אומן (עיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אומן
Умань
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז צ'רקאסימחוז צ'רקאסי צ'רקאסי
ראש העיר אלכסנדר ציברי
שטח 41 קמ"ר
גובה 166 מטרים
תאריך ייסוד 1616
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

85,894‏  (נכון ל-2016)
2,095 נפש לקמ"ר (נכון ל-2016)
קואורדינטות 48°45′N 30°13′E / 48.750°N 30.217°E / 48.750; 30.217
http://uman-rada.gov.ua/
חנויות בעיר אומן עם שילוט בעברית

אוּמןאוקראינית: Умань, בפולנית: Humań) היא עיר במרכז אוקראינה במחוז צ'רקאסי, ושוכנת בחבל הארץ המזרח-אירופאי ההיסטורי פודוליה. היא עיר תעשייתית שבה כ־85,000 תושבים (נכון ל-2016).

עיר אוקראינית זו בעלת חשיבות רבה לחסידות ברסלב, משום שבה שוכן קברו של מייסדה, רבי נחמן מברסלב. הקבר מהווה מוקד עלייה לרגל, ובראש השנה פוקדים אותו עשרות אלפי יהודים, בהם גם רבים שאינם חסידי ברסלב.

היסטוריה

תאריך ייסוד העיר איננו ברור, אולם נמצאו עדויות ליישוב במקום החל מהאלף השלישי לפנה"ס. אף על פי כן היישוב במקום לא היה רציף עד לתקופה המודרנית. העדות הכתובה הראשונה לקיומו של המקום היא משנת 1609, כאשר העיר הועברה לשליטת האציל הפולני כלינוסזכי. מ-1566 עד 1793 הייתה חלק מגליל (וויבודסטבו) של ברסלב. העיר גדלה במהירות בעשורים הבאים. ב־1616 היא קיבלה מעמד כעיר וב־1629 היו בה כ־4000 תושבים. אומן נטלה חלק פעיל במרד של בוגדן חמלניצקי נגד פולין, ולאחר ניצחונותיו הייתה חלק מהמדינה הקוזקית בין 1648–1667, אז חזרה לשליטת פולין. ב-1793 עם החלוקה השנייה של פולין, הפכה אומן לחלק מהאימפריה הרוסית.

בשנים 16701674 שימשה כמקום מושבו של מיכאיל חננקו-הטמן של גדתה הימנית של אוקראינה. בשנים 1726–1832 הייתה העיר בחסות משפחת האצולה הפולנית פוטוצקי. ב-1734, 1749 ו-1768 הייתה העיר מוקד להתקוממויות של ההיידמקים. ב-1749 הגיעו לעיר ההיידמקים וטבחו קשות ביהודים ובפולנים. ב־1760 קיבלה העיר זכויות מגדבורג. כאשר מ-1772 שלט בעיר הגרף סטניסלב שצ'סני פוטוצקי; הוא התקין יריד ובנה את העיר מחדש. באותו זמן היו בעיר כ-400 יהודים. ב-ה'תקכ"ח התחיל מרד היידמקים נוסף בפיקודו של מקסים ז'לזניאק. אלפי יהודים ופולנים מהערים הסמוכות מצאו באומן מקלט. מפקד המבצר מלדנוביץ שלח את איוון גונטה נגד ז'לזניאק, אך זה עבר לצדו של האחרון. צבאם המשותף של ז'לזניאק וגונטה פנה לכיבוש המבצר. המפקד פתח את שערי המבצר בתקווה כי איוון גונטה יחוס על תושבי העיר, אך הוא העדיף ללכת יד ביד עם ז'לזניאק עד הסוף וטבח את כל היושבים במבצר, כולל מלדנוביץ עצמו. מספר ההרוגים בטבח הגיע לכ-30,000, רובם יהודים. לזכרם חיבר רבי דוד חזן את קינת אומן המפורסמת, וכן תענית בימים ה', ו', ו-ז' בתמוז. אומן הייתה חלק מנפת (אוקרוג) אומן מ-1923 עד 1930. ב-1932 חלק ממחוז קייב והחל מ-7 בינואר שנת 1954 חלק ממחוז צ'רקאסי.

במאי 1919 בוצעו פרעות ביהודי העיר, נרצחו כארבע מאות איש.

בתקופת השואה

לאחר מלחמת העולם הראשונה נמנו באומן כ-18,000 יהודים, כשני שלישים מתושביה. כתוצאה מפוגרומים שאירעו בעיר בין מלחמות העולם, בהם נרצחו מאות יהודים, הצטמצמה הקהילה היהודית בעיר, והגיעה לכ-15,000 נפש ערב כיבוש העיר בידי הגרמנים בחודש אב ה'תש"א. בימים הראשונים לכיבוש הגרמני הוצאו להורג בעיר 86 מנכבדי הקהילה היהודית בה, ויהודי העיר צוו לענוד על זרועם סרט עם מגן דוד, אשר הוחלף בהמשך בטלאי צהוב בחזה ובגב.

