 לספירה, שמזכיר אדם בשם "מלך הסווינס" (Suiones), שהיו שבט חזק באותה התקופה שישב בדרום שוודיה של היום. אולם לאור מחסור במקורות היסטוריים אמינים לפני המאה ה-11 נהוג להתחיל את רשימת מלכי שוודיה בסוף המאה ה-10 עם המלך אריק המנצח ובנו אולוף סקטקונונג, שהיו המלכים השוודים הראשונים שהוטבלו לנצרות. לפניו הוזכרו מלכים רבים במספר כתבים, בעיקר בסאגות, אולם מהימנותם כמקורות היסטוריים מוטלת בספק.

לאורך כל השנים היו למלך שוודיה סמכויות שלטוניות מעטות. לרוב הוא שימש כשר המלחמה, שופט עליון וכראש הכניסה במקדש באופסלה. בעוד שעד 1250 היה מלך שוודיה ראש לאוסף של שבטים ונחלות פיאודליות בעלות מגנאטים חזקים, הרי שלאחר הצלחת תנועת הפולקונג (Folkung) בהנהגתו של בירגר יארל ובתמיכת האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, חל שינוי לכיוון איחוד האומה תחת הכתר וחוק הכנסייה הקתולית. בנו של בירגר, מגנוס השלישי, מלך שוודיה, היה למלך השוודי הראשון שאיחד תחתיו את האומה.

המספור המבולבל משהו של המלכים השוודים נובע מאותה הסיבה: במאה ה-16 המלכים אריק הארבעה עשר וקרל התשיעי אימצו את המספור שלהם לפי ההיסטוריה הדמיונית של השוודים והגותים שנכתבה בשנת 1554 על ידי הארכיבישוף יוהנס מגנוס. למרות העדר הבסיס ההיסטורי למספור זה (לפי הרישומים ההיסטוריים המקובלים היו רק חמישה מלכים שוודים בשם אריק לפני אריק הארבעה-עשר ורק שני מלכים בשם קרל לפני קרל התשיעי) הוא נותר כמספור המקובל במונרכיה עד ימינו.

בנוסף לרשימת המלכים המוצגת כאן, בין השנים 1599 ל-1660 טענו מלכי האיחוד הפולני-ליטאי את הכתר השוודי למרות הדחתו של המלך זיגמונט השלישי. מרבית המלכים השוודים היו גברים אולם במהלך ההיסטוריה שוודיה נשלטה על ידי שלוש נשים שמלכו בממלכה: מרגרטה (1389-1412), כריסטינה (1632-1654), ואולריקה אלאונורה (1718-1720). נשים אלו מלכו יחד עם בעליהן או כתוצאה מכך שלא היה שום יורש זכר לממלכה. עם זאת בשנת 1980 הוחלט לשנות את חוקי ירושת הכתר השוודי כך שיורש העצר יהיה הילד הבכור של המונרך המכהן, בין אם זכר או נקבה. החוק שונה על מנת לאפשר לויקטוריה, בתו הבכורה של קרל השישה עשר, לרשת את כס המלוכה עם מותו של אביה.

רשימת מלכי שוודיה

שושלת מונסו

שושלת מונסו, הנקראת גם שושלת ינגלינג, שושלת אופסלה או השושלת הישנה, הייתה שושלת המלכים הראשונה של שוודיה שלה סימוכים היסטוריים. ניתן למצוא מידע מקיף על שושלת זו בסאגות אולם המלכים המוזכרים בהן לפני המאה ה-10 נחשבים לאגדתיים לגמרי או לפחות אגדתיים בחלקם.

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
אריק סגרסל "אריק המנצח"		970	995	מלך יחד עם בנו אולוף
אולוף סקטקונונג		995	1022	מלך יחד עם אביו אריק המנצח
אנונד יקוב		1022	1050
אמונד הזקן		1050	1060

שושלת סטנקיל ובני זמנה

שושלת סטנקיל מוצאה באזור וסטרה ייטלנד ונקראת על שם המלך הראשון מהשושלת.

