מקלט חיות הבר הלאומי קלאמת התחתון

מקלט חיות הבר הלאומי קלאמת התחתון
Lower Klamath National Wildlife Refuge
	נוף חורפי במקלט חיות הבר הלאומי קלאמת התחתון
מידע כללי
תאריך הקמה	1908
גוף מנהל	שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית
נתונים ומידות
שטח	206.04 קמ"ר
מיקום
מדינה	אורגון וקליפורניה בארצות הברית
קואורדינטות	41°56′56″N 121°41′48″W / 41.948762°N 121.696663°W
	https://www.fws.gov/refuge/lower-klamath
	(למפת ארצות הברית רגילה) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה; א; ט; ל; נ; ט; י; ה; ש; ק; ט; מפרץ; מקסיקו; קנדה מקסיקו איי; בהאמה; מקלט חיות הבר הלאומי קלאמת התחתון

מקלט חיות הבר הלאומי קלאמת התחתון (באנגלית: Lower Klamath National Wildlife Refuge) הוא אתר טבע מוגן מהסוג מקלט חיות בר לאומי (אנ') של ארצות הברית בצפון מחוז סיסקיו בקליפורניה ובדרום מחוז קלאמת באורגון על הגבול בין שתי מדינות. הוא מופעל על ידי שירות הדגה וחיות הבר של ארצות הברית. המקלט הוגדר כנקודת ציון היסטורית לאומית (אנ') ב-16 באוקטובר 1965.^[1]

מקלט חיות הבר הלאומי קלאמת התחתון, שהוקם על ידי הנשיא תאודור רוזוולט ב-1908, היה מקלט עופות המים הראשון בארצות הברית. הוא ממוקם באגן קלאמת ליד קלאמת פולס באורגון. שטחו הכולל 206.04 קילומטרים רבועים, מתוכם 179.25 קילומטרים רבועים נמצאים בקליפורניה ו-26.78 קילומטרים רבועים באורגון. המקלט כולל ביצות עשב של מים מתוקים רדודים, מים פתוחים, שטחי דשא ושטחים חקלאיים המנוהלים בצורה אינטנסיבית כדי לספק בית גידול לעופות מים ובעלי חיים אחרים. השוק של ציד עופות נודדים בסוף המאה ה-19 יצר את הצורך בשימור ויצירת מקלט לחיות בר.

מטרות המקלט כוללות הגנה על בית גידול לצמחייה ובעלי החיים, כולל עופות מים נודדים, ושמירה על המגוון הביולוגי של אגן קלאמת. הוא פועל לשילוב אזורי ביצות וחקלאות בת קיימא וקידום בקרת מזיקים משולבת. המקלט מספק שירותים ציבוריים הקשורים לחיות בר, כולל חינוך, ציד והזדמנויות צפייה וצילום.

מיני העופות במקלט כוללים עיטם לבן-ראש, עיט זהוב, שקנאי אמריקני, מגלן לבן-פנים, אווז הצפון, אווז רוס, אווז לבן-מצח, ברנטה קנדית, בז נודד, ברווז חד-זנב, ברכייה, ברווז אפור, צולל גב-קנבס, טבלן מערבי, טבלן בינוני, מרומית שחורה ו-Agelaius tricolor (אנ').

פעילויות שימור וניהול כוללות תחזוקה של תשתית מים מקומית ומעקב אחר האינטראקציה בין חקלאות ובית גידול. הנושאים העומדים במוקד כוללים אובדן בית גידול של הביצות, פגיעה באיכות המים, בצורת וזכויות מים.