מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות אנונימי העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים. מסכת סופרים נכתבה ככל הנראה בארץ ישראל בתקופת הגאונים במאה השמינית, ויש בה מנהגים והלכות שונים שאינם מוזכרים בתלמוד הבבלי.
במחקר מקובל שמסכת סופרים מורכב לפחות משלשה חיבורים קדומים שלא הגיעו לידינו, והפרקים הראשונים (פרקים א-ה) מורכבים מ'מסכת סופרים' הקדום ומעוד חיבור. ליקוט הלכות מפרקים אלו התגלגל לידי מסכת בפני עצמו 'מסכת ספר תורה', שהוא קיצור מהלכות ספר תורה שנוגע לסופרים, ובתלמוד בבלי מסכת מנחות פרק רביעי יש הרחבה על דינים אלו.
המסכת נודעה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ויש שכינוה 'גמרא ירושלמית'[1], עם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה, עד לתקופת הרמב"ן שהכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז. חלק מהראשונים והאחרונים שהכירו אותה ראו בה מקור מחייב, ואחרים לא סברו כך, כנראה על שום איחורה ביחס לתלמוד הבבלי, שנחשב ל"סוף הוראה"[2].
בדורות האחרונים התגלה כתב יד שבו נוסח שונה של מסכת סופרים, והיו שכינו אותו "מסכת ספר תורה".
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מסכת סופרים |
מסכת סופרים מוקלדת ע"פ דפוס אמסטרדם ת"ד, באתר ויקיטקסט- מסכת סופרים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הפרק הראשון מהמסכת - באתר פרויקט השו"ת
- מהדורה מדעית עם ביאור בגרמנית מאת הרב ד"ר יואל הכהן מילר, מסכת סופרים, ליפסיא, תרל"ח, באתר HebrewBooks
- מהדורה מדעית ע"פ כתבי-יד מאת הרב ד"ר מיכאל היגער, מסכת סופרים, ניו יורק, תרצ"ז - 1937, באתר HebrewBooks
- מסכת סופרים, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
הערות שוליים
- ^ ראה רמב"ן מסכת מגילה
- ^ ראו רא"ש הלכות ספר תורה (סימן יג), שכתב: "נראה עיקר דהירושלמי הוא עיקר כנגד מסכת סופרים, כי מסכת סופרים נתחבר בדורות האחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד". וראו ביד מלאכי (כללי שני התלמודים סימן יב) שהקשה על דבריו והוכיח ממסורת הש"ס שדברי מסכת סופרים צוטטו פעמים רבות בתלמוד. ובברכי יוסף (סימן תקפ"ב אות ז) דחה הוכחה זו בכך שמסכת סופרים מצטטת דברים שנאמרו בדורות קודמים מהתלמוד או ממסורות שהיו בידם. וראו גם בשדי חמד (כללי הפוסקים, סימן ב' אות ג').
