מרדכי יונה רוזנפלד

מרדכי יונה רוזנפלד

מרדכי יונה רוזנפלד – מישו"ב
לידה	10 באוקטובר 1797 י"א בחשוון ה'תקנ"ח דינוב
פטירה	5 ביוני 1885 (בגיל 87) כ"ב בסיוון תרמ"ה סוסניצה
מקום קבורה	פשמישל
עיסוק	שוחט, סופר, פרשן מקרא
יצירות בולטות	עין בוחן, אור קרוב, ספר איוב עם פירוש כנף רננים

מרדכי יונה רוזנפלד (ביידיש: ראָזענפעלד; י"א בחשוון ה'תקנ"ח, 10 באוקטובר 1797 – כ"ב בסיוון תרמ"ה, 5 ביוני 1885) היה שוחט, סופר ופרשן מקרא מגליציה. הוא נודע גם בראשי התיבות מישו"ב (קיצור של מרדכי יונה שוחט ובודק), שכן שימש כשוחט ובודק.

ביוגרפיה

נולד בי"א בחשוון ה'תקנ"ח בדינוב, גליציה לאביו, רבי משה יוסף שהיה בנו של הדיין בפשמישל. בגיל חמש נפטר אביו, והוא נותר עם אמו ואחיו לייבוש, שהיה אז בן שמונה. לאחר שנתיים נישאה אמו בשנית, ועזבו האחים את הבית והלכו לפשמישל, לבית דודם, רבי צבי דָּךְ. לאחר שלוש שנים מת דודם, והאחים נותרו לנדוד ברחובות העיר רעבים ללחם. משם המשיכו לברודי, לאחר ששמעו כי שם נמצא חבר של אביהם שיוכל לאסוף אותם ולדאוג להם. אותו אדם בחן את שניהם, והתרשם מבקיאותו של מרדכי יונה בתנ"ך ובדקדוק. הוא שכר עבורו מלמד זקן וישר, שלימד אותו תלמוד, ושם החלה להתפתח אצלו רוח הביקורת, ולמד השפה הגרמנית.

בהמשך החל לפרסם מאמרים בכתבי עת כמו המגיד והעברי. ולימד נערים לפרנסתו. בגיל 18 ברח מברודי מחשש לגיוס לצבא, בעקבות החמרת המדיניות כלפי יהודים. ושב לפשמישל. שם התקרב לרבה של העיר, רבי יוסף אשר ארנברג, נשא לאישה את שרה בת יחיאל, ולמד תלמוד, מפרשים, ספרי רמב"ם וספרי רפואה. לעיתים אף פעל כרופא. הוא פנה לרבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, ששהה אז בריבאטיטש (Rybotycze), לקבל ממנו הסמכה כשוחט, והיה מאורחי שולחנו. לאחר מכן עבר ללבוב, שם למד הלכות שחיטה במשך 16 שבועות ונעשה שוחט מוסמך.

בפגישה עם שלמה יהודה רפפורט רב העיר לבוב, פגש שם את המהר"ץ חיות, שהתרשם מתשובותיו והתקרב אליו. לאחר שקיבל היתר שחיטה מרבי צבי אלימלך, עבר לכפר מדיקה ליד פשמישל לשמש שם כשוחט. בערך בשנת 1830 לאחר שנעצר עקב חובות מס על בשר, עבר לסוסניצה, שם התקרב להגביר שמואל כ"ץ. בביקורו של הרב יקותיאל אשר זלמן ענזיל צוזמיר בפשמישל, התקרב אליו מאוד. כששהה בסוסניצה המשכיל ישראל דוב וולפיש, למד עמו ויחד חיברו פירוש לספר איוב.

בשנת תרי"ח, בהגיעו לגיל שישים, פרש ממלאכת השחיטה ושימש מורה בבית הגביר יהושע בראך בעיירה נקלו , הסמוכה לפשמישל, ושם הקדיש את זמנו לחיבור ספריו.

פילוסופיית חייו הושפעה מיצירתו של נחמן קרוכמל. הוא חיבר מספר יצירות בעברית: "עין בוחן" (פשמישל, 1872), פירוש ל"בחינת עולם" של ידעיה הפניני; "אור קרוב" (פשמישל, 1873), פירוש ל"אור החיים" מאת החסיד יוסף יעבץ, עם נספח על מקורות הקבלה; ומהדורה של ספר איוב עם פירוש ("כנף רננים") והערות פילולוגיות ("הוכח מילים"; למברג, 1875). בנוסף, תרם מאמרים לכתבי עת, בהם מאמר חשוב בשם "נתינה לכהן", ביקורת על "נתינה לגר" מאת נתן מרקוס אדלר.

בימיו האחרונים חי בסוסניצה, ולפני פטירתו צוה להביאו אותו לפשמישל, ושם נפטר בכ"ב בסיוון תרמ"ה (5 ביוני 1885), בגיל 87. ונקבר שם.

