מצת גלגל


מצת גלגל או בריח גלגל (אנגלית: Wheellock) הוא מנגנון שהיה מותקן בכלי נשק חמים נטעני לוע במהלך מאה ה 16. המנגנון יצר ניצוץ שהצית את מטען אבק השריפה הראשוני ששימש להצתת המטען ההודף בחלק האחורי של הקנה ואיפשר לראשונה הצתה עצמית בכלי ירייה. שמו נובע מגלגל הפלדה המסתובב שיצר את הניצוץ להצתה. הוא פותח באירופה בסביבות שנת 1500, והיה בשימוש לצד כלי נשק בעלי מנגנון בריח פתיל שקדמו לו והמשיך להיות בשימוש גם לאחר כניסת מנגוני הצתה מתקדמים יותר ממשפחת מנגנוני מצת חלמיש. כלי נשק מסוג מצת גלגל היו קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית, כלי נשק מסוג מסקט וארקבוז שהופעלו עם מנגנון מצת גלגל שיפרו את היכולת של פרשים להילחם בנשק חם, אך המהפכה הגדולה ביותר הייתה שהמנגנון בישר את תחילת השימוש באקדחים מאחר שאיפשרו שימוש ביד אחת, איפשרו לדרוך את הנשק ולאחר מכן להשתמש בו ללא השהיה. כל אלו היות תכונות ייחודיות שאיפשרו שימוש בכלי נשק קטני מידות. למרות המורכבות והמחיר הגבוה שלהם, הם הותירו חותם הן על התפתחות כלי הנשק אלא גם על טקטיקות בשדות הקרב. מנגנון מצת גלגל היה מורכב מאוד לייצור ועלות כלי נשק בעלי מנגנון זה הייתה גבוהה כל זאת גרם לכך שרק קצינים, אצילים ויחידות מיוחדות יכלו להרשות לעצמם שימוש בכלי נשק מצת גלגל, ורבים מכלי נשק אלו שיוצרו במיוחד על ידי אנשי מקצוע מתמחים זכו לעיצוב בדומה ליצירות אמנות.[1]
היסטוריה


מקורותיו המדויקים של מנגנון המצת גלגל אינם ברורים לחלוטין, אך ידוע כי השימוש בניצוץ שנוצר מחיכוך פלדה ואבן לצורך הצתת אבק שריפה היה קיים לפני הופעתו של המנגנון המבוסס על גלגל וקפיץ. דוגמה לכלי נשק מוקדם המשתמש בניצוצות של צור ופלדה מוצגת בארכיון של דרזדן ונקרא "אקדח הנזיר" (גרמנית: Mönchsbüchse)[2] מבחינה טכנית, מדובר הקנה עם מנגנון שמחובר לצד שמאל של הקנה. האבן מוחזקת בלסתות של מנגנון דמוי נחש או פטיש הנדרך על ידי קפיץ, האבן נחה על לוח פלדה מחוספס והיורה היה צריך למשוך ולדחוף את הפטיש כנגד לוחית הפלדה במהירות כדי ליצור את הניצוצות הדרושים להצתת אבק השריפה. ככל הנראה, זו הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בחיכוך של פיריט ופלדה למטרה זו. הנשק היה מגושם, יד אחת החזיקה היטב את הקנה ואילו השנייה הפעילה את מנגנון החיכוך. ישנם גם ויכוחים על גילו האמיתי של פריט יד זה וההשערה היא כי הוא יוצר ככל הנראה בין השנים 1500–1550 ועל פי השערה אחרת בשנת 1480 ולא ברור אם "אקדח הנזיר" הוא שלב אורגני בהתפתחות מנגנון מצת גלגל או מנגנון מקביל שפיתוחו נקלע למבוי סתום.[3]
המקורות הגרפיים והטקסטואליים הראשונים מתוארכים כולם לסוף המאה ה-15, תחילת המאה ה-16. הדוגמה הגרפית הראשונה למתקן ירי עם מנגנון מצת גלגל המחובר ללוח מלבני, מקורה בנירנברג, גרמניה בכתב היד קודקס ליפלהולץ (Löffelholz Codex) המתוארך לשנת 1505. ספר זה מציג כלי ציד שונים וכלים לייצור כלי ירייה, כולל שני מנגנוני מצת הגלגל. דוגמה נוספת לסכימה של מנגנון ירי מצת גלגל נמצאת בקודקס אטלנטיקוס (Atlantic Codex) של לאונרדו דה וינצ'י מערכת זו שונה למדי מזו הנפוצה בכלי נשק בעלי מנגנון מצת גלגל מאחר הקפיץ הראשי של המנגנון אינו קפיץ עלה אלא קפיץ סלילי. ייתכן גם שזו אינה המצאה ראשונית, אלא רעיון של אמן לשיפור מערכת קיימת. הקודקס נכתב וצויר בין 1478 ל-1517, כך שהשנה המדויקת שבה הומצא מנגנון זה אינה ידועה.
