מנדל כהן
ערך זה עוסק בנגר ירושלמי. אם התכוונתם לכימאי במכון ויצמן, ראו 
מנדל כהן (1895 - כ"ב באב תש"ל, 24 באוגוסט 1970) היה נגר ירושלמי ידוע, ראש ארגון האומנים ובעלי המלאכה. אחיו הצעיר, אברהם כהן, היה איש מערכת הביטחון ודיפלומט.
ביוגרפיה
ראשית חייו
כהן נולד בירושלים להוריו דוד ורוחה כהן (לבית אברהם יצחק לוי ממזכרת בתיה). הוא למד בתלמוד התורה של ישיבת עץ חיים (שפעל באותה תקופה בחצר החורבה ולאחר מכן בבית הספר למל. מאוחר יותר למד בבית המדרש למורים בירושלים, בתקופה זו למד גרמנית וצרפתית והתקרב לתרבות החילונית.
בזמן מלחמת העולם הראשונה גויס כהן לצבא העות'מאני ושירת כמתורגמן במפקדת הצבא בבאר שבע. בתום המלחמה החל לעסוק בהוראה, בעיקר בתחום המלאכה.
פעילותו כנגר
לאחר שנות הוראה החליט כהן להתפרנס מנגרות, מקצוע בו עסקו אביו וסבו. הוא הקים נגריה גדולה בירושלים ופעל גם בתחומים שונים המשיקים לעבודה זו.
נגרייתו של מנדל כהן - "החרש", הייתה הגדולה והמפורסמת שבין הנגריות בירושלים. ראשית פעולתה הייתה בשכונת "נחלת שבעה", בעורף בתי פיינגולד ולפני מלחמת העצמאות עברה לשכונת תל ארזה. נגרייה זו ביצעה עבודות נגרות במבני ציבור חשובים בירושלים ובהם ארמון הנציב, מוזיאון רוקפלר, בניין ימק"א ובית הדואר המרכזי.
החל משנת 1937, בעקבות פגישה עם המלך עבדאללה הראשון בבית הנציב העליון ארתור ווקופ, עבד כהן במשך עשר שנים בחצרו של המלך בעבר הירדן. עבודתו החלה מבניית רצפת פרקט בארמון המלך בעמאן והמשיכה במערכת יחסים ארוכה במסגרתה בנה, שיפץ וריהט ארמונות ברחבי עבר הירדן. בתקופה זו הצטרף אליו גם אחיו הקטן - אברהם. על תקופה זו ועל מערכת יחסיו עם עבדאללה וחצרו, כתב כהן ספר בשם: "בחצר המלך עבדאללה" (ראו ב"לקריאה נוספת").
מומחיותו הגדולה של כהן הייתה בעבודות בעצי זית ובעיקר במלאכת שיבוץ של פיסות עץ קטנות. אחת מעבודתיו הגדולות בעצי זית היא ריהוט בית הכנסת "בית הכנסת אוהבי ציון" בירושלים, במיוחד ארון הקודש שעיצב האמן זאב רבן ושכהן בנה מתשליבים של פיסות עץ זית.[1]
פעילות ציבורית
בנוסף לעבודתו כנגר אומן היה כהן פעיל ציבור בתחומים הקשורים לעבודתו. הוא היה ממייסדי הירחון המקצועי "הנגר", שנועד לעוסקים בחרושת העץ והמקצועות הקרובים אליה, היה ממקימי 'קופת מלווה וחסכון ופעל בארגון בעלי המלאכה בירושלים. כמו כן, עסק בחידוש מילים ומונחים עבריים בתחום חרושת העץ.
לקריאה נוספת
- מנדל כהן, בחצר המלך עבדאללה, אחרית דבר מאת חנוך ברטוב, תל אביב: עם עובד, תש"ם 1980.
- נירית שלו-כליפא, "מנדל כהן, 'הנגר הנאור': הגות, יצירה וחזון עץ הזית", מותר, 13 (תשס"ו), עמ' 69–74.
קישורים חיצוניים
- מנדל כהן, באתר "אומנות"
- בית הכנסת אוהבי ציון, באתר "היו ימים"
- מרדכי אשל, הנגר הירושלמי, סגולה, 9 (שבט תשע"א, פברואר 2011), עמ' 54–63
מנדל כהן מספר על עבודתו בארמון המלך עבדאללה הראשון, מלך ירדן, סרטון באתר יוטיוב, "בצרור אחד" בהנחיית יעקב בן-הרצל, קול ישראל- יוסף פרידלנדר, המלך עבדאללה והיהודים, דבר, 23 באוקטובר 1980 (עם הופעת זיכרונותיו)
- מנדל כהן ז"ל, מעריב, 25 באוגוסט 1970
- יצחק דויטש, היעלה הכורת על עץ הזית?, חרות, 27 ביולי 1956
- חיים מס, המפיח חיים בבולי-עץ, חרות, 4 ביולי 1958, המשך
- יהודה האזרחי, "שימששו – זה איננו חרסינה!", מעריב, 22 באוקטובר 1961
- שלמה נקדימון, המלך עבדאללה ביקש להיות מלך היהודים בממלכת סוריה, חרות, 6 בספטמבר 1964, המשך
- א. משיח, דמויות בירושלים | הכהן הגדול בממלכת עץ הזית, חרות, 14 בנובמבר 1965
- משה אלון, אמן עץ הזית, דבר, 27 בספטמבר 1966
- יוסף צוריאל, שריפה ביום ההולדת, מעריב, 28 באוקטובר 1966
מפרי עטו:
- בחצר המלך עבדאללה, מעריב, 20 במאי 1980, המשך
הערות שוליים
