מעצמה אזורית
ביחסים בין-לאומיים, הכינוי מעצמה אזורית, מאז סוף המאה ה-20, שימש לתאר מדינה ריבונית המפעילה עוצמה משמעותית בתוך האזור הגאוגרפי שלה.[1] מדינות המחזיקות בכוח והשפעה ללא תחרות באזור - הן בעלות הגמוניה אזורית.
מאפיינים
מעצמות אזוריות מעצבות את הקוטביות של אזור. בדרך כלל, למעצמות אזוריות יש יכולות חשובות באזור שלהן, אך אין להן יכולות בקנה מידה עולמי, כך שהן אינן מעצמות על. קיימות כמה הגדרות באשר לשאלה מה הופך מדינה למעצמה אזורית. הקונסורציום האירופי למחקר פוליטי (אנ') מגדיר מעצמה אזורית כ"מדינה השייכת לאזור מוגדר גאוגרפית, השולטת באזור הזה במונחים כלכליים וצבאיים, מסוגלת להפעיל השפעה הגמונית באזור והשפעה ניכרת בקנה מידה עולמי, מוכנה לעשות שימוש במשאבי הכוח שלה ומוכרת או אפילו מקובלת כמנהיגה אזורית על ידי שכנותיה".
המכון הגרמני ללימודים גלובליים ואזוריים קובע כי מעצמה אזורית כוללת את המאפיינים הבאים:[1]
- מהווה חלק מאזור מוגדר עם זהות משלו ומשולבת בו (למשל, המזרח התיכון, מזרח אסיה וכדומה)
- טוענת להיותה מעצמה אזורית (יש לה דימוי עצמי כזה)
- מסוגלת להשפיע באופן מכריע על התפשטותו הגאוגרפית של האזור ועל האידאולוגיות שלו
- מחזיקה ביכולות צבאיות, כלכליות, דמוגרפיות, פוליטיות ואידאולוגיות גבוהות יחסית
- מסוגלת להגדיר את סדר היום הביטחוני האזורי במידה רבה
- מוערכת כמעצמה אזורית על ידי מעצמות אחרות באזור ומחוצה לו, במיוחד על ידי מעצמות אזוריות אחרות
- מחוברת היטב לפורומים אזוריים וגלובליים
בספרות המחקר נמצאו שמונה מבחנים להגדרת מעצמה אזורית: מבחן הכוח הקלאסי (ביטחוני וכלכלי); מבחן ההכרה העצמית; מבחן ההקשר ההיסטורי; מבחן היכולות הפוטנציאליות והעתידיות; המבחן המשולב; מבחן הגורם המייצב; מבחן השלטת הסדר; והמבחן המשולש, הכולל יכולות, נכונות וייחוס סטטוס.[2]
בק, אחד החוקרים המובילים בתחום, הגדיר מעצמה אזורית כ"שחקן (בדרך כלל מדינה) שהעוצמה שלו באזור עולה משמעותית על זו של שחקנים אחרים באותו אזור, ובמידה רבה, הוא שחקן מוביל ומנהיג באזור". חוקרים אחרים התבססו על קריטריון בודד כקריטריון מכריע, כמו יכולות צבאיות בלבד או השפעה כלכלית לבדה. גישה אחרת דורשת לשקלל גם יכולות עתידיות של המדינה כדי לקבוע האם היא נחשבת מעצמה אזורית.[2]
ישראל
ברשימת הדוגמאות של מעצמות אזוריות, ניתן להבחין בכמה היבטים שחוזרים על עצמם אצל רוב המעצמות: היקף משמעותי של שטח, מספר גדול של אזרחים, יכולות כלכליות וצבאיות משמעותיות ורצון להשפיע או להוות גורם אזורי בעל משמעות.
מדינת ישראל נחשבת כמי שלא עומדת בשני הקריטריונים הראשונים, שטחה מצומצם ומספר אזרחיה אינו גבוה באופן יחסי, ובכל זאת לא מעט מתייחסים אליה כמעצמה אזורית,[3] מסיבות של יכולות טכנולוגיות או צבאיות וכלכליות.[4][5] יש הטוענים כי ישראל היא מעצמה אזורית חלקית,[2] ואחרים טוענים כי ישראל לא יכולה להיות מעצמה כזו, בגלל תלותה בתמיכה אמריקנית.[6] יש גם הטוענים כי ישראל היא מקרה ייחודי של מדינה קטנה היכולה להיתפס כמעצמה אזורית.[2][7]
מעצמות אזוריות
ברשימה זו נמצאות מדינות שתוארו כמעצמות אזוריות על ידי אקדמאים, אנליסטים או מומחים אחרים ליחסים בינלאומיים ומדעי המדינה. מדינות אלה, במידה מסוימת, עומדות בקריטריונים למעמד של מעצמה אזורית, כפי שתוארו לעיל. למומחים שונים יש דעות שונות לגבי המדינות המדויקות שהן מעצמות אזוריות. המדינות מסודרות לפי אזורים.
