מעוז חביב
 | |
| לידה |
18 ביוני 1941 (גיל: 82) גבתון, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מקום מגורים | צרעה, ישראל |
| השכלה | מכללת אורנים, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון אבשלום ללימודי ארץ ישראל |
| מקצוע | סופר, מחנך, מורה דרך |
| תפקיד | ראש תנועת נצר עולמי לשעבר |
| פרסים והוקרה |
פרס יציב לספרות ילדים פרס יהודאי לפרסומי מחקר טבע פרס ע"ש הרצל הלוי |
מעוז חביב (נולד ב-18 ביוני 1941) הוא סופר ילדים ונוער עברי, מורה ומחנך. עמד בראש תנועת הנוער הרפורמית העולמית נצר - נוער ציוני רפורמי.
ביוגרפיה
חביב נולד ב-1941 בגבתון להורים חקלאים ממייסדי המושב. הוא למד במושב וברחובות, הצטרף לתנועת הנוער התנועה המאוחדת, והתגייס עם גרעין ההגשמה שלו לשירות בנח"ל המוצנח.
עם תום שירות הצבאי הצטרף לקיבוץ צרעה, שם הוא חבר עד היום. ב-1965 סיים את הכשרתו בסמינר הקיבוצים, נטש את עבודת השדה בפלחה והתמסר לחינוך ולהוראה. ב-1973 יצא לשליחות בארצות הברית, והיה שליח מרכזי של תנועת יהודה הצעיר. בתום שליחותו שב לצרעה והשתלב במערכת החינוך וההוראה שם, בשנים הראשונות כמורה ומחנך של הכיתות הגבוהות ובהמשך כמנהל בית הספר הקיבוצי במקום.
החל מראשית שנות ה-80 נכנס לתחום היזמות העסקית בהקימו מערך תיירותי ייחודי בשם "mini kibbutz seminars" בקיבוץ. מסגרת זו יועדה להציג ולהסביר לקבוצות תיירים ומבקרים מרחבי העולם מהו הקיבוץ במסגרת ביקור בן שעות ספורות במקום. התוכנית נעשתה בהמשך לדגם לקיבוצים שונים בישראל.
עם סיום לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים נקרא לנהל את השיווק במפעל "רהיטי צרעה". בהמשך הקים וניהל אולפן ללימודי עברית לעולים צעירים ממדינות ברית המועצות לשעבר ומהמערב. ב-1994 יצא עם משפחתו לשליחות שנייה בארצות הברית, כשליח מרכזי של תנועת "Nfty", תנועת הנוער של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה.
עם חזרתו, נקרא לעמוד בראש תנועת הנוער הרפורמית העולמית, "נצר" - נוער ציוני רפורמי. חביב הנהיג את התנועה ברחבי העולם משנת 1996, משך כמעט 21 שנה, עד 2017, עת יצא לגמלאות בגיל 76. בימיו גדלה תפרוסת התנועה לכל היבשות, ומ-3 מדינות התפרשה אז על 15, בהן רוסיה, בלארוס ואוקראינה, שהיו עד כניסתו לתפקיד מעבר למסך הברזל, גרמניה, שאוכלוסייתה היהודית גדלה מאוד בראשית המאה ה-21 וכן, מדינות נוספות באירופה, דרום אמריקה ואסיה. כמו כן, הוא הקים עם כניסתו לתפקיד את ארגון הצעירים "תמר", תנועת מגשימים רפורמית, הפועל גם בקהילות יהודיות בהן נצר איננה פועלת. בסך הכול התרחבה בימיו הפעילות והגיעה לכ-15,000 צעירי הקהילות הרפורמיות ברחבי העולם.
מאז יציאתו לגמלאות, מקדיש חביב זמנו הן להדרכת טיולים לישראלים ולתיירים, כמורה דרך מוסמך, והן לאירוח מבקרים בקיבוצו, צרעה, במסגרת התוכנית שיצר להכרת הקיבוץ. הוא מקדיש את זמנו לכתיבה בשבועוני התנועה הקיבוצית, בשבועון המועצה האזורית מטה יהודה ולהוצאת ספרים הנוספים.
כתיבה
את כתיבתו החל חביב עם סיום הצבא. סיפורו הראשון שפורסם בירחון הנוער העובד והלומד - "ברווזים בהיאחזות" זכה בפרס ראשון בתחרות כתיבת סיפורים לעיתון. מאז כתב ברציפות משך כ־20 שנה לשבועוני הילדים והנוער - דבר לילדים, משמר לילדים, הארץ שלנו, מעריב לנוער, סלעית, פשוש ועוד. בגיל מבוגר יותר, פרסם עשרות סיפורים מחיי הקיבוץ במדור האינטרנטי - "סיפורי קיבוצים". ספרו - "קיבוץ, מאה שנים ועוד" על הקיבוצים בישראל, התפרסם בהמשכים במגזין אגודת מורי הדרך בישראל בשנת 2019.
נושאי כתיבתו של חביב חופפים את סיפור חייו: ילדותו בטבע ובמושב, הזדהות עם היישוב תחת שלטון המנדט הבריטי, והווי תנועת הנוער וחברת הילדים בקיבוץ. הוא זכה על כתיבתו בפרס יציב לספרות ילדים בשנת 1974, בפרס יהודאי לפרסומי מחקרי טבע בשנת 1965 ובפרס האוניברסיטה העברית ע"ש הרצל הלוי למחקרים בתחום הגאוגרפיה בשנת 1990.
חיים אישיים
חביב היה נשוי לתקוה, בת ירושלים, עד לפטירתה. נולדו להם ארבעה ילדים. בתו עדית נדרסה למוות ב-1987 בגיל 18 בצאתה מבחינת בגרות.
חביב הוא אחיו הצעיר של סופר הילדים יפרח חביב.
ספריו
- הקשרים הצעירים, ציירה נורית יובל, תל אביב 1974.
- קוראים לי בנצי, ציורים - איתן קדמי, תל אביב: יבנה, תשמ"ג 1983.
- לחזור ויהי מה, תל אביב: י' שרברק, 1979.
- לא תמיד הגדולים יודעים, לראשית הקריאה, ירושלים: כתר 1988.
- חברות במבחן, סיפורים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד 1979.
- גיוס ללא צו, רמת גן: מסדה, 1970.
- בעקבות הבן האובד, רמת גן: מסדה, 1977.
- "קיבוץ צרעה - סיפורי המקום" הודפס בדפוס מסדה, 1989 - עריכת הספר.
- To Return - Come What May קונטנטו דה סמריק - 2014
- מרדף בין פרדסים - לבני הנעורים.- הדובדבן, 2019. (ביבוקס - הוצאה דיגיטלית).
- רימונים בסוכה - ספר סיפורי ילדים לגילאי בית הספר - הדובדבן 2020.
- אולי בשנה הבאה - סיפורים על קיבוץ ועל חבריו - הוצאת ניב, 2020.
קישורים חיצוניים
- על הספר "לא תמיד הגדולים יודעים"(הקישור אינו פעיל)