באקציה שנערכה בעיר בחודש תשרי ה'תש"ב נרצחו ביריות 1,412 גברים יהודים, וכ-2,700 נשים וילדים יהודים נרצחו באמצעות חניקתם במרתפים שנאטמו. עד ה-י' בתשרי ה'תש"ב רוכזו יהודי העיר הנותרים בגטו, אשר מעת לעת נכנסו אליו שוטרים גרמנים ואוקראינים, וביצעו בו מעשי התעללות ושוד. ב-י"ז בתשרי ה'תש"ב נערכה בגטו אקציה גדולה, במסגרתה נרצחו כ-9,000 יהודים. כ-1,800 יהודים שעברו את הסלקציה או שהצליחו להסתתר מהאקציות, רוכזו מחדש בגטו, והועסקו בעבודות כפייה, תוך תשלום סכומי כופר גבוהים לגרמנים. ב-ה' באייר ה'תש"ב חוסלה גם אוכלוסייה זו.

אומן ורבי נחמן מברסלב

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קבר רבי נחמן מברסלב, הקיבוץ באומן

בשנת ה'תקס"ב עבר רבי נחמן מברסלב בעיר. בשמעו את אשר אירע בשנת ה'תקכ"ח, החליט להיקבר ביחד עם הקדושים, כשיבוא זמנו. בשנת ה'תק"ע, כשהרגיש רבי נחמן כי קצו קרב, עבר להתגורר במקום. שם הוא חי כחצי שנה ונקבר במקום, שהיו טמונים בו קדושי טבח ההיידמקים.

רבי נחמן ייחס חשיבות רבה להתאספות על קברו לאחר מותו, וציווה עוד בחייו על חסידיו שיבואו לקברו באופן תדיר, להתפלל וללמוד שם, ולומר תהילים. רבי נחמן הבטיח בחייו, וגם העמיד עדים לכך, כי מי שיבוא לקברו ויתן פרוטה לצדקה בעבורו, ויאמר את עשרה מזמורי התהילים שתיקן, הוא יוציא אותו גם משאול תחתית. הבטחה זו מביאה בכל שנה אל המקום עשרות אלפי איש מכל רחבי העולם.

עניין מיוחד סביב הקבר הוא בראש השנה. אחד היסודות של חסידות ברסלב היא ההתאספות אצל הצדיק בראש השנה. רבי נחמן אמר בין היתר, כי בראש השנה יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שיבואו להיות אתו בראש השנה, וציווה באזהרות שונות כי "איש בל יעדר" מה"קיבוץ" אצלו בראש השנה. תלמידיו של רבי נחמן, ובראשם תלמידו ממשיך דרכו, רבי נתן, הבינו מתוך דבריו בערב ראש השנה האחרון לחייו (כשלושה שבועות לפני פטירתו), כי ברצונו שמנהג ה"קיבוץ" ימשיך גם לאחר פטירתו, בהתאספות על קברו.

הקיבוץ באומן התקיים ברציפות מאז שנתו האחרונה של רבי נחמן (תקע"א), ועד שנת תרצ"ו, כשהשלטונות הסובייטים מנעו זאת מהחסידים[דרוש מקור]. עם קריסת מסך הברזל התחדש הקיבוץ בראש השנה, ובאחרונה הפך למוקד שסוחף גם אנשים רבים מחוץ לחסידות ברסלב, כשבשנים האחרונות פוקדים את המקום עשרות אלפי יהודים, שמספרם עולה בהדרגה מדי שנה בשנה.

הקהילה היהודית המתחדשת והתיירות בעיר

בחצי השני של שנות הת"ש החלו לפקוד את קבר רבי נחמן רבבות עולי רגל יהודים במשך כל השנה. בעקבות זאת נוצרה קהילה יהודית קבועה בעיר עם מערכת כשרות (UNK - UmaN Kosher) ומוסדות חינוך "כתר תורה" בנשיאות של הרב יעקב ג'אן. רובה מורכבת מבעלי תפקידים בחברות התיירות הפועלות בקרב העולים לקבר.

גן סופיה

גן סופיה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גן סופיה

באומן נמצא גם גן סופיה, פארק רחב ידיים הזרוע בצמחים מרהיבים ביופיים ובעיצובם, סביבות לנהר העובר בגן ויוצר מפלים נעימים לעין וכן פרנסה לסוחרי הגן בשל התיירים הקונים ממרכולתם, ושוכרים סירות פדאלים. הגן נבנה בסוף המאה ה-18 על ידי מושל האזור שהיה אחד מבני משפחת פוטוצקי לזכר בתו סופיה שנרצחה על ידי אויביו.

על גן סופיה אמר רבי נחמן מברסלב פעם: "להיות באומן ולא להיות בסופיא?" (זיין אין אומאן און ניט זיין אין סופיא?).

ערים תאומות

גלריה

קישורים חיצוניים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0