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
סטנקיל		1060	1066	ירש את המלך הקודם, אמונד, מתוקף נישואיו לבתו
אריק סטנקילסון		1066	1067	בנו של המלך סטנקיל
אלסטן סטנקילסון		1067	1070	אחיו של אריק סטנקילסון
אנונד גרדסקה		1070	1070	הגיע ככל הנראה מרוס הקייבית ומלך על סביאלנד (מרכז שוודיה של היום)
האקאן הראשון "האקאן האדום"		1070	1079	עד לשנת 1075 מלך רק על אזור יטאלנד ולאחר מכן על כל שוודיה
אינגה הזקן		1079	1084	בנו של המלך סטנקיל
סוון המקריב		1084	1087	גיסו של אינגה הזקן, החליף אותו כמלך לאחר שאינגה הנוצרי סירב לבצע את הקרבנות הפגנים המסורתיים במקדש אופסלה
אינגה הזקן		1087	1105	חזר לשלטון לאחר שדאג לרציחתו של המלך סוון המקריב
פיליפ אלסטנסון		1105	1118	בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו אינגה הצעיר
אינגה הצעיר		1105	1125	בנו של המלך הלסטן, מלך יחד עם אחיו פיליפ
ראגנוולד		1125	1126	נבחר כמלך במזרח שוודיה אך כשניסה לכבוש את מערב שוודיה נרצח על ידי התושבים המקומיים שבחרו במקומו כמלך את הנסיך הדני מגנוס.
מגנוס הראשון		1125	1130	בנו של נילס, מלך דנמרק ורעייתו מרגרטה, שהייתה בתו של המלך אינגה הזקן

שושלת סוורקר ושושלת אריק

לאחר היכחדותה של שושלת סטנקיל בשנת 1130 פרצה בממלכה מלחמת אזרחים בין שושלת סוורקר מהמזרח ושושלת אריק מהמערב, שהחליפו ביניהן את כס המלוכה מספר פעמים במהלך המאות ה-12 וה-13.

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
סוורקר הזקן		1130	1156	בעל אדמות חשוב במערב שוודיה ומייסד שושלת סוורקר
אריק התשיעי "אריק ה"קדוש""		1156	1160	מייסד שושלת אריק
מגנוס השני		1160	1161	צאצא דני רחוק של שושלת סטנקיל, רצח את אריק ה"קדוש" באופסלה ב-18 במאי 1160
קרל השביעי		1161	1167	בנו של המלך סוורקר הזקן
קנוט הראשון		1167	1196	בנו של אריק ה"קדוש"
סוורקר השני "סוורקר הצעיר"		1196	1208	בנו של המלך קרל השביעי
אריק העשירי "אריק השורד"		1208	1216	בנו של המלך קנוט הראשון
יוהאן הראשון		1216	1222	בנו של המלך סוורקר השני
אריק האחד עשר "אריק הצולע"		1222	1229	בנו של המלך אריק העשירי
קנוט השני "קנוט הגבוה"		1229	1234	ככל הנראה נינו של אריק ה"קדוש"
אריק האחד עשר		1234	1250

שושלת ביילבו

שושלת ביילבו, הידועה גם בשם שושלת פולקונג, הייתה בית אצולה שרבים מחבריו החזיקו בתואר "יארל" (Jarl), שהיה מעין משנה למלך שוודיה, בין המאות ה-11 ל-13. חברי השושלת נישאו במהלך השנים לכל משפחות המלוכה בסקנדינביה עד שבשנת 1250, לאחר מותו של המלך אריק האחד עשר ללא יורש, נבחר להחליפו ולדמאר, המלך הראשון משושלת זו, אולם השליט בפועל היה אביו, העוצר בירגר יארל.

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
ולדמאר		1250	1275	בנם של אחותו הצעירה של המלך אריק האחד עשר ובירגר יארל
מגנוס השלישי		1275	1290	אחיו של המלך ולדמאר
בירגר		1290	1318	בנו של המלך מגנוס השלישי
מגנוס הרביעי		1319	1364	אחיינו של המלך בירגר ונכדו של הוקון החמישי, מלך נורווגיה. נבחר בגיל 3 כמלך שוודיה וכן כמלך נורווגיה (תחת השם מגנוס השביעי) תחת העוצרות של אמו וסבתו.
אריק השנים עשר		1356	1359	בנו של מגנוס הרביעי, מרד באביו ומלך על מרבית דרום שוודיה
האקאן השני		1362	1364	בנו של מגנוס הרביעי, מלך יחד עם אביו בשוודיה וכמו כן כיהן כמלך נורווגיה (תחת השם הוקון השישי)

