מסכת דרך ארץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דרך ארץ רבה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מסכתות דרך ארץ נמנות עם המסכתות הקטנות. מסכתות אלו הן מסכת דרך ארץ רבה העוסקת בנימוסין ובעניינים שבין אדם לחברו. מסכת דרך ארץ זוטא מכילה הדרכות מוסר לתלמידי חכמים: עצות לביקורת עצמית וצניעות.

מסכתות אלו מתוארכות לתקופת התלמוד, ונערכו בזמן הגאונים. הן ממשיכות את המסורת של ספרי חכמה ומוסר, דוגמת ספר ספר משלי המקראי, ספר בן סירא מתקופת בית שני, ופרקי אבות של תקופת התנאים.

איזכורים

איזכור של המסכת נמצא בתלמוד בדיני בעל קרי, האסור בדברי תורה: "אבל שונה הוא בהלכות דרך ארץ"[1]. כמו כן פזורים ציטוטים ועובדות מן המסכת בכמה מקומות בתלמוד העוסקים בעניני דרך ארץ, כגון: "אמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז"[2], "כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה"[3].

מהדורות ופירושים

נוסח המסכת מופיע כמעט במלואו במחזור ויטרי[4]. בשנת תקס"ד נדפסה בשקלוב מהדורה לפי גירסת הגר"א. כיום המסכתות נדפסות בדרך כלל בסוף סדר נזיקין במהדורות של התלמוד הבבלי.

על המסכת התחברו כמה פירושים, ביניהם בנין יהושע לרבי יהושע פאלק (דיהרנפורט (אנ') תקמ"ח), נחלת יעקב לרבי יעקב נאומבורג (פירט תקנ"ג) שנדפסו סביב המסכת במהדורת עוז והדר.

דרך ארץ רבה

בתחילתה עוסקת באיסורי עריות, אך מיד לאחר מכן מדריכה בנושאי צניעות, מידות של בני אדם שונים, מוסר וענוה, נימוסים ראויים כלפי החריג, כבוד לחכמים, ההנהגה הראויה לאורח, נימוסי הסעודה והנהגות נוספות הראויות לאדם.

דרך ארץ זוטא

עוסקת בעצות והדרכות להתנהגותו של אדם במידות טובות ובעבודת ה', לדוגמה: "דרכן של תלמידי חכמים: עניו ושפל רוח, זריז, ממולא, עלוב ואהוב לכל, שפל לאנשי ביתו, ירא חטא ודורש את האדם לפי מעשיו. ואומר: כל מה שיש בעולם הזה אין לי חפץ בו, לפי שאין העולם הזה שלי". תחילת פרק ראשון.

פתגמים מפורסמים

  • "אם חפץ אתה להידבק באהבת חבירך - הוי נושא ונותן בטובתו"[5].
  • "אם הטיבות הרבה - יהי בעיניך מעט, אם הטיבוך מעט - יהי בעיניך הרבה. אם הריעות מעט - יהי בעיניך הרבה, ואם הריעוך הרבה - יהי בעיניך מעט"[6].
  • "לא יהא אדם ער בין הישנים ולא ישן בין הערים, לא בוכה בין השוחקים ולא שוחק בין הבוכים, לא יושב בין העומדים ולא עומד בין היושבים. כללו של דבר - לא ישנה אדם מדעת הבריות"[7].
  • "לעולם יהיו כל בני אדם בעיניך כליסטים, והוי מכבדן כרבן גמליאל"[8].
  • "שלשה דברים שקולים זה כנגד זה: החכמה, היראה והענוה"[9].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב עמוד א' וראו ב"ח אורח חיים סימן ק"ב שלמד משם שהעיסוק במסכת אינו נחשב כעיסוק בדברי תורה לענין ישיבה לפני המתפלל
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד' עמוד ב'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ו עמוד ב'
  4. ^ סימן תק"ל וסימן תקל"א
  5. ^ דרך ארץ רבה פרק א הלכה כח
  6. ^ פרק א הלכה כט
  7. ^ פרק ד הלכה ה
  8. ^ פרקי בן עזאי פרק ג הלכה ג
  9. ^ פרקי בן עזאי פרק ה הלכה ה