מרדכי מילמן
מרדכי (מרק) מילמן (1909–1938) היה לוחם ארצישראלי שנפל במלחמת האזרחים בספרד. כקפיטן בבריגדות הבינלאומיות, מילמן היה הארצישראלי שהגיע לדרגה הגבוהה ביותר בשורות הכוחות הרפובליקניים במלחמת האזרחים.
ביוגרפיה
מרדכי מילמן נולד ב-1909 בעיירה קטנה ליד אומן באוקראינה, לשרה וישראל מילמן. אביו היה בעל בית דפוס מבוסס. בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה, התחוללו פוגרומים באזור בהובלתו של הלאומן האוקראיני סמיון פטליורה. באחד הפוגרומים נכנסו כוחותיו של פטליורה לכפר עם אספסוף מקומי, רצחו עשרות יהודים ובזזו את רכושם. בין הנרצחים היה גם ישראל, אביו של מרדכי. בית הדפוס נשרף. הילד מרדכי בן ה-10, אחיו בן השנה ואימו ניצלו, אך נותרו חסרי כל ונאלצו לנדוד לעיר אומן, בה התגוררה משפחת האם. בשנת 1922 עלתה המשפחה לפלשתינה והתיישבה בתל אביב, בשכנות לבני משפחה שהגיעו לפניהם. האם עבדה כפועלת בבית חרושת לסיגריות, ומאוחר יותר פתחה קיוסק ברחוב קינג ג'ורג'. המשפחה החד-הורית סבלה מעוני וקשיי פרנסה מתמידים.
מרדכי למד בגימנסיה "הרצליה" ותואר כספורטאי, כבחור חברותי ונוטה להתיידד. מחוסר אמצעים בבית, נאלץ הנער לצאת לעבוד ולהפסיק את לימודיו. מילמן הפסיק גם את פעילותו בתנועת הצופים, אך לא את חברותו בארגון ההגנה. לצד פרנסת המשפחה, ניסה לחסוך כסף כדי לצאת ללימודי רפואה או משפטים מחוץ לישראל, ובמקהיל המשיך ללמוד באופן עצמאי לבחינות הכניסה. הוא מצא לבסוף עבודה כגובה כספים ב"מכבי" תל אביב.
למרות חלומו ללמוד בניו יורק, נרשם מילמן והתקבל לבסוף ללימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת נאנסי בצרפת, ובאוקטובר 1930 הגיע באונייה לנמל מרסיי. הוא החל בלימודים, אך התקשה מאוד בעיקר בגלל אי ידיעה מספקת של השפה הצרפתית, ועבר ללמוד אגרונומיה. הוא חי חיי סטודנט עני, וקימץ מאוד גם בדברים בסיסיים כמו אוכל, חימום החדר וקניית ספרים. ניסיונותיו הנואשים למצוא עבודה שתממן את הוצאותיו עלו בתוהו. לאחר הפסקה של שנתיים, במהלכן הפליג לארץ כדי למצוא עבודה ולחסוך כסף להמשך לימודיו, חזר מילמן להשלים את התואר באוניברסיטת נאנסי ב-1933. במקביל ללימודיו, היה פעיל באיגוד הסטודנטים, בליגה נגד מלחמה ופשיזם, ובליגה הבינלאומיות נגד האנטישמיות.[1] לאחר קבלת הדיפלומה בשנת 1935, החל לעבוד כאגרונום במכון החקלאי בנאנסי.
בדצמבר 1936 הגיע מרדכי מילמן לביקור בפריז, שם פגש את בן דודו, זאב, קומוניסט מושבע שגורש מפלשתינה על ידי הבריטים.[2] בן הדוד הוא שכנראה השפיע עליו ושכנע אותו להתגייס לבריגדות הבינלאומיות שנלחמו נגד הלאומנים בהנהגת פרנסיסקו פרנקו במלחמת האזרחים בספרד. לפני כן מרדכי היה רחוק מפעילות פוליטית בכלל ומהקומוניזם בפרט. בעניין זה, מספרת רחל צור מילמן, אחייניתו של מרדכי, כי סבתה שרה, אימו של מרדכי, לא סלחה לבן הדוד עד סוף ימיה.[3]
מרדכי מילמן הגיע לספרד בפברואר 1937. בתחילה לא סיפר לאימו שהוא נלחם לצד הרפובליקנים בספרד. כדי שלא תדאג, כתב מילמן לפני צאתו לדרך כ-60 מכתבים מסודרים לפי תאריכים. הוא הפקיד את המכתבים בידי ידידה בפריז, שהבטיחה לשלוח אותם לאימו בתל אביב מדי שבוע. כך אכן היה, עד שנודע לאימו שהוא נלחם בספרד.
לאחר הגיעו לספרד נשלח מילמן, יחד עם מתנדבים מכל רחבי העולם, למחנה אימונים באלבסטה, ששימשה כבסיס לבריגדות הבינלאומיות. באלבסטה חולקו המתנדבים הבינלאומיים ליחידות לפי ניסיונם, כישוריהם וארצות מוצאם. לאחר תקופת טירונות נשלח מילמן לחזית במרץ 1937. הוא השתתף בקרבות בגוודלחרה, מול כוח גדול של חיילים מאיטליה הפשיסטית. (בין הכוחות הרפובליקנים שניצבו מול כוח זה הייתה גם "פלוגת גריבלדי", שהורכבה ממתנדבים איטלקים אנטי-פשיסטים. לכן, הקרב מתואר לעיתים כמעין מלחמת אזרחים איטלקית על אדמת ספרד).[4] מילמן הצטיין בקרב זה, והפגין אומץ, תושייה, קור רוח ומנהיגות, שקנו את הערכת חבריו. הוא מונה לקומיסר פוליטי – תפקיד ייחודי שהועתק מתורת הלחימה של הצבא האדום הסובייטי – ונשלח לחזית אקסטרמדורה. כדובר צרפתית, צורף מילמן בחודש יולי 1937 לגדוד הצרפתי-בלגי שנלחם באזור ברונטה. הכוח הרפובליקני ספג שם אבדות כבדות, שנגרמו מהפגזות ארטילריות עזות והפצצות אוויריות של מטוסי "יונקרס" גרמניים.[5] לאחר מכן צורף מילמן לבריגדה ה-15, שם הועלה לדרגת קפיטן וקיבל את הפיקוד על הגדוד ה-24 (שכונה "הבטליון הספרדי" משום שהיה מורכב בעיקר ממתנדבים דוברי ספרדית, רובם מאמריקה הלטינית). בינואר 1938 לחמה הבריגדה ה-15 בתנאים קשים ובטמפרטורות מתחת לאפס בהרים באזור העיר טרואל.
