מפת העולם הבבלית
| פרטי הממצא | |
|---|---|
| סוג | מפה מונדי |
| חומרים | חרסית |
מפת העולם הבבלית (בלטינית: Imago Mundi או Mappa Mundi) היא לוח חרס בבלי הנושא מפה סכמטית של העולם ושתי כתובות בשפה האכדית. הלוח מתוארך לאחר המאה ה־9 לפנה"ס (כנראה למאות ה־8–7 לפנה"ס), וכולל תיאור קצר של העולם כפי שהובן אז. זהו התיאור הקדום ביותר הידוע של העולם כולו. מאז גילויו עוררה המפה ויכוחים רבים על פרשנותה הכללית ועל פרטים מסוימים שבה.[1] לוח נוסף, VAT 12772, מציג טופוגרפיה דומה מתקופה מוקדמת בכ־2000 שנה.[2]
המפה ממוקדת בנהר פרת, הזורם מן הצפון (למעלה) לדרום (למטה), כשפתחו מסומן במילים "ביצה" ו"יציאה". העיר בבל מסומנת על גדת הנהר, בחצי הצפוני של המפה. שושן (בירת עילם) מסומנת בדרום, אוררטו בצפון־מזרח, וחַבַּן (בירת הכשדים הקסיטיים) בצפון־מערב – באופן שגוי. מסופוטמיה מוקפת ב"נהר מר" או "ים" מעגלי, ומעבר לו מתוארים שבעה או שמונה אזורים משולשים ("נַגּוּ") המסמלים ארצות רחוקות, אולי הרים דמיוניים.[3]
הלוח התגלה בידי הארכאולוג הורמוזד רסאם בעיר סִפַּר (כ־60 ק"מ צפונית לבבל) על הגדה המזרחית של נהר פרת, ונרכש על ידי המוזיאון הבריטי בשנת 1882 (BM 92687).[4] תרגומו הראשון פורסם ב־1889.[5] מקובל כיום כי מקור הלוח הוא בבורסיפה.[6] בשנת 1995 נתגלתה חתיכה נוספת של הלוח, בנקודת המשולש העליון ביותר.[7]
המפה משמשת כסמל של כתב העת האקדמי Imago Mundi.[8]
תיאור הלוח
הלוח כולל שלושה חלקים: מפה גרפית, כתובת מעליה, וכתובת בגב הלוח. לא ברור אם שלושת החלקים מהווים מסמך אחד, אך הבדלים סגנוניים ביניהם מצביעים על כך שאולי חוברו משלושה מקורות נפרדים.[9]
המפה
המפה מעוגלת ובעלת שתי טבעות היקפיות. הכתובות בכתב יתדות מציינות את כל המקומות בתוך המעגל, וכן כמה אזורים שמחוץ לו. שתי הטבעות מייצגות את גוף המים הקרוי באכדית אִדְמַרַתֻם – "הנהר המר", הים המלוח. בבל מסומנת צפונית למרכז; קווים מקבילים בתחתית מסמנים כנראה את הביצות הדרומיות, וקו מעוקל מצפון־מזרח מייצג את הרי זגרוס. בתוך המעגל נראות שבע נקודות קטנות – ערים – ומחוצה לו שבעה או שמונה משולשים ("נַגּוּ"), שכל אחד מהם מסמל "אזור" רחוק ששמו נכתב לידו.[10]
האזורים שמחוץ לים מתוארים לעיתים כהרים. בכתובת נזכרות ערים כגון שושן, חַבַּן, אוררטו ואשור, וכן אזורים דוגמת בית יַכִּין ונהרות ביצה. המפה משלבת יסודות גאוגרפיים ומיתיים גם יחד, כולל אלים, מפלצות ים, והאלת הים הקדמונית תיאמת – המסומלת כחגורה המקיפה את הארץ.[11]
הכתובת הקדמית
הכתובת שמעל המפה (11 שורות) מתארת, ככל הנראה, את חלק ממעשה הבריאה בידי מרדוך, האל הפטרון של בבל, אשר חילק את הים הקדמון (האלה תיאמת) ויצר את היבשה והים. על הים נכתב:
- "האלים ההרוסים אשר הוא (מרדוך) השכין בתוך הים [...] נמצאים שם; הצפע, נחש הים הגדול שבפנים."