המקורות הטקסטואליים הראשונים אודות מנגנון הגלגל קשורים לממלכת הונגריה. על פי טקסט המיוחס להיפוליט ד'אסט (Ippolito d'Este), בשנת 1507 נרכש בגרמניה "רובה אבן אש", סביר להניח כי המונח "אבן אש" בשנים אלו מתייחס למנגנון מצת גלגל, שכן מנגנוני מצת חלמיש הומצאו רק במחצית השנייה של המאה ה-16. מקורות אחרים מצביעים על כך שמערכת מנגנון זו הומצאה בשנת 1517 על ידי יצרן כלי נשק בנירנברג בשם יוהאן קיפוס[4] למרות המקורות בעלי המידע הסותר מחקרים קובעים כי מנגנון מצת גלגל נכנס לשימוש בעשורים האחרונים של המאה ה-15 בגרמניה או באיטליה, או בו-זמנית בשני המקומות. הופעה מוקדמת של מערכת מנגנון הגלגל המודרנית במזרח אירופה מובנת, שכן ממלכת הונגריה לחמה ברציפות במלחמה קשה נגד האימפריה העות'מאנית שפלשה לבלקן, ולכן כלי הנשק והטקטיקות המודרניים ביותר יכלו להיכנס לשירות באופן מיידי. הממצאים הארכאולוגיים הראשונים שלנו מתוארכים גם הם למחצית הראשונה של המאה ה-16. בשנת 1873 נמצאה סירה קטנה ובה ציוד של 14 חיילים: 14 חרבות, 14 שריונות, 14 קני רובה ו-7 מנגנוני מצת גלגל הקשורים אליהם.[5]
אקדחים בעלי מנגנון מצת גלגל חוללו מהפכה באכיפת החוק ובפשיעה באירופה, מכיוון שהיה זה כלי הנשק הראשון שהיה ניתן לשאת טעון ודרוך, מוסתר מתחת לבגדים, ומוכן לשימוש מיידי ושיפור משמעותי לעומת רובי הפתיל המסורבלים. יכולת ההסתרה והיכולת לשימוש מהיר בנשק יצרה הזדמנויות חדשות עבור פושעים, ובעקבות זאת עלה הצורך לפקח על כלי ירייה אלו בקרב האוכלוסייה האזרחית כבר בתחילת המאה ה-16. בשנת 1514, הוציא אולסלו השני, מלך בוהמיה והונגריה, כבר אסר על איכרים ואזרחים אחרים לשאת נשק ורובים, תוך איום בעונשים קיצוניים כמו כריתת ידיים, ובכך הדגיש את העיקרון שכלי נשק אפקטיביים חייבים להישאר תחת שליטה בלעדית של הכוח השלטוני. הצו המפורש הראשון שאסר במיוחד על שימוש אזרחי במנגנוני מצת גלגל שהוגדרו כ "רובי היד המכים בעצמם" הוצא על ידי מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", בנובמבר 1517. על אף האיסורים, הפך הצו הקיסרי, באופן אירוני, לפרסום הטוב ביותר שניתן היה לנשקהחדש, והוא לא הצליח לעצור את המהפכה של כלי הנשק הראשון שאפשר נשיאה סמויה.
