ממלכת קרנארו האיטלקית
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| עיר בירה | פיומה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | כיבוש העיר על ידי גבריאלה ד'אנונציו | ||
| הקמה | 12 בספטמבר 1919 | ||
| פירוק | חוזה רפאלו | ||
| פירוק | 12 בנובמבר 1920 | ||
| ישות קודמת |
 העיר החופשית רייקה | ||
| ישות יורשת |
מדינת פיומה החופשית | ||
ממלכת קרנארו האיטלקית (באיטלקית: Reggenza Italiana del Carnaro) הייתה מדינה קצרת ימים שהוקמה בעיר פיומה (כיום רייקה, קרואטיה) בראשות גבריאלה ד'אנונציו בין השנים 1919–1920.
היסטוריה
בשנות מלחמת העולם הראשונה סבלה רייקה קשות מהמצור הימי שהוטל על מצר אוטרנטו בדרום הים האדריאטי ונמלה שותק. ב־1915 נחתמה בחשאי ברית לונדון אשר הסדירה את הצטרפותה של איטליה למדינות ההסכמה, והבטיחה לה, לאחר הניצחון, את דלמטיה ואת איסטריה, אך לא את רייקה. עם תבוסתה של האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמה, התעוררה שאלת מעמדה הבינלאומי של רייקה אשר הייתה עיר חופשית משך כ־140 שנה, כמעט ללא הפסקה. הן איטליה והן ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים טענו לבעלות בעיר.
המצב בעיר החל גולש לאנרכיה, ובנובמבר 1918 הוצבו בה כוחות בריטים, צרפתים ואמריקאים. נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון, ששימש בורר בסכסוך, הציע כי רייקה תהיה למדינה חופשית ואף העלה את הרעיון שחבר הלאומים יקים בה את משכנו, אך ב־1919 הוחלט בועידת פריז על מסירתה של העיר לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. בתגובה להחלטה, נכנס גבריאלה ד'אנונציו, משורר ולוחם איטלקי פשיסט, אל העיר ביום 12 בספטמבר 1919 בראש כוח צבאי, וגירש את הכוח הבינלאומי ששהה בה. מטרתו של ד'אנונציו הייתה לספח את העיר לממלכת איטליה, אך הממשל האיטלקי לא שיתף עמו פעולה ואף דרש את כניעתו. עקב כך הקים ד'אנונציו, שנה מאוחר יותר, ב־8 בספטמבר 1920, את "ממלכת קרנארו האיטלקית" (Reggenza Italiana del Carnaro), שנקראה על שמו האיטלקי של מפרץ קוורנר. בכך נפתחה תקופת בת שני עשורים בהם הייתה רייקה לעיר ספר שקו גבול בינלאומי חוצה אותה. המדינה החדשה אימצה חוקה שהיוותה השראה לחוקה של איטליה הפשיסטית בתקופתו של מוסוליני, וד'אנונציו הכריז על עצמו כדיקטטור שנשא בתואר דוצ'ה. המדינה החדשה ששלטה בפועל בשטח של כ־675 קמ"ר, לא זכתה להכרה בינלאומית מאף מדינה.
במקביל, ב־12 בנובמבר 1920, נחתם הסכם רפאלו בין איטליה לממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, ולפיו יועדה רייקה להיות למדינה חופשית כפי שהציע וילסון. ההסכם קבע כי המדינה החדשה תהיה מדינה עצמאית דה פקטו משך שנה ודה יורה משך ארבע שנים. ד'אנונציו התעלם מהסכם רפאלו ולבסוף אף הכריז מלחמה על איטליה עצמה. לאחר הפצצה מן הים על ידי הצי האיטלקי והתערבות כוח צבאי יבשתי בקרבות "חג המולד העקוב מדם" (Natale di sangue), נכנע ד'אנונציו ב־30 בדצמבר 1920. שבעת ימי הלחימה גבו את חייהם של 39 לוחמים משני הצדדים ושל חמישה אזרחים. בכך בא הקץ על ממלכת קרנארו האיטלקית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