שושלת מקלנבורג

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
אלברכט		1364	1389	בנה של אחותו של המלך מגנוס הרביעי, פלש לממלכה לבקשתה של האצולה השוודית וגרם למלחמת אזרחים של שמונה שנים

תקופת איחוד קאלמאר

בשנת 1389 הדיחה מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק, אלמנתו של הוקון השני, את המלך אלברכט מכס המלוכה השוודי. כיורשת לכס המלוכה הדני, הנורווגי והשוודי היא איחדה את תחת שביטה את כל סקנדינביה וכן את איסלנד, גרינלנד, איי פארו, איי שטלנד ואיי אורקני. איחוד זה, שנקרא איחוד קאלמאר, עמד למעלה ממאה שנה עד לשנת 1523.

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
מרגרטה		1389	1412	אלמנתו של האקאן השני, כמו כן מלכת דנמרק ונורווגיה.
אריק מפומרניה (אריק השלושה עשר)		1396	1434	אחיינה הגדול של המלכה מרגרטה, החל למלוך בפועל בשלוש הממלכות למעשה רק לאחר מותה. במהלך כהונתו הוא הודח.
אנגלברקט אנגלברקטסון		1435	1435
אריק מפומרניה (אריק השלושה עשר)		1435	1436	הודח בינואר 1436.
אנגלברקט אנגלברקטסון		1436	1436	כהונה שנייה.
קרל השמיני		1436	1436
אריק מפומרניה (אריק השלושה עשר)		1436	1439	כהונה שלישית, אשר בתומה הודח בפעם האחרונה ב-1439.
קרל השמיני		1439	1440	כהונה שנייה. בשנים אלו שימש עוצר הממלכה ולא הוכתר כמלך עדיין
כריסטופר מבוואריה		1441	1448
בנגט יונסון ונילס יונסון		1448	1448	עוצרים
קרל השמיני		1448	1457	כהונה ראשונה כמלך
יונס בנגטסון ו-אריק אקסלסון		1457	1457	עוצרים
כריסטיאן הראשון		1457	1464
קרל השמיני		1464	1465	כהונה שנייה כמלך
יונס בנגטסון		1465	1466	עוצר
אריק אקסלסון		1466	1467	כהונה שנייה כמלך
קרל השמיני		1467	1470	כהונה שלישית כמלך
סטן סטורה הזקן		1470	1497	עוצר
האנס		1497	1501
סטן סטורה הזקן		1501	1503	עוצר
סבנטה נילסון		1504	1512	עוצר
אריק ארבידסון טרול		1512	1512	עוצר
סטן סטורה הצעיר		1512	1520	עוצר
כריסטיאן השני		1520	1521	ידוע לשמצה כמלך שביצע את טבח סטוקהולם ב-1520. הודח על ידי המלך גוסטב ואסה במלחמת העצמאות השוודית.

שושלת ואסה

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
גוסטב הראשון		1521	1560	בין השנים 1521–1523 כיהן כעוצר.
אריק הארבעה עשר		1560	1568
יוהאן השלישי		1568	1592
זיגימונד		1592	1599
קרל התשיעי		1599	1611	בין השנים 1599–1604 כיהן כעוצר
גוסטב השני אדולף		1611	1632
כריסטינה		1632	1654

שושלת פפאלץ צווייבריקן

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
קרל העשירי גוסטב		1654	1660
קרל האחד עשר		1660	1697
קרל השנים עשר		1697	1718
אולריקה אלאונורה		1718	1720

שושלת הסן-קאסל

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
פרדריק הראשון		1720	1751

שושלת הולשטיין-גוטורפ

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
אדולף פרדריק		1751	1771
גוסטב השלישי		1771	1792
גוסטב הרביעי אדולף		1792	1809	בין השנים 1792–1796 כיהן בשמו דודו כעוצר
קרל השלושה עשר		1809	1818

שושלת ברנדוט

שם	תמונה	משנת	עד	הערות
קרל הארבעה עשר		1818	1844
אוסקר הראשון		1844	1859
קרל החמישה עשר		1859	1872
אוסקר השני		1872	1907
גוסטב החמישי		1907	1950
גוסטב השישי אדולף		1950	1973
קרל השישה עשר גוסטב		1973	מולך

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מלכי שוודיה בוויקישיתוף