אוסף כלי הנשק מסוג מצת גלגל הנמצא בנשקייה ההיסטורית לאנדסצויגהאו (גרמנית: Landeszeughaus) (Styrian Armoury) בגראץ שבאוסטריה, הוא נכס היסטורי ייחודי ברמה עולמית בשל אופיו כנשקייה צבאית שנותרה שלמה מהמאות ה-16 וה-17. האוסף אינו תוצאה של איסוף מוזיאלי, אלא מייצג את המלאי המקורי של כלי הנשק שנועדו לצייד את כוחות המיליציה שתפקידם היה להגן על גבולות האימפריה ההבסבורגית מפני האיום העות'מאני. מתוך אלפי פריטים שנשמרו באתר, נשק בעל מנגנון מצת גלגל תופס מקום מרכזי, כאשר הוא כולל מספרים גדולים של מוסקטים ואקדחי פרשים גודלו האדיר והמגוון שלו מאפשרים לחוקרים ללמוד על לוגיסטיקה צבאית ועל המכניקה של המנגנון מנקודת מבט מעשית. בנוסף, האוסף משקף את מרכזי הייצור המרכזיים של התקופה, שכן כלי הנשק נרכשו מספקים מובילים בגרמניה, כמו אאוגסבורג ונירנברג, וממרכזים מקומיים באוסטריה, ובכך הוא מציג את השונות והאבולוציה הטכנית והעיצובית של מנגנוני מצת-גלגל במהלך המאה ה-17.
מנגנון



המנגנון "מצת גלגל" פועל על ידי סיבוב מיכאני של גלגל פלדה קפיצי כנגד פיסת פיריט - צורת המינרל של סולפיד הברזל, ליצירת ניצוצות, אשר מציתים את אֲבַק התִּחוּל באַגַּן ההַצָּתָה האש עברה דרך חור קטן בין האגן לחלק האחורי של הקנה והציתה את המטען העיקרי בקנה כלי הירייה. הפיריט היה מהודק בלסתות מלחציים על זרוע קפיצית הידועה בכינוי "כלב", זרוע זו הייתה מונחת על מכסה אגן ההצתה. כאשר לוחצים על ההדק, מכסה כף ההצתה נפתח, והגלגל מסתובב, כנגד הפיריט הנלחץ אליו. אנלוגיה מודרנית קרובה למנגנון הגלגל היא פעולתו של מצית, בו מסובבים גלגל פלדה משונן במגע עם פיסת חומר יוצר גיצים כדי להצית את הדלק הנוזלי. לכלי ירייה בעל מנגנון גלגל היה יתרון בכך שניתן היה להכין אותו ולירות בו באופן מיידי, אפילו ביד אחת, בניגוד לכלי ירייה בעלי מנגנון פתיל אשר דרשו פתיל בוער ודרשו את מלוא תשומת הלב של המפעיל ואת שתי ידיו לצורך תפעול. מנגד, מנגנוני הגלגל היו מורכבים ויקרים לייצור.[6]
הכלב
הכלב הוא שמה של זרוע קפיצית המחוברת בציר לחלק החיצוני של לוח המנגנון. חומר מפיק ניצוצות, שבדרך כלל הוא פיסת פיריט ברזל קטנה, נתפס ומוחזק בלסתות דמויות מלחציים בקצה הנע של הזרוע. ל"כלב" יש שני מצבים אפשריים שניתן לסובב אותו אליהם ביד: מצב "בטוח", שבו ה"כלב" נדחף לכיוון לוע כלי הירייה, ומצב "הפעלה", שבו ה"כלב" נמשך לכיוון המפעיל כך שהפיריט שבלסתותיו יכול לבוא במגע עם החלק העליון של שפת גלגל פלדה הנושא חריצים אורכיים סביב היקפו.