ב-25 ביולי 1938, לאחר שקיבל אספקה קטנת היקף של נשק, תחמושת ואף מטוסים מברית המועצות, פתח הצבא הרפובליקאי במערכה לצליחת נהר האברו, במאמץ להגן על החיבור של אזור מדריד עם קטלוניה. ב-26 ביולי חצו הרפובליקנים את הנהר במספר מקומות, אך נתקלו בכוחות פשיסטיים גדולים, מגובים במטוסים גרמניים, ארטילריה וטנקים. אלה גם פתחו את הסכרים במעלה הנהר כדי להקשות על החצייה. גדודו של מילמן נלחם כשמצדיו אנשי הגדוד האמריקאי ("אברהם לינקולן") והגדוד הבריטי. הלחימה הייתה קשה והצבא הרפובליקאי ספג אבדות כבדות. הצבא הלאומני פתח בהתקפת נגד, והתקדם בהרים דרומית לסיירה פאנדולס.
ב-5 בספטמבר 1938 נהרג מרדכי מילמן מכדור צלף בראשו. הוא נהרג כשבועיים לפני שעזבו הבריגדות הבינלאומיות את ספרד, שעה שאמו, שרה, המתינה לו בפריס, שם הבטיח מרדכי לפגוש אותה כשיקבל חופשה. חבריו הקימו מצבת אבן לזכרו על הגבעה שעליה נהרג, כשלושה קילומטרים ממזרח לעיר גנדסה (Gandesa). חברו מילטון וולף (Milton Wolff), מפקד הגדוד האמריקאי "אברהם לינקולן", כתב:
"קברנו אותו על הגבעה שם מצא את מותו. אחר כך הוקמה אבן על קברו של חברנו האהוב ועליה שמו ושמות חבריו, חיילי הבטליון שלו, שנפלו באופנסיבה על הנהר אברו [...] הוא היה חייל אנטי-פאשיסטי מצוין, מפקד נבון, מנהיג אהוב על האנשים הסרים למשמעתו. מותו לא היה לחינם: מפעלו חי במלחמה נגד הפאשיזם ומפעלו חי בניצחוננו על הפאשיזם, ההולך ומתקרב. אנחנו, שידענוהו ואהבנוהו, מתגאים בו".[3]
קישורים חיצוניים
ציונה רז, "קפיטן מרדכי מילמן, צעיר ארץ ישראלי לוחם לחירות ספרד", באתר יוטיוב.
עודד ישראלי, "מרדכי מילמן – ארצישראלי שנפל בשורות הבריגדה הבינ"ל ה-15", בבלוג סיפורי ארץ ישראל – מצבות מדברות 1850 – 1950, 24.11.2011.
ערן טורבינר (במאי), מדריד לפני חניתה (ישראל 2006), באתר יוטיוב.
לקריאה נוספת
אריאלי, ניר, "התנדבות מכורח הנסיבות? הדילמה של הקומוניסטים היהודים בארץ-ישראל ומלחמת האזרחים בספרד", בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 41–57.
מרדכי אבי שאול, מפקד עברי בספרד הלוחמת: קפיטן מרדכי מילמן (תל אביב: מרדכי אבי שאול, 1945).
שי ניסן, המפלגה הקומוניסטית הפלשתינאית, 1936-1939. עבודת גמר לתואר "מוסמך" (ירושלים: האוניברסיטה העברית, 2014).
רות לוין, הישרים היו איתה: ספרד 1939-1936 (תל אביב: אפקים, 1987).
הערות שוליים
- ^ מרדכי אבי שאול, מפקד עברי בספרד הלוחמת: קפיטן מרדכי מילמן (תל אביב: מרדכי אבי שאול, 1945), מצוטט אצל רות לוין, הישרים היו איתה: ספרד 1939-1936 (תל אביב: אפקים 1987), עמ' 86-85.
- ^ רבים מחברי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה סבלו באותה תקופה מרדיפות השלטונות הבריטים וגורשו מן הארץ. להרחבה, ראו: ניר אריאלי, "התנדבות מכורח הנסיבות? הדילמה של הקומוניסטים היהודים בארץ-ישראל ומלחמת האזרחים בספרד", בתוך מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936 (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012).
- ^ 3.0 3.1 עודד ישראלי, "מרדכי מילמן – ארצישראלי שנפל בשורות הבריגדה הבינ"ל ה 15", בבלוג סיפורי ארץ ישראל – מצבות מדברות 1850 – 1950, 24.11.2011.
- ^ ראו לדוגמה Richard C. Hall, Consumed by War: European Conflict in the 20th Century (Lexington, Kentucky: The University Press of Kentucky, 2014), p. 109.
- ^ “The Battle of Brunete”, International Brigade Memorial Trust
