מרדכי שבס
 | |
| לידה |
20 ביוני 1947 (גיל: 78) תל אביב, ארץ ישראל המנדטורית  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט | יהודה מזור |
| עיסוק | כימאי |
| מעסיק | מכון ויצמן למדע |
| פרסים והוקרה | פרס ברגמן (1985) |
| תרומות עיקריות | |
| הבנת המנגנונים המולקולריים בחלבוני רטינל תוך שימוש בשיטות מתקדמות להבנת מחזור הראייה, הולכת פרוטונים ואלקטרונים ותפיסת צבע | |
מרדכי (מודי) שבס (נולד ב-20 ביוני 1947) הוא כימאי ישראלי ופרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע. לשעבר דקאן הפקולטה וסגן נשיא המכון ליישומים טכנולוגיים. מומחה לחקר הכימיה של חוש הראייה.
ביוגרפיה
מודי שבס נולד וגדל בתל אביב, בנם של שרה ומשה שבס. הוא נקרא על שם סבו מצד אביו.
את לימודיו לתואר ראשון בכימיה עשה באוניברסיטת בר-אילן במסגרת העתודה האקדמית והשלים אותם ב-1969. ב-1969–1972 שירת בצה"ל.
לאחר שחרורו מצה"ל למד לתואר שלישי בכימיה (במסלול ישיר) במכון ויצמן למדע,[1] בהנחיית פרופ' יהודה מזור. עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1978, נשאה את הכותרת "מחקרים בוויטמין D".[2]
ב-1979–1981 שהה כעמית בתר-דוקטורט באוניברסיטת קולומביה,[1] בהנחיית פרופ' קוג'י נקאנישי (אנ') (בחסות מלגת ויצמן). עם שובו לישראל הצטרף שבס בדרגת מדען לסגל המחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה לכימיה במכון ויצמן (כיום המחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים).[1] ב-1983 מונה למדען בכיר, ב-1987 לפרופסור חבר וב-1992 לפרופסור מן המניין.
ב-1989–1992 שימש ראש ועדת ההוראה לכימיה במדרשת פיינברג. ב-1994 מונה לראש המחלקה לתשתיות מחקר כימי וכיהן בתפקיד זה משך כעשור. לאחר מכן מונה לדקאן הפקולטה לכימיה וכיהן בתפקיד כשנתיים. ב-2007 מונה לסגן נשיא מכון ויצמן ליישומים טכנולוגיים[3] וליו"ר חבר המנהלים של "ידע", חברת מסחור הטכנולוגיות של המכון. שימש בתפקידים אלה עד 2019. כמו כן, שימש פרופסור אורח באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין.
מחקר
שבס עוסק ב"כימיה של הראייה" – חקר המנגנונים המולקולריים שבאמצעותם אנרגיית אור מומרת לאנרגיה כימית או לראייה עצמה. מחקריו מתמקדים בחלבוני רטינל רגישים לאור, ובייחוד בבקטריורודופסין (bR) – חלבון המשמש כמשאבת פרוטונים שמונעת באמצעות אור, והמסודר במבנה משושה דו-ממדי בקרומי התא של חיידק אוהב מלח. חלבון זה, המאפשר לחיידק לבצע מעין פוטוסינתזה, הוא קרוב משפחה של פיגמנטי הראייה בעיני החולייתנים.
הפעילות הביולוגית של חלבוני רטינל קשורה למחזור הראייה, שבמהלכו גם הרטינל וגם האופסין עוברים סדרת שינויים מבניים. שינויים אלו והקשר שלהם לתפקודים הביולוגיים הנלווים נחשבים מרכזיים להבנת מנגנון הראייה. שבס וקבוצתו עשו שימוש בשיטות מתקדמות כגון ספקטרוסקופיה אולטרה-מהירה, תהודה מגנטית גרעינית, ספקטרוסקופיית פורייה (FTIR) ומיקרוסקופיית כוח אטומי (AFM), וכן בפיגמנטים מלאכותיים ומודלים בתמיסה, כדי לחקור את הכרומופור, תכונותיו הספקטרוסקופיות באתר הקשירה, סביבתו החלבונית והשינויים באינטראקציות רטינל-אופסין לאחר בליעת אור.[4]
באמצעות גישה זו הובהר תפקידם של הקשרים הכפולים והיחידים במחזור הראייה, אינטראקציות חלבון-כרומופור באתר הקשירה, תפקידם של מים ואור בפעילות חלבוני רטינל וכן המנגנונים המולקולריים האחראים על תפיסת צבע בעין.[4] בנוסף, שבס בחן האם בקטריורודופסין מסוגל להעביר ביעילות גם אלקטרונים ולא רק פרוטונים, ונמצא כי הוא מוליך זרמים חשמליים גבוהים במיוחד בטמפרטורת החדר. מחקרו התמקד גם בהבנת מנגנון ההולכה האלקטרונית דרך חלבוני רטינל וחלבונים נוספים. מחקרים אלו בוצעו בשיתוף פעולה עם פרופ' ישראל פכט ופרופ' דוד כאהן.[5]
עם תלמידיו של שבס לאורך השנים נמנים פרופ' טימור באזוב מהטכניון, פרופ' אמנון אלבק מאוניברסיטת בר-אילן,[6] פרופ' אמיר אהרוני[7] ופרופ' איתי רוסו מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב[8] ופרופ' ליאור ספונרו[9] מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. פרופ' נדב אמדורסקי מהטכניון היה עמית בתר-דוקטורט בקבוצתו.[10]
פרסים והוקרה
- פרס לנדאו לתלמידי מחקר (1977)
- מלגת ד"ר ויצמן לחוקרי בתר-דוקטורט (1978)
- מחזיק הקתדרה לפיתוח קריירה ע"ש מוריס ואידה וולף (1984)
- פרס ברגמן לכימיה (1985)
- עמית מילר, אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1993)
- עמית החברה היפנית לקידום המדע (1986, 1996, 2003, 2014)
- מחזיק הקתדרה הפרופסוריאלית לכימיה ע"ש קציר-מקינאני (2003)
חיים אישיים
נשוי ללאה, אמנית קרמיקה, ואב לבן. מתגורר במכון ויצמן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מרדכי שבס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Prof. Mordechai Sheves, Weizmann Wonder Wander, 1 בנובמבר 2005 (באנגלית)
- ↑ מרדכי שבס, מחקרים בוויטמין D, באתר ספריות מכון ויצמן למדע, 1978
- ↑ פרופ' מרדכי (מודי) שבס – פרסים ומינויים, באתר מסע הקסם המדעי, 1 במרץ 2007
- ^ 4.0 4.1 Home | Prof. Mudi Sheves's Lab, מכון ויצמן למדע, 12 במרץ 2015 (באנגלית)
- ↑ חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים – מסע הקסם המדעי – חדשות מדע, תגליות ומידע לציבור, באתר מסע הקסם המדעי, 5 בספטמבר 2015
- ↑ אמנון אלבק, Molecular mechanisms for the function of visual pigments and bacteriorhodopsin, ספריות מכון ויצמן למדע, 1988
- ↑ אמיר אהרוני, Light induced conformational changes in bacteriorhodopsin, ספריות מכון ויצמן למדע, 2001
- ↑ איתי רוסו, The role of water and light induced conformational alterations in the function of bacteriorhodopsin, ספריות מכון ויצמן למדע, 1997
- ↑ ליאור ספונרו, Buliding blocks towards systematic bioelectronics, ספריות מכון ויצמן למדע, 2014
- ↑ Nadav Amdursky, הפקולטה לכימיה בטכניון (באנגלית)
מרדכי שבס41972493Q89848396