הגלגל
הקטע העליון של הגלגל המחורץ, העשוי פלדה מוקשה, בולט דרך חריץ החתוך למידותיו המדויקות בבסיס אגן ההצתה. הגלגל מחורץ בהיקפו החיצוני בשלושה או יותר חריצים דמויי V עם חתכים רוחביים במרווחים כדי לספק משטח חיכוך לפיריט. הגלגל מקובע לציר, שאחד מקצותיו בולט מחוץ ללוח המנעול. הבליטה החיצונית היא בעלת חתך מרובע כדי לאפשר חיבור של מפתח ברגים לצורך מתיחה עוקבת של המנעול. הקצה השני של הציר עובר דרך חור בלוח המנעול, ועל קצה זה מחושל גלגל אקסצנטרי. קצה אחד של שרשרת קצרה וחזקה עשויה משלושה או ארבעה חוליות שטוחות ומקבילות, כמו קטע קצר של שרשרת אופניים מקובע לזיז, בעוד הקצה השני של השרשרת מוחזק בחריץ בקצה הזרוע הארוכה יותר של קפיץ בצורת V, המוחזק בדרך כלל באמצעות בורג ותושבת עם ראש העוברת דרך בליטות בתוך לוח המנעול.
אגן הצתה
כמו בכל כלי ירייה נטעני לוע ולפני הכניסה לשימוש של מנגנון כיפת הקשה כלי הנשק כללו אגן הצתה שבו אבק שריפה שניצת מהניצוץ והעביר את האש אל מטען אבק השריפה הראשי שבתוך בית הבליעה של הקנה, דרך פתח הצתה (Touch hole) בצד בית הבליעה. אגן ההצתה של בכלי נשק בעלי מנגנוני מצת גלגל תוכנן עם כיסוי מחליק שיש לו שתי מטרות: הראשונה היא להכיל את אבק השריפה הראשוני ולספק לו הגנה מסוימת מפני פגעי מזג האוויר ומטרה שנייה היא לתזמן את מגע הכלב עם הגלגל. ניתן להחליק את מכסה התא לפתיחה ולסגירה ידנית, אך הוא גם מחובר לזרוע בתוך לוחית המנגנון המופעלת על ידי הגלגל האקצנטרי שעל ציר הגלגל.
מנגנון ההדק
ההדק בבכלי נשק בעלי מנגנון מצת גלגל משלב זרוע אחת של לשונית המסתובבת סביב צירה בין שני תומכים אנכיים המחוברים במסמרות או בהלחמה לצד הפנימי של לוחית המנגנון. הזרוע השנייה של הלשונית עוברת דרך חור בלוחית המנגנון, ומשתלבת בצדו הפנימי של הגלגל, ובכך למעשה נועלת אותו ומונעת כל סיבוב, כנגד טריז הנלחץ מתחת לזרוע האחורית של הלשונית כלומר בין לוחית המנגנון ללשונית כאשר הזרוע הקדמית נכנסת לשקע שבגלגל. כאשר לוחצים על ההדק, הטריז נסוג ממקומו ומשיכה חזקה של הקפיץ הראשי דוחפת את הלשונית המשוחררת חזרה לתוך המנגנון והגלגל חופשי להסתובב.
הפעלה
הכנה לירי
פעולה ראשונה שעל המשתמש בנשק לעשות היא סיבוב הכלב קדימה למצב "בטוח" ומכסה אגן ההצתה נפתח, לאחר טעינת מטען אבקת שריפה וכדור דרך הקנה, המפעיל לוקח את "המפתח" מלביש אותו על החלק המרובע של ציר הגלגל, ומסובב אותו עד שנשמע קליק (כחצי עד שלושה רבעי סיבוב), הגלגל ננעל והמפתח מוסר. בתוך המנגנון פעולת סיבוב המפתח גורמת לסיבוב הגלגל שמותח את הקפיץ הראשי באמצעות השרשרת, הנכרכת חלקית סביב הציר עד לעצירתם על ידי הלשונית הנכנסת לחור סמוי בצידו הפנימי של הגלגל, ובכך נועל אותו. לאחר מכן ממלא המשתמש את אגן ההצתה באבקת תיחול, ומכסה האגן נסגר. לבסוף, הכלב נמשך לאחור כך שהפיריט שבלסתותיו מונח על גבי מכסה האגן, תחת לחץ מהקפיץ שבבסיס זרועו.
