מרולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרולה
פרי המרולה
עצי מרולה בשדות קיבוץ קטורה בנגב
עץ מרולה נקבי בקיבוץ אליפז

המָרוּלָה (שם מדעי: Sclerocarya birrea) הוא עץ פרי אפריקאי בינוני עד גדול המשמש למאכל ולייצור ליקר.

מאפיינים

גובה העץ יכול להגיע ל-10-15 מטרים. קיימים עצים נקביים וזכריים, כאשר רק הנקביים מניבים פירות. לפירות העץ ריח מיני[דרושה הבהרה], וכאשר הם נמצאים בשמש זמן ממושך הם מתחילים לתסוס, והאלכוהול מושך את בעלי החיים עוד יותר אל העץ. מעטים מגדלים את המרולה כגידול מסחרי ברחבי העולם (בערבה ישנם מטעי מרולה השייכים לקיבוץ יטבתה ומטע ניסיוני בקיבוץ קטורה). כך למשל הפירות שמהם מייצרים את הליקר המפורסם (ליקר אמרולה) נאספים באמצעות תשלום לילידים אפריקאים שהולכים לאסוף אותם מהבר. הפרי עסיסי עם טעם ייחודי ומכיל כמות ויטמין C גדולה בהרבה משל תפוז. אולם גרעינו גדול וציפתו (בשר הפרי) מעטה, ועל כן הפוטנציאל השיווקי שלו כפרי מאכל הוא נמוך.

פולקלור

אגדה מספרת כי פירות אמרולה שנפלו מהעץ החלו לתסוס בג'ונגל. פילים שעברו באזור החלו לאכול את הפרי התוסס, השתכרו והשתוללו, החריבו כפרים ודהרו ללא מטרה. המקומיים צפו בפילים, גילו את הסיבה להתנהגותם והחלו להשתמש בפרי בעצמם. סרט שהוקרן ב-1974 הראה כיצד פילים, קופים ותאואים שאכלו פירות אלו, הפגינו סימני שכרות. אולם, מחקרים מאוחרים הראו, כי סצנות אלו, במיוחד אלו עם חיות גדולות, אינן סבירות וככל הנראה מבוימות. על מנת שפיל יושפע מפירות מרולה תוססים, עליו לאכול כמות גדולה מאוד של פירות אלה, ואילו חיות אחרות מעדיפות את המרולות בעודם בוסר. כמו כן, כמות המים ששותה פיל ביום, אמורה לדלל את ריכוז הפירות התוססים לרמה שלא תשפיע עליו.[1] יש שבטים המכנים את העץ בשם "עץ הנישואים", ועורכים תחתיו טקסי נישואים. בני שבט הזולו מאמינים כי כדי לרפא חצבת יש לקום בבוקר בלי לומר מילה ולנשוך את קליפת עץ המרולה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Dahlia redoute.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.