מעל גובה פני הים
המונח מעל גובה פני הים הממוצע (באנגלית: Metres above mean sea level, בראשי תיבות: AMSL: above mean sea level) מתאר שיטת מדידה על בסיס מטרי, המשמשת לקביעת גובה או קו גובה של כל אובייקט, ביחס לקביעה היסטורית של גובה פני הים הממוצע באותו אזור. מבחינה טכנית, גובהם הממשי של פני הים מושפע מתופעות שונות כמו שינויי אקלים, כך שמדידת גובה של עצם נתון בשיטת ה-AMSL, עשויה לעיתים להיות שונה מהמרחק הממשי של אותו העצם מפני הים באותו הרגע.
הגדרה
ערכים מורחבים – מדידה (מקצוע)
"גובה פני הים הממוצע" הוא ערך דמיוני. בעבר האמינו שגובה פני הים קבוע בכל מקום בכדור הארץ, אך לאחר שהשתפרו טכנולוגיות המדידה, התברר שגובה פני הים אינו אחיד, ואף עשוי להשתנות באזור מסוים באופן משמעותי תחת בנסיבות שונות, כמו שינויים בלחץ האטמוספירי, תופעות הקשורות לגאות, ותנאים סביבתיים נוספים. כתוצאה מכך, מדידה באותו מקום אך בזמנים שונים, עשויה להניב ערכי גובה שונים[1].
מכיוון שגובה פני הים הממשי משתנה, כדי להגיע למידה שתהווה סטנדרט קבוע, יש להשתמש בשיטות מדידה מקצועיות. גובה פני הים הממוצע היה בעבר מחושב בדרך כלל על ידי הממוצע האריתמטי של נתוני גאות שנאספו אחת לשעה במשך מחזור מסוים של 19 שנים. מדידה זו מנטרלת נקודות קיצון של הגובה כתוצאה מתופעות שונות, ומניבה תוצאה מספקת מספיק, בה משתמשים לאחר המדידה כנתון קבוע. מאחר שפני הים של כדור הארץ מגיבים לכוחות הכבידה השונים שמופעלים עליהם, במפת גובה פני הים הממוצע יש גבעות קלות ועמקים, המזכירים את המבנה הגאוגרפי הממשי של האזור, אך עם הבדלים מינורים יותר, היוצרים מעבר 'חלק' יותר בין אזורי הגובה השונים. מצב זה יוצר מצב בו גובה פני הים הממוצע בספרד, למשל, שונה מזה של קנדה[1].
דוגמה להבדל בגובה פני הים הממוצע בין אזורים סמוכים, היא סקר מדידה של חיל החימוש הבריטי, המשתמש בנתון המבוסס על מדידות של גובה פני הים הממוצע באמצעות מד בניוליין, קורנוול משנת 1915 עד שנת 1921 עבור מפותיהם של בריטניה. נתון זה שונה ב-80 ס"מ מן הקריאה של גובה פני הים בצד השני של המדינה.
עם התפתחות הGPS, ומערכות לוויין אחרות, החלו לתפוס את מקומן שיטות מדידה חדישות, המתבססות על מדידת גבהים על פי צורתו של כדור הארץ או אליפסואידי ייחוס שונים.
חשוב להבחין בין גובה פני הים הממוצע, לבין גובה מעל פני הקרקע (AGL). למשל, כאשר מטוס ממריא משדה תעופה הנמצא בגובה 1300 מטרים מעל לגובה פני הים הממוצע, כבר כעבור זמן קצר כשהמטוס המריא 200 מטרים בלבד מעל פני הקרקע (AGL), הוא נמצא בגובה 1500 מטרים AMSL.
שימושים
AMSL משמש בתקשורת רדיו (הן בשידור והן בשימושי תקשורת אחרים) על ידי מהנדסים כדי לקבוע את אזור הכיסוי של השידור בתדר מסוים. הוא משמש גם לקביעה רשמית של גובהם של מבנים ונקודות ציון נוספות.
השימוש בתעופה
בתעופה יש צורך בסטנדרטיזציה שתיצור מצב בו כל הגורמים, לרבות הטייסים ומגדלי הפיקוח, מתייחסים במדויק לאותן הפרופורציות והמידות בתיאור הסביבה, ולשם כך החל משנות ה-80 משתמשים לרוב ב־WGS84.
מטוסים משתמשים בכיול המבטא את לחץ האוויר על פי מדד ה-AMSL המקובל, כאשר מדידת הלחץ לוקחת בחשבון גם מקדם ביטחון מסוים. לפיכך, כאשר נוחת כלי הטיס, יתכון שמד הגובה של המטוס יראה גובה קצת גבוה מגובהו של שדה התעופה כפי שהוא מופיע במפה[2].
בהוראות תדרוך לטייסים משתמשים לעיתים במדידה זו לקביעת נוהלי בטיחות, כך למשל, נכון ל-2016, בטיסת פנים בתוך ישראל, אופק הראות התקנית שעל הטייס להקפיד עליה, נקבע על פי גובה הטיסה ב-AMSL[3].
שיטות מדידה מקבילות
ישנם מקומות בהם מקובל השימוש ברגל לחישוב מידת הגובה הקבועה[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מידע נוסף על גובה פני הים הממוצע, באתר (Esri)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Mean Sea Level, GPS, and the Geoid, ESRI
- ^ האטמוספירה ומדידת גובה, באתר בית הספר לטיסה וירטואלית
- ^ כללי טיסת ראיה מבוקרת, באתר רשות התעופה האזרחית
- ^ FAMSL, thefreedictionary