הפעלה
עם לחיצה על הדק הלשונית מבצעת סיבוב קל שמאפשר לגלגל להסתובב בחופשיות תחת המתח של הקפיץ הראשי. ברגע שהגלגל משוחרר הזרוע הארוכה יותר של הקפיץ הראשי מושכת את השרשרת המשולבת בו. הקצה השני של השרשרת מקובע לזיז על ציר הגלגל, והאחרון מסתובב במהירות גבוהה, בעוד שהזיז המסתובב דוחף קדימה את הזרוע שאליה מחובר מכסה אגן ההצתה, ובכך גורם למכסה האגן להחליק קדימה לכיוון קנה הנשק, ולפיריט ליפול על הגלגל המסתובב.
הסיבוב המהיר של הגלגל כנגד הפיריט יוצר ניצוצות לוהטים המציתים את אבק השריפה באגן ההצתה, הלהבה מועברת למטען הראשי בבית הבליעה של הקנה דרך הפתח והאקדח יורה. טעינה, הכנה וירי של מנגנון הגלגל ארכו בערך דקה. איורים רבים בני זמנם של אקדח גלגל בפעולה מראים את הנשק מוחזק מסובב מעט (בזווית של כ-45 מעלות מהאופק) ולא אנכית כפי שהיה בתותח יד, כדי להבטיח שאבקת ההצתה בתא תונח כנגד פתח הקנה, וכדי למנוע "כשל הצתה בתא".
יתרונות וחסרונות
בין היתרונות של מנגנון מצת גלגל הייתה עמידות טובה יותר לגשם או לתנאים לחים מאשר מנגנון בריח פתיל, וביטול השימוש בפתיל הצתה בקרבת אבק שריפה שהיה סכנה של ממש. פתיל בערה איטי היה כמעט בלתי אפשרי להדלקה בגשם, אך מנגנון מצת גלגל איפשר הפקת ניצוצות בכל מזג אוויר על ידי ומכסה שהותקן על אגן ההצתה ונפתח רק ברגע ירי הנשק. למעשה המנגנון שאפשר פעולה מהירה מאוד והקטנה משמעותית של הנשק כך שניתן היה להפעיל אותו ביד אחת, לשאת אותו בנרתיק ולהסתיר כלי ירייה מתחת לבגדים. כל זאת הביא לשינויים מרחיקי לכת מיידיים בשימוש והחל תהליכים ארוכי טווח שעיקרם הכניסה לשימוש של אקדחים תחילה לשימוש צבאי ולאחר מכן שימוש אזרחי.
עם זאת, עלות הייצור הגבוהה ומורכבות המנגנון הפריעו לאימוץ נרחב של מנגנון מצת גלגל. נדרש חרש נשק מיומן במיוחד לבניית המנגנון, ומגוון החלקים והעיצוב המורכב הפכו אותו לפגיע לתקלות אם לא טופל בקפידה. מנגנון מצת גלגל שימש לצד מנגנון בריח פתיל עד ששניהם הוחלפו על ידי בריח חלמיש הפשוט יותר וזול יותר. החיסרון הגדול ביותר היה הצורך למתוח את הגלגל באמצעות מפתח. בעיה אחת הייתה הסכמה של מתיחת יתר שעלולה הייתה לגרות לכשל מיכאני שגרם למנגנון להפסיק מלפעול, בעיה שנייה הייתה הסכנה שהמפתח יאבד והנשק יהפך לבלתי שמיש. כדי למנוע אובדן כזה, המפתח היה קשור לקת הנשק או לפרק כף היד של המשתמש. למפתח היה תפקיד חשוב נוסף, כאשר קצה אחד שלו היה מחודד כמו מברג. כאשר הגלגל וחלקים נעים שונים נסתמו באבק פיריט ואבק שריפה, ניתן היה לפרק חלקית את המנגנון לצורך ניקוי באמצעות כלי משני זה.
