מנינגיומה
 | |
| מנינגיומה בצילום CT בשילוב עם הזרקת חומר ניגודי | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/1156552 |
| DiseasesDB | 8008 |
| MeSH | D008579 |
| OMIM | 607174 |
מנינגיומה (Meningeom) היא גידול בקרומי המוח או בחוט השדרה. מנינגיומות הן הסוג העיקרי והשכיח של גידולים במערכת העצבים, ומקורם בקרום הארכנואיד (השכבה העכבישית של קרומי המוח). רובם המכריע של גידולים אלה הם שפירים, ורק במקרים נדירים מאוד הם ממאירים [1]. קרינה מייננת (כגון צילום שיניים) היא גורם סיכון לגידולים מסוג זה.[1] אצל חלק מהחולים בגזזת בישראל, שטופלו בשנות ה-50 בהקרנות רנטגן, התפתחו מנינגיומות. מנינגיומה שאיננה מטופלת עלולה לגרום ללחץ על עצבים ולהפרעות נוירולוגיות, וכן לבצקת, להתקפים אפילפטיים ולכאבי ראש עזים.
סיבות
במרבית המקרים, התפתחות המנינגיומה ספורדית, בעוד שבחלק מהמקרים מדובר במחלה "משפחתית". אנשים אשר עברו הקרנות לגולגולת הם בסיכון לפתח סוג כזה של מנינגיומה. המוטציה הגנטית השכיחה אשר מעורבת בגידול זה היא מסוג אינאקטיבציה של הגן לנוירופיברומטוזיס 2 (מרלין) על כרומוזום 22q. יש מוטציות גנטיות נוספות- MN1, PTEN.
תסמין קליני
גידולים קטנים (פחות מ-2 ס"מ) הם לרוב ממצא מקרי לאחר המוות ללא כל סימפטום במהלך החיים. גידולים גדולים יותר יכולים לגרום לתסמינים קליניים בהתאם לגודלם ולמיקומם:
- התקפי focal seizures עלולים להופיע במקרים בהם המנינגיומות ממוקמות על הצרבלום (המוח הקטן).
- חולשה ספסטית פרוגרסיבית ברגליים וכן אי שליטה במתן השתן יכולות להיגרם על ידי גידולים אשר ממוקמים באזור האונה הפרונטו-טמפורלית, (פארא-סגיטלית)
- לחץ תוך גולגולתי עולה בסופו של דבר במנינגיומה, אולם בתדירות נמוכה יותר מאשר בגידולי גליומה.
פתוגנזה
מנינגיומה מתפתחת כתוצאה מגידול של התאים הארכנואידים, ברובם ליד הסינוסים הוורידיים המקיפים את המוח. צבעו של הגידול לרוב אפור. מבחינה היסטולוגית, התאים לרוב אחידים, בעלי נטייה להקיף אחד את השני, ולהכיל גופיפי פסמומה. לגידול יש נטייה להסתייד והוא וסקולרי מאד.
דיאגנוזה
ניתן לאבחן מנינגיומה על ידי CT, MRI או ארטריוגרפיה[2]. רמותיו של החלבון CSF גבוהות, במידה ונעשה ניקור מותני. למרות שמרבית המנינגיומות שפירות, הן יכולות להיות ממאירות, בהתאם לדירוג של WHO:
- שפיר (grade 1)- כ- 90% מהמקרים- מנינגיומה מנינגותליאלית, פיברוטית, טרנסיאלית, פסמומית, אנגיובלסטית.
- א-טיפי (grade 2)- כ- 7% מהמקרים- מנינגיומה כורואידית, מסוג clear cell, א-טיפית.
- ממאיר/אנאפלאסטי (grade 3) כ- 2% מהמקרים- מנינגיומה פפילרית, רבדואידית, אנאפלאסטית.
במחקר רטרוספקטיבי שנעשה לגבי מנינגיומות בדירוג 2 או 3 (א-טיפיות או ממאירות) נמצא כי משך הזמן הממוצע עד חזרת הגידול לגבי מנינגיומות א-טיפיות עומד על 11.5 שנה, בעוד שמשך הזמן הממוצע עד חזרת הגידול במנינגיומה ממאירה עומד על 2.7 שנים.
טיפול
במקרים בהם המנינגיומה היא קטנה וללא תסמינים נוספים, יש לעקוב אחריה בביצוע דימות לאורך התקופה- נמצא במחקר כי ל-63% מהחולים לא חל שינוי בגודלה של המנינגיומה לאחר המעקב. בפרט נמצא כי אצל צעירים יש נטייה של הגידול לגדול ולא להישאר סטטי.
ניתן להסיר את המנינגיומה בניתוח, ולגרום לריפוי מלא, במידה והגידול ממוקם באופן שטחי על פני שטח הדורה. במידה והגידול פולש לעצמות השכנות, הוצאת הגידול היא כמעט בלתי אפשרית. במידה וכל הגידול הוצא, עדיין קיימת נטייה להישנות של הגידול (כ- 9%).
ניתן לטפל באמצעות הקרנות (gamma knife למשל) במקרים בהם הגידול ממוקם סביב אזורים רגישים לניתוח. לרוב מקובל לטפל בהקרנות בנוסף על הניתוח, במיוחד כאשר הגידול מדרגה 2 או 3.
טיפולי כימותרפיה אינם נחשבים אפקטיביים מספיק לטיפול בגידול מסוג זה, ומידת האפקטיביות שלה נבחנת מחדש- כך למשל נבחן תפקידו של הידרוקסי-אוריאה באשר ליכולתו לגרום לגידול להתכווץ.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מנינגיומה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
- Merck Manual ,Meningiomas
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
