מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי כללה בתי משפט שלום, בתי משפט מחוזיים ובית משפט לערעורים. בראש מערכת בתי המשפט עמד זקן השופטים, שהיה בריטי.

מבנה מערכת המשפט

עם תום מלחמת העולם הראשונה בשנת 1918, משנכנסה לתוקפה הפסקת האש ובשיחות השלום החלו מסתמנים גבולות חלוקת המנדטים במזרח התיכון, עלה הצורך במשפטן שינסח במהרה מעין 'חוקה' או מערכת משפטית בארץ ישראל. מאחר שהכוחות בפיקודו של גנרל אלנבי גירשו את הטורקים מפלשתינה, השטח היה למעשה תחת כיבוש צבאי, ומשימת הסדרת המערכת המשפטית הוטלה על הצבא. האדם שנבחר למשימה היה אורם קלארק, קצין תותחנים בעל ניסיון ורקע משפטי, שהניח למעשה לבדו, בתוך חודשים בודדים, את התשתית למערכת משפטית כוללת בארץ.
בתי המשפט של המנדט הבריטי החלו לפעול ביוני 1918, על פי המתכונת של בתי המשפט בתקופה העות'מאנית. הם כללו[1]:

  • בתי משפט שלום, שדנו בעניינים ממוניים עד 50 לא"י ובעוונות קלים שעונשם מספר חודשי מאסר ובמקרים נדירים עד 4 שנות מאסר. בבתי משפט אלו כיהנו שופטים מבני ארץ ישראל, אולם היו גם שופטי שלום בריטים, בין השאר לשם שפיטה של נתינים בריטים[2]. בתחילה שימשו קציני המחוז בתפקיד, אולם עם הגידול באוכלוסייה נתמנו שופטי שלום בריטים ייעודיים[3][4][5][6]. בשנת 1941 הגיע מספר שופטי השלום הבריטים לחמישה[7].
  • בתי משפט מחוזיים, שדנו בעניינים ממוניים בכל סכום ובעבירות שאינן פשע. בראש בתי משפט אלו כיהנו שופטים בריטים ולצדם שני שופטים ארצישראלים[2]
  • בית משפט לערעורים (בית דין עליון) שבראשו זקן השופטים. בית המשפט מנה ששה-שבעה שופטים קבועים. בתחילה היו שני שופטים מוסלמים, שני שופטים יהודיים, שופט נוצרי ושופט בריטי[8], אולם ב-1922 עזב מלכיאל מני את בית המשפט לערעורים ובמקומו מונה סגן נשיא בריטי. בשנת 1929 מונה שופט בריטי שלישי. לאחר פרישת מוסטפא אל-ח'אלידי ב-1938 נותר שופט מוסלמי אחד[9]. בשנת 1944, עם פרישתו של פרנסיס כיאט, לא מונה שופט ארצישראלי אחר ובית המשפט כלל ארבעה שופטים בריטים, שופט מוסלמי ושופט יהודי[10].

שני בתי משפט מיוחדים כוננו לצורך דיון בבעלות על קרקעות[11]. בתחילה עמדו בראשם באופן זמני שופטים מבית המשפט לערעורים ולאחר מכן מונו להם נשיאים קבועים בריטים. כן נקבעו בתי משפט מיוחדים לעבירות שעונשן מוות, שבהרכבם נכלל שופט מבית המשפט לערעורים[12]. לעיתים כיהנו נשיאי בתי המשפט המחוזיים בדיוני ערעור של בית המשפט הגבוה לערעורים או נשלחו לסייע בבתי משפט לקרקעות.

עניינים של מעמד אישי נדונו בפני בתי דין דתיים של כל עדה דתית. כללי מערכת המשפט נקבעו בחוקת ארץ ישראל שנחקקה בשנת 1922[13]. בשנת 1924 נתקנה פקודה לקביעת סמכויות בית המשפט לערעורים שכללו גם תפקידים של בג"ץ[14].

בית המשפט לערעורים קיים דיונים ב-2-3 שופטים. לעיתים, בערעורים על עונש מוות, ישבו בדין חמישה שופטים[15].

פריסה גאוגרפית

בתי משפט שלום הוקמו בתחילה בירושלים, יפו, עזה, חיפה, שכם, נצרת, טולכרם, ג'נין, בית שאן, טבריה, צפת, עכו, רמלה, בית לחם וחברון[1]. במהלך השנים נפתחו ונסגרו בתי משפט בהתאם לצרכים.