שימוש
פרשים

מנעולי גלגל (wheel locks) של ראשית המאה ה-16 הוגבלו לשימוש אישי על ידי אצילים, קצינים, ויחידות מובחרות. עד מהרה, עם זאת, הם נרכשו על ידי יחידות כמו הפרשים כדי לאזן את הכוחות בשדה הקרב. פרשים משוריינים במלואם, או פרשים כבדים, שלטו בשדה הקרב של ימי הביניים, אך רגלים מיומנים שהשתמשו ברובי ארקבוס יכלו לירות שלוש יריות בדקה ולחדור שריון ממרחק של כמעט 100 מטרים, תוך שהם נשארים מוגנים על ידי לוחמים המחזיקים רומחים במבנה צפוף כדי לבלום הסתערות פרשים. הפרש הראשון שנשא כלי ירייה, ההארקבוזייר (Harquebusier) שהיה חמוש ברובה קרבין עם מנגנון מצת גלגל, יכול היה להישאר על האוכף במקום לרדת מהסוס. הקרבין, עם קנה קצר יחסית של כ-60 ס"מ היה קל לתפעול גם בעת החזקת המושכות. אם הקרקע לא הייתה משובשת מדי, הרוכב יכול היה לבצע ירי תוך כדי רכיבה ועד סוף המאה ה-16, ירי מעל גב הסוס בעת דהירה היה נוהג מקובל. הקרבינייר שהיה פרש בעל שריון קל יותר גם עבר להשתמש ברובים עם מצת גלגל וטעינה מחדש במהירות האפשרית הייתה מיומנות חיונית. עד סוף המאה, הקרבינייר תואר כטוען מחדש תוך כדי דהרה. הקרבין חובר לשרשרת כדורים שחצתה את החזה לפעולה מהירה יותר במהלך הטעינה מחדש. הקרבינייר השתמש בנרתיק עור רב-תכליתי שהיה תלוי מחגורת החרב שלו עבור שקית הכדורים, מיכל אבק השריפה, ומפתח הברגים החשוב מכל.
נושאי אקדח
עד שנות ה-40 של המאה ה-16, הופיעו בשדות הקרב אקדחי מצת גלגל, שהיו בשימוש על ידי האצולה כדי לבדל עצמם מרובה המצת פתיל של חיל הרגלים. האקדח, בהיותו קל משקל וניתן לתפעול ביד אחת, איפשר את חזרתו של הפרש המשוריין לשדה הקרב. כבר בשלב מוקדם הופיעו נושאי אקדח כשכירי חרב, כאשר הראשונים הגיעו מהולנד, שהפכה למרכז אימון וטקטיקות נשק חם לפרשים ולרגלים עד המאה ה-17. האקדחים היו ארוכים למדי (בין 15 ל 25 אינץ'), עם טווח אפקטיבי של כ-30 עד 50 מטר, והעניקו לפרש שליטה טובה יותר בזמן ירי בדהרה, שכן הם היו קלים יותר לטעינה וניתן היה לשאת מספר אקדחים. עם זאת, טעינה בדהרה דרשה מיומנות רבה והירי היה נעשה ללא כוונות. משימתם העיקרית של הפרשים נושאי האקדח הייתה לירות במהירות ולסגת לטעינה מחדש, תוך שימוש בטקטיקות התחמקות. לשם כך, היה חיוני שיהיו ברשותם שריון אמין ואקדחים נוחים לאחיזה. אקדחים גרמניים נודעו ב"קתות כדור" עשויות עץ או מתכת, ששימשו הן כמשקל נגד והן לתמיכה ברתיעה ואחיזה בטוחה. הפרשים נושאי האקדח חולקו לאקדחנים קלים, ששימשו ללחימה לא סדירה ופשיטות ונהגו לשאת עד שישה אקדחים טעונים בגלל הסיכון לתקלות; ולאקדחנים בינוניים וכבדים. האקדחן הבינוני לבש שריון שלושת-רבעים וקסדה מלאה, האקדחן הכבד לבש שריון מלא לעיתים קרובות שולבו קרביניירים ואקדחנים יחד ביחידות גדולות, כאשר הקרביניירים ירו ממרחק רב יותר. פרשי הנשק החם השתמשו בטקטיקות מורכבות, כגון ירי במטחים תוך כדי תנועה, ותמרוני היערכות, פנייה והתפצלות מתואמים, שהפכו לחלק מהטקטיקות היסודיות בשדה הקרב של המאה ה-16 המאוחרת.