מערת הקבורה של אותו האיש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערת הקבורה של ישו
The Lost Tomb of Jesus
The Lost Tomb of Jesus.jpg
צילום רוס גוזי
מדינה ארצות הברית, קנדה, ישראל
משך הקרנה 120 דקות
פרסים פרס CSC לצילום הטוב ביותר לסרט דוקומנטרי (2008)

מערת הקבורה של ישו הוא שמו של סרט תעודה ששודר לראשונה ב-4 במרץ 2007 בערוץ דיסקברי הקנדי, יחד עם ספר הנושא אותו שם. הן הסרט והן הספר עוסקים בטענה לפיה במערת תלפיות נמצאו קבריהם של ישו, אימו ובנו (ומכאן, גם תומכים בתאוריה מעוררת מחלוקת, לפיה לאותו האיש היו צאצאים).

הסרט הופק על ידי ג'יימס קמרון (שביים בעבר, בין היתר, את הסרט טיטאניק) ושמחה יעקובוביץ'. השניים טענו במסיבת עיתונאים כי התגלו קבריהם של ישו ובני משפחתו, וכי ערכו בדיקות לשאריות העצמות שהיו בארונות הקבורה והממצאים מחזקים את הסברה שאכן מדובר בישו. לטענתם נדרשו 20 שנה לפענח את הכתובות והשמות שהחוקרים חשפו, בין היתר "ישוע בר יוסף", ושני ארונות עם השם "מרים", מתי, וגם "יהודה בר ישוע".

בניגוד לטענות המושמעות בסרט, כי מדובר בפעם הראשונה שהגלוסקמאות נחקרות, הארכאולוג עמוס קלונר טען כי הממצאים היו ידועים זה מכבר וכבר בשנת 1996 פרסם מאמר בנושא בכתב העת "עתיקות", שבו טען כי אין מדובר במשפחתו של אותו האיש. שאריות העצמות שנמצאו בקברים נמסרו (בהתאם לחוק בתקופה זו) לאתרא קדישא, ארגון אשר פועל לקבורת עצמות מתים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות ואשר קברן בבורות הטמנה גדולים באזור לטרון[1].

הטענות העולות בספר ובסרט עוררו ביקורת מדעית חריפה מצידם של ארכאולוגים, לשונאים והיסטוריונים של הנצרות, אשר טענו כי הסרט מעלה תאוריה חסרת שחר וביסוס מדעי.

הטענות שעולות בסרט

בעת חפירת יסודות לבנין בשכונת תלפיות מזרח, ביום שישי ה-28 במרץ 1980 נערכו פיצוצים שחשפו במעט כניסה למערת קבורה עתיקה. אוריאל מעוז, ילד בן 11, שהתגורר בסמוך לאתר הבניה ובן למדריכת צליינים, חשף את הקבר על בסיס ידיעותיו מספרי הלימוד של אימו, והזעיק ארכאולוגים שמצאו בתוך המערה 10 ארונות קבורה.

עשר הגלוסקמאות שנמצאו במערת הקבורה תוארכו למאה הראשונה לספירה. כעבור יום הוצאו מהמערה ארונות הקבורה עם העצמות שבתוכן והועברו לרשות העתיקות. ברשות העתיקות גילו שאחת הגלוסקאות אבדה בדרך. גלוסקמה זאת תעסיק לימים את עולם הארכאולוגיה ואת חוגי הכנסייה וחוקרי המשטרה.

לאחר בדיקה הוברר שמנהג איסוף העצמות כשנה לאחר קבורת הגופה והנחתן בתוך ארון אבן הגלוסקמה נמשך רק מאה שנים ונפסק כליל לאחר חורבן בית שני בשנת 70. על הגלוסקמאות נמצאו חקוקים שמות המעידים על המתים שנטמנו בהם: ישוע בר יוסף, מריה, מתיה, יוסה, מריאמנה מרה, יהודה בר ישוע. איש לא זכר מה נחקק על הגלוסקמה העשירית שנעלמה. את העצמות שלחו לקבורה ואילו את הגלוסקמות הותירו במחסן.

הגלוסקמה היחידה שנמצאה מאז ומעולם ועליה חקוק השם "יוסה" היא הגלוסקמה הרביעית שנמצאה באותה מערת קבורה בתלפיות. יוסף היה שם אביו של אותו האיש, וגם שמו של אחיו, אשר בספר הבשורה על-פי מרקוס נקרא "יוסה".

ב-2002 נמצאה גלוסקמה מאוסף פרטי של עודד גולן ועליה חקוק השם יעקב בר יוסף אחוי דישוע. הגלוסקמה הזאת הסעירה את העולם כולו, הארכאולוגים טענו בנחישות שמדובר בזיוף. עודד גולן בעל ארון הקבורה עמד על כך שארון הקבורה של יעקב אחי ישוע התגלה כנראה במערה סמוכה לזו שבה נמצאו ארונות הקבורה המיוחסים לישוע ומשפחתו. על מנת לברר זאת נשלחה הגלוסקמה של עודד גולן לבדיקת מעבדה, לפיה על ארון הקבורה של אחי ישוע נמצאו שרידי אדמה מאותו אזור שבו נמצאה המערה בתלפיות. הוועדה ברשות העתיקות קבעה שזאת ללא צל של ספק שהגלוסקמה שנעלמה בשנת 1980 והכתובת החקוקה עליה "יעקב בר יוסף" אותנטית ואילו התוספת אחרי "יוסף" כנראה מזויפת. בעקבות הממצאים נפתח תיק פלילי נגד גולן באשמת זיוף, אך במרץ 2012 הוא זוכה מהאישום נגדו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רועי מנדל, "ה'חשיפה' של קבר ישו: קידום מכירות", באתר ynet, 25 בפברואר 2007


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0