מסדר פתח
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| מדינה |
 איראן |
|---|---|
עיטור פתח (בפרסית: نشان فتح, בתרגום מילולי: עיטור הכיבוש) הוא עיטור צבאי של הכוחות המזוינים של איראן, אשר מוענק על ידי המנהיג העליון של איראן המשמש גם כמפקד העליון של הצבא.
היסטוריה ותיאור
העיטור הוענק לראשונה ב־27 בספטמבר 1989, לאחר סיום מלחמת איראן–עיראק.[1]
העיטור מציג שלושה עלי דקל מעל המסגד הגדול של חורמשהר כסמל לעמידה איתנה, יחד עם דגל איראן והמילה "פתח" בפרסית.[1][2]
נכון לשנת 2008, העיטור מחולק לשלוש דרגות:
- דרגה ראשונה – מוענקת לקצינים בכירים.
- דרגה שנייה – מוענקת לקצינים בדרגת קולונל ובריגדיר גנרל.
- דרגה שלישית – מוענקת לקצינים בדרגת לוטננט קולונל ומטה.[3]
מקבלי העיטור
מקבלי העיטור הראשונים (1989)
העיטורים הראשונים הוענקו ב־27 בספטמבר 1989, זמן קצר לאחר סיום מלחמת איראן–עיראק. שלושה מהם קיבלו את עיטור פתח בדרגה ראשונה:[4]
- מוחמד חוסיין פהמידה – נער בן 13, שנהרג בנובמבר 1980 כאשר קפץ תחת טנק עיראקי כשהוא נושא חגורת רימונים, ובלם בכך את התקדמות הטנקים.[4][5][6][7] העיטור הוענק לו לאחר מותו. דברו זכה לתהילה רבה באיראן, ואייתוללה רוחאללה ח'ומייני כינה אותו "גיבור לאומי" ו"המדריך שלנו".[6][8] משלתו של חומייני סיפקה תרמיל גב לכל תלמיד בית ספר באיראן שהראה את "הקורבן ההירואי של פהמידה מתחת לטנק ואת הרימונים בהם השתמש כדי לפוצץ את עצמו",[9] וכללה את סיפורו של פהמידה לצד סיפורם של "מרטיר" אחרים בספרי הלימוד.[10]
- מוחסן רזאאי, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית[4]
- עלי סיאד שיראזי, מפקד צבא איראן[4]
בנוסף, הוענקו 21 עיטורים בדרגה שנייה ו־29 עיטורים בדרגה שלישית.[1][4]
1990
ב-4 בפברואר 1990, 210 גברים קיבלו את העיטור. בין הנמענים נמנו:
צבא שומרי המהפכה האסלאמית
- יחיא רחים ספווי (דרגה ב')[1]
- מוחמד עלי ג'עפרי (דרגה ג')[1]
- קאסם סולימאני (דרגה ג')[1]
- עלי שמח'אני (דרגה ב')[1]
2014
2016
- עלי פדווי, מפקד משמרות המהפכה האיראניים (דרגה א')[4]
- חביבאללה סיארי, מפקד לשעבר של חיל הים של הרפובליקה האסלאמית של איראן[דרוש מקור]
2024
- עבדולרחים מוסאווי, מפקד צבא איראן[2]
- חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית[2]
- אמיר עלי חג'יזאדה, מפקד כוחות האוויר והחלל של משמרות המהפכה האסלאמית[דרוש מקור]
תאריך לא ידוע
- אכבר האשמי רפסנג'אני (דרגה א')[1]
- חסן רוחאני (דרגה ב')[1][11]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 Poursafa, Mahdi (20 בינואר 2014). گزارش فارس از تاریخچه نشانهای نظامی ایران، از «اقدس» تا «فتح»؛ مدالهایی که بر سینه سرداران ایرانی نشسته است [From "Aghdas" to "Fath": Medals resting on the chest of Iranian Commanders]. Fars News (בפרסית). נבדק ב-4 בינואר 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 "Leader awards Fath Medal to Army and IRGC chiefs". Tehran Times. 11 במרץ 2024. נבדק ב-13 ביוני 2025.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Raw-Rees, Owain (2008). "Awards of the Islamic Republic of Iran" (PDF). Journal of the Orders and Medals Society of America. 59 (3): 14–16.
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 "Leader Confers Medal on IRGC Commanders for Capturing US Marines". Fars News Agency. 31 בינואר 2016. נבדק ב-4 בינואר 2020.
The first ever medals awarded to the Iranian militaries happened after the Iran-Iraq War on September 27, 1989. The first grade medals went to: Martyr Hossein Fahmideh, 13-year-old volunteer soldier of Basij, Mohsen Rezayee, the former IRGC commander, and Martyr Ali Sayyad Shirazi, the former army chief. In addition, 21 people received 2nd and 29 people received 3rd degree medals.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ "Commander Stresses IRGC Readiness to Combat Enemy Troops in PG". Fars News Agency. 29 באוקטובר 2007. אורכב מ-המקור ב-31 באוקטובר 2007.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 Mitchell, Jolyon P. (2012). "Celebrating Matyrdom – Prologue". Promoting Peace, Inciting Violence: The Role of Religion and Media. Abingdon, Oxon: Routledge. pp. 47–53. ISBN 9780415557467.
- ↑ Mitchell, Jolyon (2012). "Contesting Martyrdom". Martyrdom: A Very Short Introduction. Oxford, UK: Oxford University Press. pp. 42–64. ISBN 9780199585236.
- ↑ Badrkhani, Assal (8 באוקטובר 2003). "Put a stop to it – A Memoir in Books". The Iranian. נבדק ב-4 בינואר 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Baer, Robert (3 בספטמבר 2006). "The Making of a Suicide Bomber". The Sunday Times. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Davis, Joyce (2004). "The Child as Soldier-Matyr: Iran's Mohammad Hosein Fahmideh". Martyrs: Innocence, Vengeance, and Despair in the Middle East. Palgrave Macmillan. pp. 45–66. ISBN 9781403966810.
- ↑ "پایگاه اطلاعرسانی دفتر مقام معظم رهبری". leader.ir. ארכיון מ-7 ביולי 2013. נבדק ב-20 במרץ 2024.
{{cite web}}: (עזרה)
מסדר פתח41244113Q18357974