[7] הפרשים נושאי האקדח ניצבו מול האתגר העיקרי של שבירת המבנה הטקטי של פייק אנד שוט, שהיה המבנה הקרבי החזק ביותר בשדה הקרב האירופי של המאות ה-15 וה-16. במרכזו של המבנה עמדו חיילי חמושים ברובי ארקבוז ומוסקט וסביבם במבנה צפוף יחידות של נושאי-רומח שאמורים היו להדוף התקפות אויב. יחידות נושאי הרומח היו גדולות, ונלחמו במבנה טקטי של מאות או של אלפי לוחמים שהסתדרו בשדה הקרב במבנה שבו הרמחים הזדקרו לכיוון האויב או כיוון התקפת האויב המשוערת. צפיפות המבנה ועומקו, בדרך כלל מספר שורות, הספיק להדוף לרוב התקפת פרשים על המוסקטרים שהיו פגיעים בפרק הזמן הארוך שנדרש לטעינת המוסקט.[8]
כדי להתמודד עם אתגר זה, פיתחו יחידות הפרשים תמרונים מורכבים במבנים ריבועיים, כשהטקטיקה הידועה ביותר נקראה קאראקול, (Caracole) אשר פותחה באיטליה ואומצה על ידי פרשים גרמנים. טקטיקה זו דרשה רמת דיוק גבוהה וכללה פלוגת פרשים שהסתערה במבנה צפוף כשהשורה הקדמית הגיעה לטווח ירי, היא ירתה פעם-פעמיים, התפצלה לשניים והסתובבה לאחור לצורך טעינה מחדש, בעוד השורה הבאה חזרה על הפעולה. מחזור מתגלגל זה של ירי-פנייה-טעינה יצר אש מהירה יחסית, ובתנאים אידיאליים, יכול היה לשבש ולמוטט את ריבוע הרגלים, ולאפשר לפרשים לפרוץ דרכו. עם זאת, התמרון היה רצוף סיכונים וחיל הרגלים במבנה המותקף נקט בטקטיקת נגד של הפלת השורות הקדמיות של הפרשים באמצעות ירי, כדי לשבש את התמרון ולגרום להצטברות של נפגעים. כאשר שתי יחידות פרשים חמושות באקדחים הסתערו זו על זו, הצלחתן הייתה תלויה בתזמון ובקור רוח. במצבים אלה נהגו לפצל את מבנה הפרשים לשניים בפנייה של 90 מעלות, ולאחר מכן לבצע פניית גלגל נוספת של 180 מעלות, כך שהטורים הפנימיים שימשו כשורות ירי קדמיות. הפרשים יכלו לירות מטחים או לירות באופן עצמאי לעבר האויב החולף במרכז, תוך שמירה על שלמות המבנה. מאחר ששריון החזית היה עמיד בפני ירי אקדחי מצת הגלגל, בקרבות המוניים היה נהוג לחלוף על פני האויב במכוון כדי לירות בנקודות התורפה בצד או בגב, והיה מקובל גם לירות בסוס של האויב כך עלייתו של האקדח סימנה את קצו של הקוד האבירי מימי הביניים. בסופו של דבר, מנגנון מצת הגלגל נתן מענה לאתגר שהביאו כלי הנשק הארוכים עם מנגנון מצת פתיל לטקטיקות ולשימוש ביחידות פרשים.[9]