בתי משפט מחוזיים הוקמו בתחילה בירושלים, יפו, חיפה, שכם ונצרת. בשנת 1922 בוטל בית המשפט בנצרת והאחריות על כל הגליל הועברה לבית המשפט המחוזי בחיפה[16]. בשנת 1937 הועברה האחריות על נפות טבריה וצפת לבית המשפט המחוזי בשכם[17]. החלטה זאת בוטלה בסוף 1939[18].

בשנת 1938 הועבר בית המשפט המחוזי של שכם לחיפה לתקופה קצרה, בעקבות המרד הערבי הגדול[19].

בשנת 1936, בתחילת המרד הערבי הגדול, הוקם בית דין מחוזי בתל אביב בנוסף על זה שביפו[20], שפעל תחילה כמושב של בית הדין ביפו[21] עד שהוכר רשמית כמחוז נפרד.

בעלי תפקידים

בראש בתי המשפט המחוזיים עמדו בשנים 1929-1930: פרנסיס בייקר בירושלים, ויליאם ליט בחיפה, אמברוס ווב בשכם ורנדולף קופלנד ביפו. כן כיהנו שני נשיאי בתי משפט מחליפים: ג'וליאן דה-פרייטס ואוליבר פלאנקט.

שופטי בית המשפט לערעורים, לא כולל זקני השופטים

שנת לידה שם תחילת כהונה סיום כהונתו תפקידים תפקידים אחרים
1875 עלי ג'ראללה 1920 1932 שופט מוסלמי נפטר במהלך כהונתו ב-31 במאי 1932[22]
1882 אוון קורי 1920 1936 שופט וסגן נשיא ב-1936 מונה לזקן השופטים באיי פיג'י
1887 גד פרומקין ספטמבר 1920 1948 שופט יהודי
1873 מוסטפא אל-ח'אלידי 1920 1938 שופט מוסלמי עבר לכהן כראש עיריית ירושלים
1860 מלכיאל מני 1920 1922 שופט יהודי בתחילת 1922 עבר למחוזי ביפו שם כיהן עד יציאתו לגמלאות ב-1929
ג'ורג' חומצי 1920 1921[23] שופט נוצרי
1882 פרנסיס ח'יאט 1922 1944 שופט נוצרי 1920-1922 שופט מחוזי ביפו
1887 פרנסיס בייקר 1929 1936 שופט בריטי נוסף 1920-1928 נשיא המחוזי בירושלים
מאג'ד עבדול האדי 1934[24] שופט מוסלמי קודם לכן היה שופט מחוזי בירושלים
1882 יוסף משה ולירו 1935 1938 שופט יהודי
1882 רנדולף קופלנד אוקטובר 1936 1943[25] שופט בריטי נשיא מחוזי מחליף (1921-1926), נשיא בית המשפט המחוזי ביפו (1926-1936)[26]
1883 ריצ'רד ג'וזף מנינג 1936 1939 סגן נשיא ב-1939 עבר להיות שופט בסינגפור
1881 מוריס גרין אפריל 1937[27] אוגוסט 1939 שופט בריטי מ-1928 נשיא מחוזי בקפריסין[28]
1899 אלן רוז 1939 1944 1936-1939 תובע כללי[29], בסוף 1944 עבר לציילון[10]
1892[30] אדוארדס 1941[31] 1947 סגן נשיא נשיא מחוזי (1935-1941)[26], בתחילת 1947 עבר לאוגנדה[32]
1884 אוליבר פלאנקט 1943 1945 היה נשיא מחליף של בתי משפט מחוזיים (1929-1934), נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים (1934-1940) ונשיא בית המשפט בתל אביב (1940-1943)
1891 ברנארד וידל שאו ינואר 1945 נשיא מחוזי מאוקטובר 1936[33], בירושלים 1942-1944
קלייב קורי אוקטובר 1945[34] שופט בריטי שופט שלום, נשיא מחוזי חלופי, נשיא מחוזי בחיפה[35] ובירושלים[36]
1899 הנרי מקסים דה-קומרמונד דצמבר 1945 שופט בריטי פרקליט ראשי בטרינידד (1938-1945)[37]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 השבוע המשפטי, דואר היום, 14 באוגוסט 1919
  2. ^ 2.0 2.1 דין וחשבון שנתי של ה.מ. הנציב העליון, דואר היום, 23 בספטמבר 1921
