מפלגת הקואליציה האסלאמית
תבנית מפלגה ריקה מפלגת הקואליציה האסלאמית[א] (בפרסית: حزب مؤتلفه اسلامی, בתעתוק: חֵזבּ-א מותלפֵה-י אסלאמי) היא מפלגה פוליטית שמרנית באיראן.
מפלגת הקואליציה האסלאמית היא הארגון המרכזי בתוך חזית חסידי הקו של האימאם והמנהיג ונחשבת לבעלת ברית חילונית (שאינה מורכבת מאנשי דת) של אגודת אנשי הדת הלוחמים רבת ההשפעה.[2] אף על פי שהיא עדיין פעילה ומשפיעה מאוד, הארגון חווה דחיקה הדרגתית ממוקדי הכוח הפוליטיים לאחר עלייתם של יריבים שמרנים חדשים בשנות ה-2000,[3][4] וישנם אנליסטים המבטלים את חשיבותה ורואים בה מעין דינוזאור העומד בפני הכחדה.[5]
בהיותה אחת המפלגות הוותיקות ביותר מבין המפלגות הפעילות באיראן, הקואליציה מייצגת את הדורות המבוגרים של השמרנים,[6] ובסיס התמיכה העיקרי שלה נמצא בקרב סוחרי הבאזרי ובעלי החנויות בבזאר הגדול של טהראן ובערים אחרות, בקרב בורגנות זעירה, ובקרב אנשי דת מסורתיים.[7][8][3] זהו ככל הנראה הארגון הפוליטי היחיד באיראן המחזיק בקשר אורגני עם בסיס חברתי שכזה.[4]
מורתזא מוטהרי, חבר המפלגה, היה יושב ראש מועצת המהפכה האסלאמית משנת 1978 ועד 1979. מאז 1979, חברי מפלגת הקואליציה האסלאמית החזיקו במשרות ממשלתיות בכירות[9] והם שחקנים משפיעים בכלכלת איראן, כשהם שולטים בלשכת המסחר, התעשיות והמכרות של איראן[10][4] ובעלי "דריסת רגל במינוי שר המסחר".[7] למפלגה יש גם אינטראקציות עם קרן מוסטזאפאן, קרן הסיוע של האימאם ח'ומייני ואסטאן קודס רזאווי שבסיסה במשהד.[10]
מפלגת הקואליציה האסלאמית מזוהה עם בתי ספר קהילתיים לבנים ולבנות.[6]
היסטוריה
מפלגת הקואליציה האסלאמית מילאה תפקיד חיוני בהצלחתה של המהפכה האיראנית.[4] בעקבות המהפכה, היא צמצמה את פעילותה ורבים מחבריה הצטרפו למפלגת הרפובליקה האסלאמית כחברים מובילים, וחידשה את פעילותה לאחר פירוק המפלגה ב-1987.[3][4] למפלגה היו כ-90 מושבים בפרלמנט בשנת 2006, על פי מוחסן סאזגארא.[11]
עניינים בין-לאומיים
למפלגת הקואליציה האסלאמית יש משרד לעניינים בינלאומיים שבראשו עומד מהדי סולי,[12] שהחליף את חמיד-רזא תראקי.[13] המפלגה ערכה פורום בנושא אחדות המפלגות האסלאמיות ב-2015, שבו השתתף חזבאללה בין היתר.[14] היא שלחה ברכות לקונגרס הלאומי ה-12 של המפלגה הקומוניסטית של וייטנאם[15] וגם שומרת על יחסים טובים עם המפלגה הקומוניסטית של סין,[16] כמו גם עם מפלגת הפועלים של קוריאה והקבינט של קוריאה הצפונית.[17]
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ JAMʿIYAT-E MOʾTALEFA-YE ESLĀMI ii. Jamʿiyat-e Moʾtalefa and the Islamic Revolution, Encyclopaedia Iranica (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Matsunaga, Yasuyuki (2008). "Political Parties". Iran Today: An Encyclopedia of Life in the Islamic Republic. Vol. 2. Greenwood Press. p. 392. ISBN 978-0313341632.
- ^ 3.0 3.1 3.2 Khani, Mohammad Hassan (17 ביולי 2012). "Political Parties in the Islamic Republic of Iran". Iran Review. נבדק ב-1 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 JAMʿIYAT-E MOʾTALEFA-YE ESLĀMI ii. Jamʿiyat-e Moʾtalefa and the Islamic Revolution, Encyclopaedia Iranica (באנגלית אמריקאית)
- ↑ "Ahmadinejad Faces New Conservative Challenge". Institute for War and Peace Reporting (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-11 ביוני 2017. נבדק ב-2026-01-03.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 Barry M. Rubin, ed. (2010), "From Opposition to Mainstream—Motalefeh-yi Islami", Guide to Islamist Movements, vol. 2, M.E. Sharpe, pp. 254–256, ISBN 978-0765641380
- ^ 7.0 7.1 [http://www.worlddialogue.org/print.php?id=143 Civil Society and Democratisation during Khatami�s First Term - Centre for World Dialogue], www.worlddialogue.org (ארכיון)
- ↑ Buchta, Wilfried (2000), Who rules Iran?: the structure of power in the Islamic Republic, Washington DC: The Washington Institute for Near East Policy, The Konrad Adenauer Stiftung, pp. 14–16, ISBN 0-944029-39-6
- ↑ Robin B. Wright, ed. (2010), The Iran Primer: Power, Politics, and U.S. Policy, US Institute of Peace Press, p. 110, ISBN 978-1601270849
- ^ 10.0 10.1 Adelkhah, Fariba (2015). The Thousand and One Borders of Iran: Travel and Identity. Iranian Studies. Vol. 27. Routledge. pp. 25, 165. ISBN 978-1317418979.
- ↑ "Why The Return To Revolutionary Values Is Temporary". Radio Free Europe/Radio Liberty (באנגלית). 2012-02-02. נבדק ב-2026-01-03.
- ↑ South China Sea dispute should be solved through dialogues: Iranian party official - Xinhua | English.news.cn, news.xinhuanet.com (ארכיון)
- ↑ "Iran to host Islamic countries parties' summit", Mehr News Agency, 8 בנובמבר 2015, נבדק ב-4 באפריל 2017 – via The Iran Project
{{citation}}: (עזרה) - ↑ "Muslims Have Faith in Ayatollah Khamenei's Leadership: Hezbollah Official - Politics news - Tasnim News Agency". Tasnim News Agency (באנגלית). נבדק ב-2026-01-03.
- ↑ "Further congratulations sent to National Party Congress", Nhân Dân, 14 בפברואר 2017, אורכב מ-המקור ב-16 באפריל 2017, נבדק ב-4 באפריל 2017 – via Vietnam Breaking News
{{citation}}: (עזרה) - ↑ ‘Islamic Coalition Party promoting Iran ties with China’, Tehran Times, 2017-02-24 (באנגלית)
- ↑ "Kim Jong Il to Be Remembered in Iran", Korean Central News Agency, 5 בנובמבר 2016, אורכב מ-המקור ב-24 בנובמבר 2019, נבדק ב-4 באפריל 2017 – via Korea News Service
{{citation}}: (עזרה) "70th Anniversary of WPK Founding to Be Celebrated in Iran", Korean Central News Agency, 29 באוגוסט 2015, אורכב מ-המקור ב-24 בנובמבר 2019, נבדק ב-4 באפריל 2017 – via Korea News Service{{citation}}: (עזרה)
מפלגת הקואליציה האסלאמית42477183Q2843214