אפריקה
אף על פי שמשקלה הכלכלי של אפריקה נמוך יחסית ליבשות אחרות, ויותר משני שלישים ממדינות אפריקה הן בין המדינות הפחות מפותחות בעולם, משאבי הטבע העשירים והתרבויות המגוונות של אפריקה מכילים פוטנציאל לפיתוח עתידי.
למרות שדרום אפריקה הייתה מבודדת מבחינה דיפלומטית בשנים האחרונות של תקופת האפרטהייד, היא נחשבת כמי שהשתלבה בהצלחה בעולם במהלך 20 השנים האחרונות. היא מוכרת כמדינה המתועשת החדשה היחידה באפריקה ויש לה מעמד ב-BRICS וב-G20.
ניגריה מכונה לעיתים קרובות "הענק של אפריקה" בשל היותם של האוכלוסייה והכלכלה שלה הגדולים ביותר באפריקה וההשפעה התרבותית שיש לה על מדינות אחרות באפריקה שמדרום לסהרה באמצעות תעשיית הקולנוע ותקשורת ההמונים שלה. ניגריה היא גם יצרנית הנפט הגדולה ביותר באפריקה.
ניגריה ודרום אפריקה הן בין הכלכלות הגדולות באפריקה; לשתיהן יש תמ"ג של מעל 250 מיליארד דולר (נומינלי) ו-700 מיליארד דולר (PPP) נכון לשנת 2020.
אפריקה שמדרום לסהרה
- ניגריה – חברה ב-G-15 (אנ'), אופ"ק ו-D-8 (אנ')[8][9]
- דרום אפריקה – חברה ב-G20, BRICS ו-CIVETS (אנ')[10]
אסיה
מבחינה היסטורית, סין הקיסרית הייתה הכוח הדומיננטי במזרח אסיה. מסוף המאה ה-19, האימפריה היפנית יזמה רפורמות מערביות מרחיקות לכת במסגרת רסטורציית מייג'י, והפכה במהירות לתעשייתית, כדי להפוך למעצמה מרכזית באסיה בזמן מלחמת העולם הראשונה, כאחת ממדינות ההסכמה. בהמשך, עם ההתפשטות העצומה ביבשת, הפכה יפן לאחת משלוש מעצמות הציר העיקריות במלחמת העולם השנייה.
מאז סוף המאה ה-20, בריתות אזוריות, התקדמות כלכלית וצבאית שינו את מאזן הכוחות האסטרטגי והאזורי באסיה. בשנים האחרונות, איזון מחדש של הכוח הצבאי והכלכלי בין מעצמות מתעוררות (אנ'), כמו סין והודו, הביא לשינויים משמעותיים בגאופוליטיקה של אסיה. סין ויפן צברו השפעה רבה יותר גם על אזורים מעבר לאסיה. בעשורים האחרונים הפכה גם דרום קוריאה למעצמה כלכלית ותרבותית משמעותית במזרח אסיה. יפן ודרום קוריאה הן בעלות ברית חשובות של ארצות הברית באזור האינדו-פסיפי.
