תלפיות מזרח

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תלפיות מזרח
תלפיות מזרח במבט מקיבוץ רמת רחל
תלפיות מזרח במבט מקיבוץ רמת רחל
מידע
עיר ירושלים
תלפיות מזרח מכיוון גן אמת המים
בתים בתלפיות מזרח מכיוון גן אמת המים
מתנ"ס תלפיות מזרח ברחוב עולי הגרדום
שלט בתלפיות מזרח על כיבוש מוצב "הנקניק" במלחמת ששת הימים

תלפיות מזרח (או "ארמון הנְציב") היא שכונה בדרום-מזרח ירושלים, אשר נוסדה ב-1972, על שטח שסופח לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, כחלק מתוכנית שכונות הטבעת הירושלמית. מספר תושביה הוא כ-15,000 איש.[1] שמה של השכונה בפי רוב תושבי העיר הוא ארמון הנְציב, על שם המבנה הממוקם בגבולה הצפוני של השכונה. השכונה ממוקמת כ-4 ק"מ ממרכז העיר. רחובות השכונה קרויים על שמם של עולי הגרדום, וזהו שמו של אחד הרחובות המרכזיים בשכונה.

מיקום וטופוגרפיה

השכונה ממוקמת על מורדותיו הדרומיים של הר אצל (רכס ארמון הנציב), בשתי שלוחות שביניהן גיא (אמפיתיאטרון טבעי). המדרון התלול עליו בנויה השכונה הוא חלק מהירידה החדה של הרי יהודה לכיוון ים המלח. השכונה מהווה ישות אורבאנית נפרדת משכונות תלפיות וארנונה המצויות ממערב לה. מצפון לשכונה נמצא ארמון הנְציב וטיילת האז, ואילו ממזרח היא גובלת בשכונות הערביות ג'בל מוכאבר וצור באהר. קיבוץ רמת רחל שוכן מדרום-מערב לשכונה. בשוליה המערביים של השכונה נמצא מתחם קריית מוריה - קריה חינוכית של הסוכנות היהודית, הצמודה לחוות הלימוד של רחל ינאית בן צבי.

היסטוריה

ב-1929 שלחו הבריטים משלחת לאזור על מנת לבדוק אפשרויות מגורים מדרום לארמון הנְציב הבריטי, ליד הכפר הערבי צור באהר. המשלחת קבעה כי בשל תלילות הגבעות באזור הוא אינו ראוי למגורים. ואכן, עד לאחר מלחמת ששת הימים שימש האזור כשטחי מרעה לערביי הכפרים ג'בל מוכאבר וצור באהר.

עד למלחמת ששת הימים היה במקום מוצב של הלגיון הערבי. בגלל צורתו הארוכה והמעוגלת הוא כונה "מוצב הנקניק". מיד לאחר כיבוש ארמון הנְציב תקפו לוחמי הסיירת הירושלמית בסיוע טנקים את המוצב והצליחו לכבשו בזמן קצר ללא אבידות. במקום יש שלט המספר את סיפור הקרב. לאחר מלחמת ששת הימים יושב האזור שמתחת לארמון הנציב כחלק מתוכנית שכונות הטבעת בירושלים. בניית השכונה החלה בשנות ה-70, לפי צו הפקעת הקרקעות מאוגוסט 1970. הופקעו גם 2,500 דונם ברכס נציב שלושה ק"מ דרומית-מזרחית לעיר העתיקה. מתכנן השכונה היה האדריכל דוד בסט.

בזמן האינתיפאדה הראשונה סבלו תושבי השכונה מהתנכלויות, ידויי אבנים ואף ממעשי חבלה ורצח של מחבלים פלסטינים, בעיקר מג'בל מוכאבר הסמוכה. מאז שנות ה-90 לא נשנו אירועי הטרור והשכונה אף קיבלה חיזוק תנופתי בדמות דרך ראשית נוספת המחברת אותה לדרך חברון וקרבתה למתחם הקניות והבילויים של אזור התעשייה תלפיות.

מערת תלפיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מערת תלפיות

בשכונה נמצאת מערה שנטען שהיא מערת הקבורה של אותו האיש ובני משפחתו. המערה התגלתה בשנת 1980, בזמן שנערכו במקום פיצוצים לשם בניית בתים חדשים, על ידי ילד מתושבי השכונה[2][3].

חינוך

בתלפיות מזרח פועלים כ-10 גני ילדים, 3 בתי ספר יסודיים - תל"י רמת מוריה (בזרם הממלכתי), קשת תלפ"ז (המשלב למידת תלמידים דתיים, חילוניים ומסורתיים), ובית הספר היסודי הממלכתי-דתי "איתן", וכן בית הספר לחינוך מיוחד "הדביר החדש", שנועד לתלמידים בעלי מוגבלות שכלית עמוקה.

שני בתי ספר על-יסודיים פועלים בשכונה: בית הספר המקיף על שם סליגסברג-ברנדייס (כיתות ז'-י"ב בזרם הממלכתי) וישיבת "בני חיל", המיועדת לתלמידים לקויי למידה הסובלים מהפרעת קשב וריכוז.

בחינוך הבלתי פורמלי, פועלים בשכונה מועדון הנוער "אינטרו" וכן סניפים של תנועות הנוער המחנות העולים, בני עקיבא ונוע"ם.

שכונה צעירה

מתחילת שנת 2011, פועלת בשכונת תלפיות מזרח תוכנית "שכונה צעירה" בשיתוף עם "צעירים במרכז". במסגרת התוכנית מוצבת רכזת מטעם "צעירים במרכז" במינהל הקהילתי של השכונה.

רכזת שכונה צעירה אמונה על פיתוח הקהילתיות, ריכוז פרויקטים ויוזמות תושבים, ייצוג קול המשפחות הצעירות בפורומים שונים ועוזרת לתושבים להפוך את השכונה שלהם להכי טובה שהיא יכולה להיות:

פיתוח המרחב הציבורי, הפקת אירועי תוכן מושקעים ממש מתחת לבית, יצירת הזדמנויות להכרות בין המשפחות, שדרוג מסגרות החינוך והגיל הרך, חיזוק הקהילתיות בשכונה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אורי חודי, ‏"מי שמכיר את הקו הירוק בתוך ירושלים זה רק פוליטיקאים", באתר גלובס, 20 במאי 2012
  2. יהודה בלו, האומנם נתגלתה מערת הקבורה של ישו? מגזין אימגו.
  3. כך מצאתי את עצמי בוקר אחד כ"מגלה הקבר של ישוע"... בלוג של אריאל מעוז, הילד שגילה את המערה, בתפוז בלוגים.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0