  3. ^ ירושלים שופט שלום בריטי, דבר, 21 ביוני 1931
  4. ^ עוד שופט בריטי, דבר, 4 באוקטובר 1932
  5. ^ שופט שלום בריטי בתל אביב, דבר, 19 בינואר 1936
  6. ^ המצב בבתי המשפט, דבר, 13 ביולי 1937
  7. ^ שופט שלום בריטי חדש, דבר, 12 בספטמבר 1941
  8. ^ ירושלים יום יום בבתי המשפט, דואר היום, 21 בספטמבר 1920
  9. ^ לקראת הרחבת בית הדין העליון, הצופה, 15 באוקטובר 1944
  10. ^ 10.0 10.1 Farewell to Mr. Justice Rose, פלסטיין פוסט, 22 בדצמבר 1944
  11. ^ פקודת בתי משפט לקרקעות, דואר היום, 18 במאי 1921
  12. ^ ראו למשל: בבתי המשפט, דואר היום, 29 במרץ 1931
  13. ^ החוקה החדשה לארץ ישראל, דואר היום, 5 בספטמבר 1922
  14. ^ פקודת בתי המשפט, דואר היום, 22 ביוני 1924
  15. ^ ראו למשל: משפטי מוות שהוחזרו לבירור מחדש, דבר, 28 במרץ 1930
  16. ^ חיפה, בסביבה, דואר היום, 28 ביולי 1922
  17. ^ טבריה וצפת תחת כנפי שכם, דבר, 28 במאי 1937
  18. ^ סמכויות בתי הדין בארץ, הצופה, 31 בדצמבר 1939
  19. ^ משפט שכם בחיפה, הצופה, 4 באוקטובר 1938
    באגודת עורכי הדין היהודים בירושלים, הצופה, 2 בינואר 1939
  20. ^ מושב ראשון של ביה"ד המחוזי בתל אביב, דבר, 4 במאי 1936
  21. ^ פתיחת בית הדין המחוזי בתל אביב, דבר, 19 במרץ 1937
  22. ^ Noted Palestinian Judge dead, פלסטיין בולטין, 1 ביוני 1932
  23. ^ מר ג'ורג' חומצי, דואר היום, 13 ביולי 1921
  24. ^ גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, 1954, עמ' 349. המינוי היה ככל הנראה בסוף השנה
  25. ^ Mr. Justice Copland Retiring, פלסטיין פוסט, 15 בספטמבר 1943
  26. ^ 26.0 26.1 Mr. Justice Copland as Puisne Judge, פלסטיין פוסט, 9 באוקטובר 1936
  27. ^ British Puisne Judge arrives, פלסטיין פוסט, 27 באפריל 1937
  28. ^ Mr. Justice M.C.Greene retiring from bench, פלסטיין פוסט, 7 בספטמבר 1939
  29. ^ Solicitor General to be Puisne Judge, פלסטיין פוסט, 24 באוגוסט 1939
    New British Puisne Judge, פלסטיין פוסט, 25 באוגוסט 1939
  30. ^ Report, פלסטיין פוסט, 20 באוקטובר 1941
  31. ^ Mr. Justice Edwards in supreme court, פלסטיין פוסט, 21 באוקטובר 1941
  32. ^ Mr. Justice Edwards, פלסטיין פוסט, 8 בינואר 1947
  33. ^ Judge Shaw for supreme Court, פלסטיין פוסט, 10 בינואר 1945
  34. ^ New Principal asst. secretary, פלסטיין פוסט, 9 באוקטובר 1945
  35. ^ social and personal, פלסטיין פוסט, 3 באפריל 1941
    Prison sentences at Haifa assizes, פלסטיין פוסט, 6 ביולי 1944
  36. ^ Forged certificates for white flour, פלסטיין פוסט, 26 ביולי 1945
  37. ^ New Puisne Judge, פלסטיין פוסט, 19 בדצמבר 1945
  38. ^ אתר למנויים בלבד יחיעם ויץ, הכבוד האבוד של השופט פרומקין, באתר הארץ, 19 באפריל 2015
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מערכת_המשפט_בתקופת_המנדט_הבריטי&oldid=1438818"