מזרח אסיה
- סין – חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם (P5); חברה ב-G20, BRICS ובארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה (SCO)[11][12][13]
- יפן – חברה ב-G7, G20, OECD ו-QUAD; אחת ממדינות ה-G4[14][15][16]
- דרום קוריאה – חברה ב-G20, MIKTA (אנ') ו-OECD[17]
דרום מזרח אסיה
דרום אסיה
המזרח התיכון
- איראן – חברה בארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה, BRICS, G-15 (אנ'), ואופ"ק[23][24][25]
- ישראל – חברה ב-OECD
- ערב הסעודית – חברה ב-G20 ובאופ"ק[26]
- טורקיה – חברה ב-G20, ה-OECD, MIKTA (אנ'), CIVETS (אנ'), ו-D-8 (אנ')[27][28][29]
אירופה
רוסיה, החלק הדומיננטי של מעצמת העל לשעבר, ברית המועצות, נחשבת כיום למעצמת על פוטנציאלית, והייתה מבחינה היסטורית הכוח הגאופוליטי העיקרי במזרח אירופה. צרפת, גרמניה, איטליה ובריטניה, הידועות ביחד כארבע הגדולות במערב אירופה (אנ'), מכיוון שהן ממלאות תפקידים מרכזיים כחלק מחמישיית נאט"ו (אנ') בביטחון הגוש המערבי, נחשבות מעצמות אזוריות. רוב היבשת משולבת כיום כתוצאה מהתרחבות האיחוד האירופי, שנחשב לעיתים למעצמה בפני עצמה, למרות שאינו מדינה ריבונית.[30]
מזרח אירופה
- רוסיה – חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם (P5); חברה ב-G20, BRICS ובארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה (SCO)[31]
מרכז אירופה
מערב אירופה
- צרפת – חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם (P5); חברה ב-G7, G20 ו-OECD[33]
- בריטניה – חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם (P5); חברה ב-G7, G20, OECD ו-AUKUS[33][34]
דרום אירופה
צפון אמריקה
ארצות הברית היא הכוח הגאופוליטי העיקרי בצפון אמריקה, ונחשבת למעצמת העל העכשווית היחידה בעולם. היא שולטת באזור עד כדי כך ששכנותיה, קנדה ומקסיקו, שתיהן מעצמות ביניים (אנ') באזור, אינן נחשבות בדרך כלל למעצמות אזוריות. למרות שיש לה כלכלה גדולה מספיק כדי להיות חברה ב-G7, קנדה אינה מעצמה אזורית משתי סיבות: היא בטוחה מבחינה צבאית כתוצאה מהישענות על ההגמוניה האמריקאית, וכלכלת משגשגת אך תלוה בכלכלה אמריקאית חזקה ובהשתלבות עמוקה בה.[37] מקסיקו היא מעצמה עולה שככל הנראה ניתן לראות בה מעצמה אזורית אם היא מאוגדת עם אמריקה הלטינית, או מעצמה אזורית מובהקת אם היא נחשבת במרכז אמריקה או באמריקה הספרדית בשל גודלה הכלכלי ומורשתה התרבותית המגוונת.[38] עם זאת, בדומה לקנדה, כלכלת מקסיקו תלויה מאוד בארצות הברית כאשר כ-80% מהיצוא שלה נשלח לארצות הברית בלבד.[39][40]
אוקיאניה
אוסטרליה נחשבת למעצמה אזורית בשל קשריה המסחריים והדיפלומטיים המשמעותיים באזור אסיה-פסיפיק מאז סוף שנות ה-90.
דרום אמריקה
מאז עידן התגליות, פורטוגל וספרד חילקו את דרום אמריקה ביניהן והפכו למעצמות הקולוניאליות המובילות ביבשת, אך בעקבות הדה-קולוניזציה במחצית הראשונה של המאה ה-19, המעצמות האירופיות נסוגו והוקמו אומות חדשות, אם כי השפעתן התרבותית והשפות שלהן עדיין דומיננטיות באמריקה הלטינית.
ברזיל נחשבת לאחת המעצמות הגאופוליטיות בדרום אמריקה, שכן יש לה את האוכלוסייה והשטח הגדולים ביותר, וכמו כן עוצמה כלכלית, מאגרים גדולים של משאבי טבע, כולל מינרלים יקרי ערך ועשירית מהמים המתוקים בעולם. גם ארגנטינה נחשבת מעצמה אזורית בעלת משקל.
- ארגנטינה – חברה ב-G20 ובארגון המדינות האיברו-אמריקניות[42]
- ברזיל – חברה ב-G20, BRICS וארגון המדינות האיברו-אמריקניות; ואחת ממדינות ה-G4[43][44]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Wayback Machine, www.giga-hamburg.de
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 סא"ל (מיל') ד"ר גדי ישעיהו, מדינה קטנה ומעצמה אזורית, 7.5.2025
- ↑ עודד עילם, מדוע ישראל צריכה לאמץ את תפקידה כמעצמה אזורית, באתר המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, 2025-04-10
- ↑ מדינה קטנה, מעצמה גדולה: בעולם מעריכים - ישראל בדרך להישג עצום, באתר www.maariv.co.il, 2024-12-26
- ↑ לא עכבר ששואג: על ישראל להתחיל לחשוב כמו מעצמה אזורית, באתר מקור ראשון, 2025-04-16
- ↑ ישראל חזקה, אך לעולם לא תהיה מעצמה אזורית דומיננטית – Roya News HE
- ↑ אמיר בר-שלום, ערב יום העצמאות ה-74, האם ישראל היא באמת מעצמה אזורית?, באתר www.zman.co.il, 2022-05-04
- ↑ זלמנוביץ', טל (2002-09-04). "ניגריה: טבעה בנפט של עצמה". Globes. נבדק ב-2025-06-21.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: extra punctuation (link) תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ↑ הזדמנות או מלכודת? ניגריה בצומת דרכים, באתר ynet, 2016-10-14
- ↑ South Africa as an Emerging Middle Power - African Security Review Vol 9 No 3, 2000, www.iss.co.za
- ↑ עברית, בשיתוף (2022-06-08). "הספר שחושף את האסטרטגיה של סין להחלפת ארה"ב כמעצמה החזקה בעולם". Ynet. נבדק ב-2025-06-21.
