מנואל מוניוס בוררו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מנואל מוניוס בוררו
Manuel Muñoz Borrero
לידה 4 בפברואר 1891
קואנקה שבאקוודור
פטירה 5 באוקטובר 1976 (בגיל 85)
מקסיקו
מדינה אקוודור
מידע חסיד אומות העולם
תאריך הכרה 23 ביוני 2011
מקום ההכרה יד ושם
מספר היהודים שהציל כ-100

מנואל מוניוס בוררוספרדית: Manuel Muñoz Borrero; ‏4 בפברואר 18915 באוקטובר 1976) היה דיפלומט שייצג את אקוודור בשוודיה בתקופת מלחמת העולם השנייה, והוכר כחסיד אומות העולם.

קורות חיים

בוררו נולד בקואנקה שבאקוודור בשנת 1891. כמו אביו לפניו, הצטרף מנואל לשירות החוץ של ארצו וב-1931 מונה לקונסול אקוודור בסטוקהולם. בנוסף לספרדית, דיבר גם צרפתית ואנגלית וידע גרמנית בסיסית. בבית הספר למד לטינית ובשוודיה למד שוודית.

בעקבות המהפכה הפוליטית באמצע שנות ה-30, שנבעה מהשפל הגדול והתבטאה בחוסר יציבות פוליטית ממשלת אקוודור ביטלה את תפקידו הקונסולרי של בוררו שזוהה כבעל דעות ימניות. עם זאת, בוררו המשיך לעבוד כקונסול דה פקטו, בלי שקבל עבור המשרה תמורה כספית.[1]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים

ב-1941 העביר ד"ר בוררו באמצעות הקונסוליה של צ'ילה (מאחר שלאקוודור לא הייתה נציגות דיפלומטית בטורקיה) כ־80 דרכונים לאיסטנבול לחלוקה לאזרחים פולנים, רובם יהודים. בשל פעילותו זו, שלא בוצעה על דעת ממשלתו, בוררו פוטר ממשרתו על פי צו נשיאותי מינואר 1942. ממשלת אקוודור הודיעה לממשלת שוודיה על פיטוריו, אך לא שלחה נציג אחר במקומו. ד"ר בוררו פנה למשרד החוץ וביקש לערער על פיטוריו, אך לא נענה. השוודים לא מילאו אחר בקשת אקוודור להחרים את הארכיון של הקונסוליה, וכך נשארו ברשותו של בוררו חותמות וטפסים רשמיים של ארצו.

בשלב זה פנו לבוררו מנהיגים יהודים שוודים, ובהם הרב אברהם ישראל יעקובסון והילל סטורץ', בבקשה להנפיק דרכונים נוספים ליהודים באירופה הכבושה על מנת שיהודים נוספים יזכו להגנה היחסית מפני שילוחים למזרח, לה זכו בעלי אזרחות לטינו-אמריקאית. ד"ר מוניוס בוררו נענה לבקשה, והחל להנפיק דרכונים על פי רשימות שקיבל מן המנהיגים היהודיים, וזאת על אף שנאסר עליו לעשות שימוש כלשהו בציוד הקונסוליה. בשל כך, נחקר על ידי משטרת שוודיה והושם תחת מעקב של השירותים החשאיים שלה. מתן הדרכונים היה מנוגד להנחיות ממשלת אקוודור, שהנחתה את הנציגויות שלה למנוע הגירת יהודים לארצם, ובכך סתם ד"ר בוררו את הגולל על סיכוייו לחזור אי פעם לשירות החוץ של ארצו.

הדרכונים של אקוודור שנשלחו משוודיה לפולין, לא הצילו בסופו של דבר את בעליהם. קבוצה אחת של יהודים בעלי אזרחויות לטינו-אמריקאיות, ובהם מי שהחזיקו בדרכונים של אקוודור, שולחה ממלון פולסקי בוורשה לברגן בלזן ומשם שולחו באוקטובר 1943 להשמדה; קבוצה אחרת של יהודים פולנים עם דרכונים זרים, ביניהם 10 בעלי תעודות של אקוודור, הועברה למחנה ויטל בצרפת, אך גם כאן הייתה זו רק הגנה זמנית, והם נשלחו לאושוויץ בסוף אפריל 1944. דרכונים של אקוודור שהונפקו בידי ד"ר בוררו נשלחו גם להולנד. דרכונים אלה זיכו את בעליהם בפטור מענידת הטלאי ומדחיית הגירוש למחנות במזרח. גם מתוך קבוצה זו נשלחו 96 למחנה הריכוז ברגן-בלזן. חלקם נספו בתנאים האיומים במחנה. אחד הדרכונים ששלח בוררו להולנד הוצג כראיה במשפטו של אדולף אייכמן בישראל.[2]

לאחר המלחמה

לאחר המלחמה מנואל בוררו לא חזר לכהן במשרתו. הוא נשאר בשוודיה עד לשנת 1964 ואז חזר לאקוודור. שם עבד ככתב מאמרים בעיתון El Tiempo ובעיתונים נוספים. הוא נפטר ב-5 באוקטובר 1976 במקסיקו.

מנואל מעולם לא סיפר לאיש, אפילו לא למקורביו, על חלקו בהצלת יהודים בשואה.[3]

הכרה והנצחה

קבוצה מקרב השורדים ההולנדים שבוררו הציל בזכות הדרכונים שהנפיק, פנתה ליד-ושם בבקשה להכיר בקונסול כחסיד אומות העולם. אחד מסיפורי ההצלה שנודעו ליד-ושם היה זה של ניצולת השואה, בטי מאייר לבית אייכנהויזר, שהיגרה מגרמניה להולנד. היא ואמה קיבלו שני דרכונים של אקוודור על שמן ונותר להן רק להדביק את תמונותיהן ולחתום. בעזרת דרכונים אלה, ניצלו בטי ואמה משילוח למזרח. הן הגיעו לברגן-בלזן ומשם יצאו בינואר 1945 ברכבת לשווייץ, במסגרת עסקת חליפין וכך שרדו את השואה.

ב-23 ביוני 2011 התקיים בבית הכנסת ביד-ושם טקס הענקת אות חסיד אומות העולם לד"ר מנואל אנטוניו מוניוס בוררו מאקוודור. את האות והמדליה קיבל בשמו בנו, לנרט בלקה. הטקס נערך בנוכחות שגריר אקוודור בישראל, שגרירת שוודיה בישראל, נכדיו של החסיד, אחיינו של החסיד, ניצולת השואה בטי מאייר לבית אייכנהויזר, בני משפחה וחברים. האות והמדליה הוענקו על ידי מנהלת מחלקת חסידי אומות העולם ביד ושם.[4]

קישורים חיצוניים

Manuel Muñoz Borrero באתר VIAF

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0