האקח יצא עד מהרה משדות הקרב ובזכות השימוש הנוח והמהיר מצא שימוש בידיים אחרות. בספר, "הסוף הנורא של וילם השתקן: ההתנקשות הראשונה בראש מדינה באמצעות אקדח" (אנגלית: Awful End of William the Silent: The First Assassination of a Head of State With A Handgun), מנתח את ההשלכות הפוליטיות והתרבותיות מרחיקות הלכת של רצח וילם הראשון, נסיך אורנז' המכונה וילם השתקן שהיה מנהיג המרד הפרוטסטנטי ההולנדי נגד השלטון הקתולי של בית הבסבורג, ונרצח בירייה על ידי מתנקש ב-1584. ג'רדיין טוענת כי אף על פי שההתנקשות הייתה בעלת השלכות פוליטיות מיידיות, השפעתה המשמעותית יותר הייתה הטכנולוגית והפסיכולוגית. הרצח, שבוצע באמצעות אקדח בעל מנגנון מצת בריח, שאפשר ירי מטווח קצר בתוך אחוזתו של וילם, סימן את הגעתו של איום קטלני חדש על ביטחונם של מנהיגים ברחבי העולם והוא אקדח אישי, קטן ומוסתר, המאפשר התנקשות באופן קל יחסית. הספר מראה כיצד הירצחו של וילם השתקן זעזע את המעצמות האירופיות, במיוחד את בת בריתו הפרוטסטנטית, המלכה אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה שהייתה יעד למזימות התנקשות בעצמה. הפחד מהאיום שהציב האקדח הוביל לחקיקה שאסרה נשיאה והכנסה של אקדח לקרבת ארמון המלך. ג'רדיין מסכמת כי התנקשות זו הציבה תקדים היסטורי ארוך וקטלני. והיא הייתה הראשונה בשרשרת של רציחות פוליטיות בהם אקדח היה כלי הנשק מבחירה של הרוצחים, אירועים מפורסמים אלו היו רצח אברהם לינקולן ב-1865 ורצח פרנץ פרדיננד ב-1914.[10]
לקריאה נוספת
Wheellock History by Brooker Graz
קישורים חיצוניים
- מצת גלגל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Georg Lauber (ed) How to buildYour ownwheellock- rifleor pistol (באנגלית)
הערות שוליים
- ↑ Seth Isaacson What is a Wheellock? RIAC Latest נקרא בנובמבר 2025
- ↑ דף המוצד הארכיון הארסנל של דרזדן. נקרא בנובמבר 2025
- ↑ Peter H. Kunz Mönchsbüchse, um 1480 2009 נקרא בנובמבר 2025
- ↑ Temesváry Ferenc - A Magyar Nemzeti Muzeum Tüzifegyver-Gyűjteménye. 1. Pisztolyok
- ↑ William J. McPeak The Wheel Lock: Birth of the Combat Pistol אתר warfarehistorynetwork.com נקרא בנובמבר 2025
- ↑ The wheel lock Part I. – The birth of the wheel lock אתר Capandball.eu נקרא בנובמבר 2025
- ↑ William J. McPeak The Wheel Lock: Birth of the Combat Pistol אתר warfarehistorynetwork.com נקרא בנובמבר 2025
- ↑ Harriman, Bill The Bayonet (Weapon). Osprey Publishing, 2021, page 8
- ↑ William J. McPeak The Wheel Lock: Birth of the Combat Pistol אתר warfarehistorynetwork.com נקרא בנובמבר 2025
- ↑ Jardine, Lisa (2005). The Awful End of William the Silent: The First Assassination of a Head of State With A Handgun. pp 19-20
מצת גלגל42281459Q1967985