בנו הסופר וכותב תולדותיו מתאר את סדר יומו:

תהלוכותיו במאכלו במשתהו ודרכו בקדש בלימודו ובעשיתו מצות ה' הי' כזאת, מדי יום ביומו קם ממטתו בבוקר השכם בין שעה שניה ושלישית אחר חצות הלילה ואחרי אשר רחץ ידיו פניו פאות ראשו וזקנו אמר ברכות השחר תיקון חצות איזה קפיטל תהלות בן ישי, למד מקרא משנה ספר הזוהר כשעה אחת, ואחר הגה בש"ס ופוסקים עד בא עת תפלת השחר, אז קם ממושבו, וילך לביהכ"נ ויתפלל תפלה זכה בשפה ברורה ונעימה כמונה וסופר כל מלה וכל הגה היוצא מפיו, כמשמר נטוע ישב או עמד על מקומו לא גער ופיו לא פער ולא נעה כעץ היער כי אם בנחת נשמעו דבריו... בסדר תפלתו היו לו נוסחאות שנות מאלה הנדפסים בהסידורים... אכלו ושתותו היו במדה במשקל ובמשורה, לא העדיף פעם ולא החסיר פעם, גם לא הקדים ולא אחר המועד אשר יעד לו. כל משקה משכר לא בא אל פיו כשלשים שנה רק בעת זקנתו החל לשתות מעט י"ש ושכר, אחרי אכלה ארוחת השחר כתב ספריו ומאמריו ל"המגיד" ל"העברי" גם מכתביו הרבים להגדולים והטובים מחכמי דורו בעניני תורה וחכמה רובם ככלם באו בדפוס במכתבי העתים, אחר ארוחת הערב שנן לבניו כשעה אחת ועלה על מטתו, לישן. בכל ימי השנה, לא הגה מהמסילה אשר סלל לו הש"ע ימין ושמאל, גם מכל מנהגי ישראל אשר נהגו אבותיו באלה אשר עוד עמד טעמם בם, באלה אשר כבר אבד עליהם כלה, לא נטתה אשורו”

משפחתו

• בנו, מיכאל, כתב את קורותיו.
• בנו, משה, חיבר את הספר "ארבעה הגברים", למברג, תרכ"ו (1866) (נפטר ערב שבת פרשת בהר, תרכ"ח).
• בנו, רבי אפרים, מירוסלב.
• בנו, רבי יוסף משינובה.
• בנו, רבי יחיאל מיכל, מדוברומיל.
• חתנו, רבי דוד גליק, מגריידינג.
• חתנו, רבי שמואל שיפער, מזאלין.
• נכדו, רבי הירש רוזנפלד, מדוברומיל.
• אחיו, לייבוש. ראש הקהל בקישינב.
• דודו, (אחי אביו) רבי צבי הירש דך, ואשתו עטה. סופר דמתא בפשמישל.
• דודו, רבי מנדל, שהיה מהיושבים אצל רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

תלמידיו

• שאלתיאל אייזיק גרבר מירוסלב, מו"ל אוצר הספרות
• שמואל זכריהו בראך מפשמישל

לקריאה נוספת

• מיכאל רוזנפלד, "תולדותיו" (נערך ונסקר בידי שאלתיאל אייזק גראבער), בתוך: אוצר הספרות, א, תרמ"ז (1887), עמ' 121–128, בארכיון האינטרנט
• אברהם כהנא (אבר"ך), מסות על סופרים ואנשי שם, פשמישל, 1934, עמ' 22–25
• מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, ח"ד, עמ' 790–792.
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:אנצ יהודית
  כפילות פרמטרים [ קישור ] הרמן רוזנטל, ‏"מרדכי יונה רוזנפלד", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)

קישורים חיצוניים

• רוזנפלד מרדכי יונה, דף שער בספרייה הלאומית

ספריו

• עין בוחן, פירוש על הספר "בחינת עולם" של ידעיה הפניני, פשמישל תרל"ב (1872), באתר היברובוקס
• אור קרוב, פירוש על הספר "אור החיים" של יוסף יעבץ, פשמישל תרל"ג (1873), באתר היברובוקס
• ספר איוב עם פירושים "הוכח מלים" "כנף רננים", לבוב תרל"ה (1875), באתר גוגל בוקס

הודעות לפטירתו

• המזכיר⁩, 16 ביוני 1885
• שמואל זכריהו בראך, פשמיסל, עברי אנכי, 12 ביוני 1885
• נפתלי ווייניג, פרעמיסלא, המגיד, 25 ביוני 1885

מאמריו

• חמתא וחותם, המגיד, 22 ביולי 1863
• שאלת תורה ליודעי חכמת הנתוח, בית ועד לחכמים, עמ' 12-14

הגהות על פסיקתא עם ביאור שלמה בובר

• מצרף לכסף, עברי אנכי, 14 במרץ 1879, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, המשך, סוף, עברי אנכי, 27 ביוני 1879

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מרדכי יונה רוזנפלד40767343Q107747395