- ↑ נעמי קנטור יצחייק, סין מתבססת כמעצמה של טכנולוגיה עתידנית, ולארה"ב יש סיבות טובות לדאוג, באתר הארץ, 8.1.2025
- ↑ נשיא סין: נהפוך למעצמה עולמית עד 2050, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ↑ הגיע הזמן שיפן תיקח חלק מרכזי בשיח האסטרטגי באזור | כלכליסט, באתר calcalist, 2024-01-08
- ↑ מעצמה כלכלית ושמה יפן, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il
- ↑ יניב ויסמן, יפן שועטת למרוץ חימוש אזורי, באתר מידה, 2024-03-21
- ↑ VERONICA DUMITRAŞCU∗, SOUTH KOREA: A MAJOR REGIONAL POWER
- ↑ מעצמה עולה. המדינה המוסלמית שמנסה להשכין שלום באסיה, באתר ynet, 2017-01-02
- ↑ Wayback Machine, www.twq.com
- ↑ Great Powers - MSN Encarta, encarta.msn.com
- ↑ India: The Fourth Great Power?, www.acdis.uiuc.edu
- ↑ המדינה הזאת בדרך להיות מעצמה עולמית, למה אנחנו מחכים? - וואלה כסף, באתר וואלה, 2024-06-26
- ↑ תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית בין ישראל ובין איראן – אל"ם ט' ואל"ם ר', באתר www.idf.il
- ↑ המעצמות האזוריות - בין שותפות ליריבות, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
- ↑ אליאור לוי, לראשונה זה עשורים: ישראל לא עומדת מול ארגון טרור – אלא מול מעצמה אזורית, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי, 2025-06-20
- ↑ Anoush Ehteshami, Saudi Arabia as a Resurgent Regional Power, International Spectator 53, 2018-09-28 doi: 10.1080/03932729.2018.1507722
- ↑ Kenan Aksu, Turkey: A Regional Power in the Making
- ↑ Turkey’s Rise as a Regional Power and its Role in the European Neighbourhood (ARI), Elcano Royal Institute (באנגלית אמריקאית)
- ↑ André Bank, Roy Karadag, Before the Arab Revolts and After: Turkey’s Transformed Regional Power Status in the Middle East, New York: Palgrave Macmillan US, 2014, עמ' 103–121, מסת"ב 978-1-137-48475-8. (באנגלית)
- ↑ Emil J. Kirchner, James Sperling, Global Security Governance: Competing Perceptions of Security in the Twenty-First Century, Routledge, 2007-04-11, מסת"ב 978-1-134-22222-3. (באנגלית)
- ^ 31.0 31.1 Germany and Russia - startegic partners?
- ↑ דורון חמו, האם גרמניה תישאר מעצמה כלכלית גם בעידן ה- AI?, באתר אירופה, 2023-12-01
- ^ 33.0 33.1 דו"ח העוצמה: בריטניה מפתיעה, ישראל לא ב-15 הראשונות, באתר mako, 2017-01-02
- ↑ מעצמה ללא עוצמה: הצי הבריטי ממשיך להתפרק, באתר סרוגים (בעברית)
- ↑ 2021-2024 FOREIGN ACTION STRATEGY
- ↑ Interview with Arctic Council Observer: Spain, 11.3.2020
- ↑ Alice Bothwell, Can Canada still be considered a middle power? Zimbabwe and Canada's declining global role, 2011-03
- ↑ Gu¨nther Maihold, Mexico: A leader in search of like-minded peers
- ↑ [https://sgp.fas.org/crs/row/RL32934.pdf U.S.-Mexico Economic Relations: Trends, Issues, and Implications], 25.6.2020
- ↑ Candriam, Mexico: economy highly dependent on the United States | Candriam.com, Candriam Investor Group (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Australia as an Asia-Pacific Regional Power: Friendships in Flux?, 1st Edition (Hardback) - Routledge, Routledge.com, 2007-09-12 (באנגלית)
- ↑ איך חוזרים להיות מעצמה אזורית אחרי מאה שנות דעיכה כלכלית?, באתר themarker, 26.2.2014
- ↑ Wayback Machine, www.chathamhouse.org
- ↑ Luis L. Schenoni, "Unveiling the South American Balance" in Estudos Internacionais, 2(2): 215-232., Estudos Internacionais v. 2 n. 2 jul-dez 2015 p. 215-232, 2015-01-01
מעצמה אזורית41290412Q339834