אמנון אלבק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמנון אלבק
פרופ' אמנון אלבק (25750364145).jpg
לידה 1 באוגוסט 1958 (גיל: 65)
ירושלים, ישראל
ענף מדעי כימיה, ביוכימיה
עיסוק פרופסור לכימיה, סגן רקטור ורקטור אוניברסיטת בר-אילן[1]
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן, מכון ויצמן למדע
מנחה לדוקטורט פרופסור מרדכי (מודי) שבס
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן
תרומות עיקריות
כימיה של פפטידים ופפטידומימטיקה, מנגנון פרוטאז ועכבה

אמנון אלבק (נולד ב-1 באוגוסט 1958) הוא פרופסור ישראלי לכימיה אורגנית וביו-אורגנית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

אלבק[2] נולד בירושלים, לשולמית ולפרופ' מיכאל אלבק, הנשיא החמישי של אוניברסיטת בר-אילן (1986–1989)[3] ונשיא החברה הישראלית לכימיה (1977–1980). סבו, חנוך אלבק, היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים שהיה ממקימי הגישה המדעית לחקר המשנה.

אלבק סיים את לימודיו באוניברסיטת בר-אילן עם תואר ראשון בכימיה בשנת 1982, וסיים את לימודי הדוקטורט שלו במכון ויצמן למדע תחת הנחייתו של מרדכי (מודי) שבס, בשנת 1988. הוא לאחר מכן שהה שנתיים כעמית פוסט-דוקטורט במעבדתו של רוברט אבלס באוניברסיטת ברנדייס שבמסצ'וסטס, ארצות הברית.

בשנת 1990 שב לאוניברסיטת בר-אילן כחבר סגל במחלקה לכימיה,[4] וכיום הוא פרופסור וראש המעבדה לכימיה ביו-אורגנית ע"ש יהודה ספוקויני, וחבר במרכז מרכוס לכימיה רפואית באוניברסיטת בר-אילן.[5] אלבק כיהן כראש המחלקה לכימיה בשנים 2008–2011, וכסגן הרקטור של אוניברסיטת בר-אילן בשנים 2014-2020. ביולי 2020 הוא נבחר לרקטור אוניברסיטת בר-אילן והחליף בתפקיד זה את פרופ' מרים פאוסט בתחילת אוקטובר 2020.[1]

אלבק מתגורר בגמזו, נשוי לשירה אלבק, ד"ר לכימיה ועמיתת מחקר[6] במכון ויצמן למדע. לזוג חמישה ילדים.

תחומי עניין ופרסומים מדעיים

תחומי המחקר[7] של אלבק כוללים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 רקטור חדש לאוניברסיטת בר-אילן: משרד הדוברות, אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ סגן הרקטור, אוניברסיטת בר-אילן
  3. ^ נשיאי בר-אילן, לשכת הנשיא, אוניברסיטת בר-אילן
  4. ^ פרופ' אמנון אלבק, המחלקה לכימיה אוניברסיטת בר-אילן
  5. ^ The Bernard W. Marcus Center for Medicinal Chemistry Bar-ilan University (ארכיון)
  6. ^ ד"ר שירה אלבק קיבלה את פרס מקסין זינגר עבור עמית מחקר מצטיין, מכון ויצמן למדע
  7. ^ מעבדת המחקר של פרופ' אמנון אלבק - רשות המחקר, אוניברסיטת בר-אילן
  8. ^ J. Org. Chem. 1994, 59, 653-657, DOI: 10.1021/jo00082a026; Tetrahedron 2000, 56, 1505-1516, DOI:10.1016/S0040-4020(00)00036-3; Tetrahedron 2009, 65, 1389-1396, DOI: 10.1016/j.tet.2008.12.046; Eur. J. Org. Chem. 2010, 4671-4686, DOI: 10.1002/ejoc.201000539; J. Pept. Sci. 2015, 21, 512-519, DOI: 10.1002/psc.2771.
  9. ^ J. Am. Chem. Soc. 1996, 118, 3591-3596, DOI: 10.1021/ja954261y; Biochem. J. 1997, 322, 879-884, DOI: 10.1042/bj3220879; Biochem. J. 2000, 346, 71-76, DOI: 10.1042/bj3460071; Proteins 2000, 40, 154-167,Wiley Online Library; Proteins 2004, 54, 468-477, DOI: 10.1002/prot.10610; Proteins 2009, 77, 916-926, DOI: 10.1002/prot.22516; Proteins 2011, 79, 975-985, DOI: 10.1002/prot.22939; Protein Sci. 2013, 22, 788-799, DOI: 10.1002/pro.2260; Angew. Chem. Int. Ed. Engl. 2016, in press.
  10. ^ New J. Chem. 2012, 36, 2188-2191, DOI: 10.1039/C2NJ40567A; Eur. J. Med. Chem. 2014, 85, 139-146, DOI: 10.1016/j.ejmech.2014.07.073; Eur. J. Org. Chem. 2015, 1811-1818, DOI: 10.1002/ejoc.201403549; Biopolymers: Pept. Sci. 2015, 104, 743-752, DOI: 10.1002/bip.22694.
  11. ^ ChemBioChem, 2007, 8, 1416-1421, DOI: 10.1002/cbic.200700241; Proteins 2008, 70, 1578-1587, DOI: 10.1002/prot.21727; ChemBioChem 2011, 12, 1023-1026, DOI: 10.1002/cbic.201000459; J. Chem. Theory Comput. 2012, 8, 4663-4671, DOI: 10.1021/ct3003767; Isr. J. Chem. 2014, 54, 1137-1151, DOI: 10.1002/ijch.201300144.
  12. ^ ChemMedChem 2006, 1, 631-638, 639-643, DOI: 10.1002/cmdc.200600029; J. Chem. Info. Model. 2010, 50, 2256-2265, DOI: 10.1021/ci100330y; Mol. Inf. 2014, 33, 36-42, DOI: 10.1002/minf.201300099; Eur. J. Med. Chem. 2014, 77, 134-138, DOI: 10.1016/j.ejmech.2014.02.059.
  13. ^ Inorg. Chem. 1998, 37, 1704-1712, DOI: 10.1021/ic971456t; FASEB J. 2007, 21, 1870-1883, doi:10.1096/fj.06-7500com; ChemMedChem 2007, 2, 1601-1606, DOI: 10.1002/cmdc.200700155.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0