לאחר מכן נזכרים על היבשה יצורים מיתיים ובעלי חיים רבים: עוף-אנזו, איש־עקרב, עז הרים, צבי, אריה, זאב, קוף, קופה, יען, חתול וזיקית – "חיות אשר מרדוך ברא על פני הים השוקט". מלבד החתול, כל אלה נחשבו יצורים מארצות רחוקות.[12]
שתי השורות האחרונות מזכירות שלושה גיבורים מיתיים: אותנפישתים (גיבור המבול מעלילות גילגמש), סרגון מאכד (מלך אכד), ונור־דגן מלך בורשחנדה – אויבו של שרגון.[13]
הכתובת האחורית
הצד האחורי (29 שורות) מתאר ככל הנראה שמונה אזורי "נַגּוּ". לאחר הקדמה קצרה, כל אזור מתואר כך: "אל הנַגּוּ ה־n, שם אתה נוסע שבעה פרסאות" – מרחק המייצג כנראה את רוחב הים המקיף את העולם. תיאורי האזורים קצרים וחלקם פגומים; בתיאור השלישי נזכר מדבר צחיח שבו "ציפור מעופפת אינה מסוגלת להשלים את דרכה"; הרביעי מתאר עצמים בעלי ממדים עצומים, ובעקבותיו מציע אירווינג פינקל כי זהו אזור מנוחתה של תיבת אותנפישתים, כלומר הר אררט.[7]
הנַגּוּ השמיני מתייחס אולי ל"שער שמימי" במזרח, שממנו עולה השמש בבוקר: "המקום שבו שחר מאיר בכניסתו". הכתובת מסכמת כי המפה מציגה "מבט עילי על ארבעת רבעי העולם, אשר אין אדם יכול להבינם במלואם", ומסתיימת בשם הסופר שכתב את הלוח: "[... הועתק מן העותק הקדום ונסדר בידי בנו של איססורו, מצאצאי אֵא־בל־אילי]."
השפעה מאוחרת
החוקר קרלו זאקאניני טען כי עיצובה של מפת העולם הבבלית השפיע על מפות ה־T-O של ימי הביניים באירופה.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- Delnero, Paul, "A Land with No Borders: A New Interpretation of the Babylonian 'Map of the World'", Journal of Ancient Near Eastern History, vol. 4 (1–2), 2017, pp. 19–37.
- Finkel, Irving, "The Babylonian Map of the World, or the Mappa Mundi", in Babylon: Myth and Reality, ed. Irving Finkel and Michael Seymour. London: British Museum Press, 2008.
- Finkel, Irving, The Ark Before Noah: Decoding the Story of the Flood, New York: Doubleday, 2014.
- Millard, Alan, "Cartography in the Ancient Near East", in The History of Cartography, vol. 1, Chicago: University of Chicago Press, 1987.
- Unger, Eckhard, "From the Cosmos Picture to the World Map", IM 2, 1937.
- Wiggermann, Frans, "Scenes From The Shadow Side", in Vogelzang, M.E. & Vanstiphout, H.L.J. (eds.), Mesopotamian Poetic Language: Sumerian and Akkadian, Styx Publications, 1996.
- Finkel, Irving, "A Join to the Map of the World: A Notable Discovery", British Museum Magazine, 23 (1995): 26–27.
הערות שוליים
- ↑ Wiggermann 1996, עמ' 208–209
- ↑ Lewy & Lewy 1943
- ↑ Horowitz 1988
- ↑ המוזיאון הבריטי
- ↑ F. E. Peiser ZA 4 (1889) 361–370
- ↑ Horowitz 1998, עמ' 26, 30
- ^ 7.0 7.1 Finkel 1995
- ↑ Smith 1996
- ↑ Horowitz 1998, עמ' 20–42
- ↑ Horowitz 1988, עמ' 147–165
- ↑ Horowitz 1998, עמ' 33–37
- ↑ Horowitz 1998, עמ' 37–40
- ↑ Horowitz 1998, עמ' 23–25
- ↑ Zaccagnini 2012
מפת העולם הבבלית42058454Q279559